בדרך למלחמת יום הכיפורים: מבט היסטורי ביקורתי
מלחמת יום הכיפורים הייתה ועודנה שבר בהיסטוריה של מדינת ישראל, סכנה ל"חורבן הבית השלישי" כדברי משה דיין. נתמקד בתקופה שקדמה למלחמה ונבחן את התקופה בהיבטים שונים, בישראל ובשכנותיה: חברתיים, תרבותיים, כלכליים, פוליטיים, מדיניים וצבאיים. ננסה לבדוק מה הוביל למלחמה, והאם היה אפשר למנוע אותה ואת תוצאותיה הקשות.
* קורס במחיר מסובסד, במסגרת מיזם 'מלחמת יום כיפור והשפעותיה על החברה הישראלית' של המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד בן־צבי.
14 הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 19:45-18:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם
רכז הקורס: דב נוטקביץ
פתיחה: יום שני, ט' בטבת תשפ"ג, 2.1.23
יום שני, ט' בטבת, 2.1
מאופוריה לימים כבדי דמים: ישראל 1973-1967
מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים הן לאמיתו של דבר מלחמה אחת. מלחמה ששינתה את פני המדינה ואת הדנ"א של המקום הזה, שבר שהדיו נמשכים גם בימינו. ננסה למפות כמה מהקואורדינטות של הטלטלה בתחום הזהות הלאומית, התרבות, החברה והפוליטיקה.
מרצה: פרופ' חנה יבלונקה
יום שני, ט"ז בטבת, 9.1
הזמר העברי 1973-1967: קולות גלויים וסמויים
במוצאי מלחמת ששת הימים פרחו הלהקות הצבאיות, שרנו בהתלהבות על "פרחים בקנה ובנות בצריח" ו"מלכות החרמון", ועוד. אבל השירים של אז גם גילו לנו כי במסתרים כבר החלו התמורות: "בכי בחדרים ובגנים שתיקה" (חנוך לוין), "אבל פניך, נערי, נותרו שונים" (דוד עתיד). נעקוב אחר הגלים הגלויים וזרמי המעמקים, ונלמד דרכם משהו על החברה הישראלית של אז.
מרצה: ד"ר מוטי זעירא
יום שני, כ"ג בטבת, 16.1
בין ניצחון והנצחה
נעסוק בהיבטים שונים של הנצחת מלחמת ששת הימים, שנעשו חלק בלתי נפרד מתרבות הזיכרון אך גם מהתרבות הפופולארית: אנדרטאות, שמות רחובות, ספרי ניצחון, חג ושנה, וטיולים ב'שטחים'.
מרצה: פרופ' מעוז עזריהו
יום שני, א' בשבט, 23.1
מ'משיח רכוב על טנק' ועד 'המחדל' – התקשורת בין 67' ל-73'
התקשורת הישראלית מילאה תפקיד מרכזי בחגיגות הניצחון בעקבות מלחמת ששת הימים. בשנים הבאות, עד 1973, נמנעו בדרך כלל ארגוני התקשורת מבקורת על מערכת הביטחון, והיכו על חטא רק לאחר מלחמת יום הכיפורים. ההרצאה תעסוק בדפוסי העבודה של אמצעי התקשורת בשנים אלה בתחומי הביטחון, החברה ועוד.
מרצה: פרופ' רפי מן
יום שני, ח' בשבט, 30.1
מלחמת ששת הימים והמשבר התקציבי בעקבותיה
מלחמת 1967 והחלטת הממשלה להישאר בשטחי הגדה המערבית גרמו לקפיצת מדרגה של הסכסוך הרחב בין ישראל וארצות ערב, בעיקר מצרים וסוריה. כתוצאה מהתגברות הסכסוך, אם ישירות ואם בעקיפין, חלה עלייה דרסטית בהוצאות המדינה שנבעה מעלייה בהוצאות הביטחון, מהגדלת הסיבסוד של המגזר העסקי בשל שירות המילואים הרחב, מתשלומי הריבית על החוב שגדל, ומסבסוד מוצרי היסוד שעלה בשל האינפלציה. צימצום ההוצאות התאפשר רק בעקבות הסכם השלום עם מצרים.
מרצה: פרופ' יוסי זעירא
יום שני, ט"ו בשבט, 6.2
בזירות התיאטרון והבידור אחרי המלחמה
נגלה כיצד התיאטרון הישראלי השתמש בתחמושת התרבות שסיפקה מלחמת 1967 ובאמצעותה הפגין את הרלוונטיות שלו ואת שותפותו הפעילה במערכה שניהלה המדינה. תוך הפניית זרקור למגוון מופעים על המנעד הרחב של זירת התיאטרון, נראה את מוגבלותו של התיאטרון כמדיום ביקורתי, ואת הדרכים שבהן הוא משתלב בביסוס "סיפור הנורמליות", מאפשר לקהליו לחזור למסלולי היומיום, בעודו ניזון מתהליכים חברתיים-תרבותיים וכלכליים שהתרחשו בעקבות הניצחון המהיר.
מרצה: ד"ר דורית ירושלמי
יום שני, כ"ב בשבט, 13.2
ארצות הברית והדרך למלחמת יום הכיפורים, 1967-1973
ארצות הברית ניהלה מדיניות לא אחידה ביחסה לתהליך השלום בין ישראל למדינות ערב לאחר מלחמת ששת הימים. מחד, הגישה האמריקאית העקרונית הייתה שישראל צריכה לסגת מהשטחים שכבשה תמורת הסכם שלום והסדרי בטחון. מאידך, ארה"ב קיבלה את הגישה הישראלית באשר למשמעות של הסכם שלום והסדרי בטחון. התוצאה הייתה מדיניות לא עקבית, שנעה בין פעלתנותו העקרה של מזכיר המדינה רוג׳רס לבין הגישושים הזהירים של מחליפו, קיסינג׳ר, שהניבו תוצאות זהות: כישלון בגרימת שינוי בעמדות הצדדים הניצים.
מרצה: ד"ר דוד טל
יום שני, כ"ט בשבט, 20.2
ממשלת גולדה מאיר בתהליכים המדיניים לפני מלחמת יום הכיפורים
נעסוק בשורשי המדיניות של גולדה מאיר וממשלתה בשאלות היחסים עם הערבים והתהליכים המדיניים שהתנהלו באזור ואת מאמצי התיווך המרכזיים בשנים 1973-1969, בהם: יוזמת רוג'רס להפסקת אש בקיץ 1970, "שאלות יארינג" וההצעות שהועלו באביב וקיץ 1971 להסדר חלקי בתעלת סואץ, "הבנות דצמבר 1971" בין גולדה מאיר לקיסינג'ר, תגובת ישראל לשיחות חאפז איסמעיל בוושינגטון בחורף 1973, ועוד. נבחן האם ממשלת ישראל דחתה את כל הצעות השלום שהוגשו לה, או שמא העלתה הצעות משלה לפתרון הסכסוך; ונבדוק האם התנהלו מהלכים מדיניים מול מדינות ערביות נוספות ומה היה גורלם.
שיח חוקרים: ד"ר חגי צורף וד"ר מאיר בוימפלד
יום שני, ו' באדר, 27.2
המדיניות ביחס לשטחים ולהתגבשות אש"ף כהנהגה לאומית
מיד לאחר מלחמת ששת הימים התקבלו החלטות ממשלה שעיצבו מציאות חדשה בשטחים שנכבשו, מציאות שבחלקה התבררה עם הזמן כבלתי הפיכה. זאת במקביל לעיצוב מדיניות של הכלת האתגר הצבאי והפוליטי שהציבה בפני ישראל התנועה הלאומית הפלסטינית בהנהגת אש"ף.
מרצה: פרופ' אברהם סלע
יום שני, כ' באדר, 13.3
השפעת התבוסה ב-1967 על העולם הערבי וביטוייה הפנימיים והאזוריים
המלחמה גרמה לשינויים מרחיקי לכת בעולם הערבי בשורה של תחומים: חברה, כלכלה, היחסים הבינערביים, ומחשבה מדינית שביטאה חשבון נפש נוקב ולימוד לקחי התבוסה במלחמה - בספרות, במחקר, ובשיח הציבורי.
מרצה: פרופ' אברהם סלע
יום שני, כ"ז באדר, 20.3
מה לא למדנו ממלחמת ההתשה?
נכיר את שלביה העיקריים של המלחמה, אירועים, תהליכים והשפעות: האבדות במלחמה והמיתוס סביבן; סוף האופוריה שנוצרה בעקבות מלחמת ששת הימים; תרומתם של כוחות היבשה, האוויר והים; משקלם של המבצעים המיוחדים והשוואתם לפעילות המצרית מעבר לקווים; הפצצות העומק ומידת השפעתן על ישראל, מצרים, ארה"ב ורוסיה; שיגור כוחות מבצעיים רוסיים למצרים והפסקת ההפצצות בעומק; כישלון חיל האוויר לעצור את התקדמות מערך הטילים מהדלתה לתעלה; הפסקת האש ובניית נרטיב מופרך של ניצחון, וחלקן של הפצצות העומק בו; חלקו של הנרטיב בבניית 'הקונספציה'.
מרצה: פרופ' יואב גלבר
יום שני, ה' בניסן, 27.3
דרכן של מצרים וסוריה ליוזמה הצבאית ב-1973: היבטים אזוריים ובינלאומיים
עד כמה היתה המלחמה הכרחית מבחינת מצרים וסוריה? מה היתה השפעת הזירה הפנימית, האזורית והבינלאומית על עיצוב ההחלטה לצאת למלחמה נגד ישראל, וכיצד היא הוכנה מבחינה צבאית ומדינית?
מרצה: פרופ' אברהם סלע
יום שני, י' באייר, 1.5
תפיסת הביטחון, בניין הכוח ותפיסת ההפעלה: צה"ל לקראת מלחמת יוה"כ
בתום מלחמת העצמאות נבנה צה"ל בראש ובראשונה להגן על המדינה בגבולות הסכמי שביתת הנשק. בהדרגה אימץ צה"ל דוקטרינה התקפית, שנועדה להכריע את אויביה במכה מקדימה בשטחן. בהתאם לכך, הוגדרו הטנק והמטוס כאמצעי הלחימה העיקריים שיבטיחו ניצחון במלחמה, בעוד חיל הרגלים יועד לבט"ש ולפשיטות גמול ותורת ההגנה נזנחה. מלחמת ששת הימים חיזקה מגמה זו, ומלחמת ההתשה לא שינתה זאת. צה"ל ערב מלחמת 1973 היה ערוך לחזרה על מלחמת 1967.
מרצה: פרופ' אלון קדיש
יום שני, י"ז באייר, 8.5
ככה לא נכנסים למלחמה: 5-6.10.1973
האירועים ביממה שקדמה לפרוץ המלחמה. ביום שישי: הכחשת ההתרעות ודילמת הפינוי הרוסי; ההחלטה על כוננות ג ושינוע הצבא הסדיר לחזיתות תוך דחיית גיוס מילואים ל"אינדיקציות נוספות" - מבחן לרמת המשמעת והיעילות של הצבא. המשך זרימת המידע ופגישת זמיר עם מרואן. בשבת: מברק זמיר, הוויכוחים על מכה מונעת והיקף גיוס המילואים והכרעותיה של גולדה; שיתוק המטכ"ל והעדר נוהל קרב לקראת מלחמה; טלטולי חיל האוויר; סיפורי 'שובך יונים' וההפתעה ב'שעת ה-ש'.
מרצה: פרופ' יואב גלבר
לפרטים נוספים: טל' 02-5398855
אריאל שרון ורה"מ גולדה מאיר בחולות סיני, 1973 (צילום: לע"מ)
