העשור הראשון למדינה: התבוננות מחודשת
העשור הראשון למדינה, כמו לכל ילד, הן השנים הפורמטיביות שבהן עוצבה דמותה של המדינה במגוון תחומים. נעקוב אחר "נס העלייה הגדולה" - הגעתם של העולים מארצות ערב ושל שורדי השואה מאירופה – ונלווה את ההתלבטויות, הקשיים וההשפעות של תופעה זו על החברה הישראלי עד ימינו
12 הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם
ייעוץ אקדמי: ד"ר אבי פיקאר
רכז הקורס: דב נוטקביץ
פתיחה: יום שני, ט' בטבת תשפ"ג, 2.1.23
יום שני, ט' בטבת, 2.1
העלייה בעשור הראשון: בין בניין להצלה, בין סולידריות להתנשאות
העלייה לארץ ישראל, מראשית הציונות, שירתה תמיד שתי מטרות שאינן חופפות - בניית בית לאומי בארץ ישראל מחד, והצלת יהודים נרדפים מאידך. במקביל, הייתה דילמה נוספת ביחס ליהודי ארצות האיסלם: בקוטב אחד ניצבה סולידריות עמוקה, תוצר של זהות יהודית משותפת, ובקוטב השני התנשאות - תוצר של מערכת יחסים מובנית בין בני אירופה לתושבי הארצות שעליהן השתלטה אירופה. שתי פיסות אלו השפיעו על העלייה לישראל בעשור הראשון. נציג את הדילמות בתקופה שלפני קום המדינה, את ההכרעות שהובילו לעלייה ההמונית בקום המדינה, ונבחן מה קרה לאחר שנסתיימה העלייה ההמונית ב-1952.
מרצה: ד"ר אבי פיקאר
יום שני, ט"ז בטבת, 9.1
הויכוח הגדול על הבאת העלייה ההמונית
עם הקמת המדינה רבים מחברי הממשלה והנהלת הסוכנות התנגדו לעלייה המונית, בשל ההשלכות הרבות שלה על הכלכלה ועל מערכת הבריאות, על מערכת החינוך, על החברה ועוד. הם צפו את כל הקשיים והבעיות שייווצרו בעטיה - אבל העלייה ההמונית הובאה, וכל התחזיות והנבואות הקשות התגשמו. מי גרם לכך? מדוע נפסקה העלייה ההמונית בשלב מסויים? מאלו סיבות נעלמו מעיני הציבור - עם הזמן - הבעיות ברוב התחומים הקרדינליים בעשור הראשון, לבד מהטיעון של אפליית "העולים המזרחיים"? האם הייתה אפליה של העולים מארצות האסלאם?
מרצה: ד"ר אבי פיקאר
יום שני, כ"ג בטבת, 16.1
"אנחנו פה!" סיפורה חסר התקדים של עליית הניצולים
רבים משורדי השואה בחרו להגר לארץ/למדינת ישראל "ביום שאחרי". מה היתה מהותה של בחירה זו? מהו החותם שהותירה על מפגשם עם הארץ ואנשיה? כיצד הפכה 'עלייתם' לסיפור הגירה שאין לו אח ורע בתולדות ההגירות?
מרצה: פרופ' חנה יבלונקה
יום שני, א' בשבט, 23.1
מפגשים מטרימים בין יהודי צפון אפריקה לבין החברה הישראלית
נעקוב אחר המפגשים של מעפילים מצפון אפריקה עם החברה היישובית ועם מדינת ישראל בראשית דרכה. מפגשים אלה היו בצפון אפריקה, במרסיי, בקפריסין ובצבא, והם עיצבו במידה רבה את אופי המפגשים שיהיו בשנים הבאות - ולימים יכונו "הפער העדתי".
מרצה: פרופ' חיים סעדון
יום שני, ח' בשבט, 30.1
העלייה הגדולה מארצות ערב ומקומם של השותפים הסמויים
*הרצאה מוקלטת*
בין השנים 1948--1951 הגיעו למדינת ישראל כ-340,000 יהודים מארצות האסלאם, מתוכם כשני שליש משלוש ארצות שאוכלוסייתן היהודית הועברה לישראל כמעט בשלמותה: תימן, עיראק ולוב. במחקר ההיסטורי הישראלי מושם דגש בעיקר על מדיניות העלייה הישראלית ועל מניעי העלייה של היהודים, אולם גורמים אחרים נשכחו, למרות שמילאו תפקיד חשוב ביוזמה ובארגון שאיפשרו תופעה מורכבת זו, ועליהם נרחיב את הדיון: שלטונות ארצות ערב, אנשי האימפריה הבריטית השוקעת ששלטו בארצות אלה באופן רשמי או מאחורי הקלעים, והארגונים הפילנתרופיים של יהדות ארה"ב, בעיקר 'הג'וינט'.
מרצה: פרופ' אסתר מאיר-גליצנשטיין
יום שני, ט"ו בשבט, 6.2
עליית יהודי עיראק: גירוש, הסכם ישראלי-עיראקי או מניפולציה ציונית?
כמעט כל יהודי עיראק, כ-130,000 בני אדם, עלו לישראל במשך שנה וחצי ברכבת אווירית שכונתה "מבצע עזרא ונחמיה". עלייתה של הקהילה המבוססת, העשירה והמשולבת ביותר בסביבתה במזרח התיכון, ובמיוחד ההיקף הגדול של העולים, היו הפתעה מוחלטת. נבחן את הגורמים שעירערו את מעמדם של היהודים ואת מניעי ההגירה שלהם, נכיר את עמדתה של ממשלת עיראק ואת החוקים שהתירו את יציאת היהודים אך הקפיאו את רכושם, ונבדוק את הטענה לפיה ביצעה ישראל פעולות טרור בבגדאד כדי להאיץ את העלייה לישראל.
מרצה: פרופ' אסתר מאיר-גליצנשטיין
יום שני, כ"ב בשבט, 13.2
קווים לקליטת עולי ארצות האסלאם בישראל בשנות ה־50
בשנים הראשונות של מדינת ישראל הגיעו אליה כ-700,000 עולים, מחציתם מארצות האסלאם. נסקור את המאפיינים של קליטת העלייה בכלל ושל קליטת יהודי ארצות ערב בפרט. נעמוד במיוחד על דפוסי השתלבותם של יוצאי תימן, עיראק וארצות צפון אפריקה, ונכיר את המקומות שבהם התיישבו, את הארגונים שהקימו,את המאבקים שניהלו מול הממסד הישראלי הקולט, ואת הנושאים הכואבים הממשיכים להסעיר את הציבור הישראלי גם היום.
מרצה: פרופ' אסתר מאיר-גליצנשטיין
יום שני, כ"ט בשבט, 20.2
ילדי תימן: חטיפה על רקע גזעני, רשלנות, או עלילת דם?
אחת הפרשיות הסוערות במדינה עד היום היא פרשת היעלמותם של תינוקות העולים, בעיקר מקרב עולי תימן, והספק מה עלה בגורלם. ראשית הפרשה נעוצה במצבם הרפואי הקשה של עולי תימן ובעלייה בתמותת התינוקות שנלוותה לתנאי הקליטה הקשים, שהביאה למדיניות גורפת כלפיהם: העברת תינוקות מהאוהלים לבתי ילדים. חלק מהילדים לא חזרו להוריהם ונמסר להם שנפטרו ונקברו, אך החל משנות ה־60 החל לקנן החשד שהילדים לא נפטרו וייתכן שהועברו לאימוץ למשפחות אחרות, תוך מסירת מידע כוזב להוריהם. שלוש ועדות חקירה וועדה מיוחדת של הכנסת בדקו והגיעו למסקנה שכמעט כל הילדים אכן נפטרו, אך הספק בדבר גורלם ממשיך להסעיר את החברה הישראלית. נציג את הנסיבות בעד טענת החטיפה ונגדה, לאור ממצאים עדכניים שנחשפו לציבור עם העלאת ארכיון ועדת החקירה לרשת.
מרצה: ד"ר אבי פיקאר
יום שני, ו' באדר, 27.2
עליית גומולקה: יהודי פולין וקליטתם בישראל
נפילת פולין לשליטה קומוניסטית לאחר מלחמת העולם השנייה, הביאה להגבלה ביציאת היהודים משם. אולם החל באמצע שנות ה־50, בעקבות ההתנערות משלטון סטלין, החלו שלטונות פולין לאמץ מדיניות ליברלית יותר כלפי עליית יהודים לישראל. רבבות יהודים עזבו את פולין לישראל, התחדשות מפתיעה לאחר שנים שבהן רוב העולים הגיעו מארצות האיסלם. עלייה זו כללה שיעור ניכר של בנות זוג לא־יהודיות, של יהודים מברית המועצות ושל ניצולי שואה, וזכתה ליחס מיוחד בקליטה בארץ. נסקור את הנסיבות להתחדשות העלייה מפולין, את הדרך לישראל, את מדיניות הקליטה כלפיהם ואת השאלות שזו עוררה בציבור הישראלי.
מרצה: ד"ר אבי פיקאר
יום שני, כ' באדר, 13.3
הסכם השילומים והשפעתו על הצמיחה
בתקופת המנדט הגיע המימון מחו"ל בעיקר בזכות כספים שהביאו עמם העולים, בנוסף לתרומות. המצב השתנה לחלוטין ב-1948 עת העולים החדשים, שמספרם הכפיל את אוכלוסיית המדינה, הגיעו משארית הפליטה באירופה ומארצות ערב ללא כסף. כתוצאה מכך התקשתה המדינה לממן את הצמיחה הכלכלית, שהפכה להיות חיונית כדי למצוא עבודה לעולים, לבנות מגורים וליישב את הספר. בשנים הראשונות מומנה הצמיחה באופן חריג על ידי חיסכון כפוי, 'הצנע', אך זה החל להתמוטט בשנת 1952. החתימה על הסכם השילומים ב-1952 והתחלת ביצועו בשנת 1953, הצילו את הצמיחה הכלכלית בישראל. נבחן גם מדוע ממשלת מפא"י באותה תקופה שמרה על השוק החופשי והמשק המעורב, ולא שינתה את המשק לסוציאליסטי.
מרצה: פרופ' יוסי זעירא
יום שני, כ"ז באדר, 20.3
התהוותו של מרחב ישראלי: ערים, עיירות ויישובים כפריים
מלחמת העצמאות הביאה שינוי גורף בחלקים ניכרים של השטח שנכלל בתחומי מדינת ישראל הטרייה. לאחר תום הקרבות התפתחה דינמיקה של צמיחה, שבמהלך העשור הראשון עיצבה מחדש את פניו של המרחב הישראלי. תהליכים מרחביים של שינוי והתפתחות התרחשו בערים הגדולות, הביאו לצמיחת ערים בינוניות ולהקמת ערים חדשות. המרחב הכפרי שינה את פניו עם המחיקה של הנוף היישובי הערבי ועיצובו של נוף יישובי יהודי, שבו היה המושב למרכב המרחבי הדומיננטי. שינויים התחוללו גם במערך היישובי הערבי באותם אזורים בהם שרד, אך אלו רק בראשיתם במהלך העשור הראשון.
מרצה: פרופ' ארנון גולן
יום שני, ה' בניסן, 27.3
המעברה והקיבוץ: המקרה של קריית שמונה והגליל העליון
*הרצאה מוקלטת*
נבחן את סיפור הקמתה של קריית שמונה, המעברה ולימים העיירה הצפונית בישראל, ואת יחסי הגומלין שהתפתחו בין קיבוצי הגליל העליון לבין היישוב החדש שהוקם על אדמות הכפר חלסה ובתיו. בעמק החולה התחוללו בשנות המדינה הראשונות מפגשים מרתקים ומסעירים, בין אנשים וקבוצות, קהילות וזהויות. סיפורם של הקיבוץ והמעברה בצפון המרוחק ישמש מקרה מבחן לזיקות שהתפתחו בין עולים לוותיקים ובין יוצאי מדינות ותרבותיות שונות, בישראל הצעירה.
מרצה: פרופ' אמיר גולדשטיין
לפרטים נוספים: טל' 02-5398855
תמונה: כרזה לציון עשור למדינת ישראל (עיצוב: מרים קרולי)
