מתוך ההפיכה: אירופה ויהודיה (ימי ד', 10:45-9:00, פתיחה 11.5)

תמורות ומהפכות באירופה במאות ה־18 וה־19 ומקומם של היהודים - בזום
תאריך: 5/11/2022
יום רביעי י' באייר תשפ"ב
שעה: 9:00 AM
₪ 390.00

מתוך ההפיכה - אירופה ויהודיה בעת החדשה המאוחרת
נעסוק במגוון תמורות ומהפכות ששינו את פני את אירופה במאות ה־18 וה־19: המהפכה הצרפתית, הנאורות, ההשכלה ומהפכות נוספות שהשפעתן חלחלה ותרמה לעיצוב זרמים ותפיסות חדשות גם בקרב הקהילות היהודיות.

עשר הרצאות | בימי רביעי מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
רכזת הקורס: נעמה ניסני   

מועד הפתיחה: יום רביעי, 11.5.22, י' באייר תשפ"ב

הטבה מיוחדת: 
5% הנחה לנרשמים לשלושה / ארבעה קורסים, 10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855

 

יום רביעי, י' באייר, 11.5
המהפכות שעיצבו את אירופה
את תחילתו של העידן המודרני ניתן למקם באורח ממוקד בשלהי המאה ה־18. נעסוק בתהליכים הבולטים שעיצבו עידן זה ואת העולם שצמח בעקבותיהם: המהפכה התעשייתית, שהגדירה את ההוויה החברתית־כלכלית; המהפכה הצרפתית, שהגדירה את ההוויה הפוליטית־לאומית; ותנועת הנאורות שהשפיעה על תפישת האדם החדשה ומעמדו של האזרח.
מרצה: פרופ' משה צוקרמן

יום רביעי, י"ז באייר, 18.5
צו גירוש וצו סובלנות: מריה תרזה ויוזף השני
מריה תרזה ובנה יוזף השני לבית הבסבורג, שהחזיקו בכתר הקיסרות הרומית הקדושה הגרמנית במאה ה־18, נזכרים בהיסטוריוגרפיה באופן מנוגד: הדימוי של מריה תרזה הוא של קתולית אדוקה, ושל יוזף השני הוא של קיסר משכיל ונאור. נציג את השוני ביניהם, אבל בעיקר את הקו המדיני המשותף והפרגמטי של שניהם. מדיניותם כלפי היהודים, תשמש מקרה מבחן לפרגמטיות ארוכת השנים של בית הבסבורג.
מרצה: ד"ר אורית רמון

יום רביעי, כ"ד באייר, 25.5
מהפכה, נפוליאון ואמנציפציה
נדון בסיבות האמנציפציה של יהודי צרפת בתקופת המהפכה הצרפתית, נכיר את מצבם הקשה של היהודים בצרפת לפני המהפכה (במה שנקרא "המשטר הישן"), ונעקוב אחר שלבי האמנציפציה ואחרי הגורמים להצלחתה. נדון גם בגישתו האמביוולנטית של הקיסר נפוליאון ליהודים ולאמנציפציה.
מרצה: פרופ' אילן גריילסאמר

יום רביעי, ב' בסיון, 1.6
האימפריה העות'מאנית ויהודיה במאה ה־19: תפיסות חדשות

"המאה ה­19 הארוכה" הוא המונח המקובל בַמחקר לתיאור התקופה שבין אמצע המאה ה־­18 למלחמת העולם הראשונה. בשנים האחרונות חל שינוי ניכר באופן שבו היסטוריונים מתארים ומנתחים את מקומם של יהודים ושל קהילות יהודיות במרקם החיים העותמ'אניים בתקופה זו. קהילות יהודיות התקיימו בכל מרחבי האימפריה הרב־תרבותית, וכשאר תושביה גם יהודים חוו את השינויים המפליגים שהיו כרוכים ב"מעבר למודרניוּת" בכל רחבי אירואסיה. נציג ונדגים את הגישות המחקריות החדשות ביחס ליהודים העות'מאנים.
מרצה: פרופ' אבי רובין

יום רביעי, ט' בסיון, 8.6
'חדש אסור מן התורה' או 'תורה עם דרך ארץ'?

הופעת תנועת ההשכלה בגרמניה בסוף המאה ה־18, ותנועת הרפורמה היהודית בראשית המאה ה־19, שיקפו את השפעת תהליכי החילון על יהודי מרכז אירופה ומערבה. התגובה האורתודוקסית לערעור על סמכות המסורת התבטאה בשני זרמים: הזרם השמרני בהנהגת החת"ם סופר, שסיסמתו "החדש אסור מן התורה"; והזרם הניאו-אורתודוקסי בהנהגת הרב  שמשון רפאל הירש, שחרט על דגלו את הסיסמה "תורה עם דרך ארץ".
מרצה: פרופ' עמנואל אטקס

יום רביעי, כ"ג בסיון, 22.6
מדרך המשי למלחמות האופיום

נבחן את התפתחות היחסים בין הקיסרות הסינית למדינות המערב. נכיר את הכלכלה והמסחר, את הסחורות, הנתיבים והתנאים, ואת השינויים ביחסי הכוחות. נדון במדיניות האימפריאליסטית של המערב במזרח ובתוצאותיה, וננסה להבין כיצד כל התהליך הוביל ל'מלחמות האופיום'.
מרצה: יוליה ברדבסקי־ליבוביץ'

יום רביעי, ל' בסיון, 29.6
"השעה המאושרת" של משה מנדלסון - 1782 ויהודי אירופה

בניגוד לרבים מאנשי תנועת הנאורות,  הפילוסוף היהודי משה מנדלסון לא נודע כאדם אופטימי במיוחד. למרות שהגותו העמידה מטרות נעלות לשלמות האדם, ולמרות שכל ימיו לא חדל להניף את דגל המאבק למען הסובלנות, מנדלסון הכיר במגבלות האדם ובפער שבין הרצוי לאפשרי. אבל לשעה אחת בראשית שנת 1782, נסחף גם הפילוסוף החשדן הזה בהתלהבות גדולה לאור כתב הסובלנות של הקיסר יוזף השני.  נעסוק גם בנקודת מבטו של מנדלסון, שבעיניו שנה זו - אשר תכונן את החיים המודרנים של היהודים - נראתה רק כמטאור חולף.
מרצה: פרופ' שמואל פיינר

יום רביעי, י"ד בתמוז, 13.7
יהדות עתיקה בעת החדשה - איטליה
יהדות איטליה, הקהילה העתיקה ביותר במערב אירופה, עברה תהפוכות ושינויים עמוקים במהלך מאות שנות קיומה. מקהילת סוחרים קטנה שראשיתה טרם חורבן הבית השני, היא הפכה לאחד מן המרכזים החשובים בעולם היהודי במאות ה־18-16. נעסוק בתהליך האמנציפציה של יהדות איטליה לאחר כיבושי נפוליאון, ביציאה מן הגטאות (שהחלו באיטליה) ובחלקם של היהודים בתנועה הלאומית האיטלקית.

מרצה: פרופ' מנואלה קונסוני

יום רביעי, כ"א בתמוז, 20.7

מדע, רפואה ותורות גזע במאה ה־19
לאורך המאה ה־19 התרחשו מהפכות אדירות בידע ובפרקטיקות הרפואיות, שהביאו לירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה. העלייה בבריאות ובתוחלת החיים הובילו, באופן טבעי, לאופטימיות הולכת וגוברת בנוגע ליכולתם של בני האדם לפתור בעזרת המדע בעיות שונות ומגוונות, בהן גם בעיות חברתיות. לתפיסת הקידמה היה, עם זאת, גם צד שני. נעסוק בהתפתחות התורות הגזעיות בעידן זה  ובהתעוררות הרצון לנהל את האבולוציה האנושית.
מרצה: ד"ר אמיר טייכר

יום רביעי, כ"ח בתמוז, 27.7
וינה 1900 – אורבניות מודרנית, רב־לאומיות ותרבות ייחודית
קלימט, מאהלר, הרצל ואפילו היטלר, הם רק חלק מהשמות הגדולים הקשורים בווינה עם פתיחת המאה ה־20. בצד הפריצה האורבנית שעברה וינה באותה עת, כשאר המטרופולין הגדולות, היא התייחדה בהיותה בירה של הקיסרות האוסטרו־הונגרית הרב־לאומית בעידן של מדינות לאום. תקופה זו היתה מרחב ליצירה תרבותית, מדעית, פוליטית והגותית ייחודית, שלא מעט יהודים נטלו בה חלק מרכזי - אך בד בבד, גם קרקע  פורה לאנטישמיות. נעסוק בתרבות הייחודית, במציאות המורכבת, וביהודים של וינה 1900.

מרצה: ד"ר שרון גורדון


"נפוליאון מעניק חירות ליהודים" (תחריט: ל"פ קושה, 1806)

מתוך ההפיכה - אירופה ויהודיה בעת החדשה המאוחרת
נעסוק במגוון תמורות ומהפכות ששינו את פני את אירופה במאות ה־18 וה־19: המהפכה הצרפתית, הנאורות, ההשכלה ומהפכות נוספות שהשפעתן חלחלה ותרמה לעיצוב זרמים ותפיסות חדשות גם בקרב הקהילות היהודיות.

עשר הרצאות | בימי רביעי מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
רכזת הקורס: נעמה ניסני   

מועד הפתיחה: יום רביעי, 11.5.22, י' באייר תשפ"ב

הטבה מיוחדת: 
5% הנחה לנרשמים לשלושה / ארבעה קורסים, 10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855

 

יום רביעי, י' באייר, 11.5
המהפכות שעיצבו את אירופה
את תחילתו של העידן המודרני ניתן למקם באורח ממוקד בשלהי המאה ה־18. נעסוק בתהליכים הבולטים שעיצבו עידן זה ואת העולם שצמח בעקבותיהם: המהפכה התעשייתית, שהגדירה את ההוויה החברתית־כלכלית; המהפכה הצרפתית, שהגדירה את ההוויה הפוליטית־לאומית; ותנועת הנאורות שהשפיעה על תפישת האדם החדשה ומעמדו של האזרח.
מרצה: פרופ' משה צוקרמן

יום רביעי, י"ז באייר, 18.5
צו גירוש וצו סובלנות: מריה תרזה ויוזף השני
מריה תרזה ובנה יוזף השני לבית הבסבורג, שהחזיקו בכתר הקיסרות הרומית הקדושה הגרמנית במאה ה־18, נזכרים בהיסטוריוגרפיה באופן מנוגד: הדימוי של מריה תרזה הוא של קתולית אדוקה, ושל יוזף השני הוא של קיסר משכיל ונאור. נציג את השוני ביניהם, אבל בעיקר את הקו המדיני המשותף והפרגמטי של שניהם. מדיניותם כלפי היהודים, תשמש מקרה מבחן לפרגמטיות ארוכת השנים של בית הבסבורג.
מרצה: ד"ר אורית רמון

יום רביעי, כ"ד באייר, 25.5
מהפכה, נפוליאון ואמנציפציה
נדון בסיבות האמנציפציה של יהודי צרפת בתקופת המהפכה הצרפתית, נכיר את מצבם הקשה של היהודים בצרפת לפני המהפכה (במה שנקרא "המשטר הישן"), ונעקוב אחר שלבי האמנציפציה ואחרי הגורמים להצלחתה. נדון גם בגישתו האמביוולנטית של הקיסר נפוליאון ליהודים ולאמנציפציה.
מרצה: פרופ' אילן גריילסאמר

יום רביעי, ב' בסיון, 1.6
האימפריה העות'מאנית ויהודיה במאה ה־19: תפיסות חדשות

"המאה ה­19 הארוכה" הוא המונח המקובל בַמחקר לתיאור התקופה שבין אמצע המאה ה־­18 למלחמת העולם הראשונה. בשנים האחרונות חל שינוי ניכר באופן שבו היסטוריונים מתארים ומנתחים את מקומם של יהודים ושל קהילות יהודיות במרקם החיים העותמ'אניים בתקופה זו. קהילות יהודיות התקיימו בכל מרחבי האימפריה הרב־תרבותית, וכשאר תושביה גם יהודים חוו את השינויים המפליגים שהיו כרוכים ב"מעבר למודרניוּת" בכל רחבי אירואסיה. נציג ונדגים את הגישות המחקריות החדשות ביחס ליהודים העות'מאנים.
מרצה: פרופ' אבי רובין

יום רביעי, ט' בסיון, 8.6
'חדש אסור מן התורה' או 'תורה עם דרך ארץ'?

הופעת תנועת ההשכלה בגרמניה בסוף המאה ה־18, ותנועת הרפורמה היהודית בראשית המאה ה־19, שיקפו את השפעת תהליכי החילון על יהודי מרכז אירופה ומערבה. התגובה האורתודוקסית לערעור על סמכות המסורת התבטאה בשני זרמים: הזרם השמרני בהנהגת החת"ם סופר, שסיסמתו "החדש אסור מן התורה"; והזרם הניאו-אורתודוקסי בהנהגת הרב  שמשון רפאל הירש, שחרט על דגלו את הסיסמה "תורה עם דרך ארץ".
מרצה: פרופ' עמנואל אטקס

יום רביעי, כ"ג בסיון, 22.6
מדרך המשי למלחמות האופיום

נבחן את התפתחות היחסים בין הקיסרות הסינית למדינות המערב. נכיר את הכלכלה והמסחר, את הסחורות, הנתיבים והתנאים, ואת השינויים ביחסי הכוחות. נדון במדיניות האימפריאליסטית של המערב במזרח ובתוצאותיה, וננסה להבין כיצד כל התהליך הוביל ל'מלחמות האופיום'.
מרצה: יוליה ברדבסקי־ליבוביץ'

יום רביעי, ל' בסיון, 29.6
"השעה המאושרת" של משה מנדלסון - 1782 ויהודי אירופה

בניגוד לרבים מאנשי תנועת הנאורות,  הפילוסוף היהודי משה מנדלסון לא נודע כאדם אופטימי במיוחד. למרות שהגותו העמידה מטרות נעלות לשלמות האדם, ולמרות שכל ימיו לא חדל להניף את דגל המאבק למען הסובלנות, מנדלסון הכיר במגבלות האדם ובפער שבין הרצוי לאפשרי. אבל לשעה אחת בראשית שנת 1782, נסחף גם הפילוסוף החשדן הזה בהתלהבות גדולה לאור כתב הסובלנות של הקיסר יוזף השני.  נעסוק גם בנקודת מבטו של מנדלסון, שבעיניו שנה זו - אשר תכונן את החיים המודרנים של היהודים - נראתה רק כמטאור חולף.
מרצה: פרופ' שמואל פיינר

יום רביעי, י"ד בתמוז, 13.7
יהדות עתיקה בעת החדשה - איטליה
יהדות איטליה, הקהילה העתיקה ביותר במערב אירופה, עברה תהפוכות ושינויים עמוקים במהלך מאות שנות קיומה. מקהילת סוחרים קטנה שראשיתה טרם חורבן הבית השני, היא הפכה לאחד מן המרכזים החשובים בעולם היהודי במאות ה־18-16. נעסוק בתהליך האמנציפציה של יהדות איטליה לאחר כיבושי נפוליאון, ביציאה מן הגטאות (שהחלו באיטליה) ובחלקם של היהודים בתנועה הלאומית האיטלקית.

מרצה: פרופ' מנואלה קונסוני

יום רביעי, כ"א בתמוז, 20.7

מדע, רפואה ותורות גזע במאה ה־19
לאורך המאה ה־19 התרחשו מהפכות אדירות בידע ובפרקטיקות הרפואיות, שהביאו לירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה. העלייה בבריאות ובתוחלת החיים הובילו, באופן טבעי, לאופטימיות הולכת וגוברת בנוגע ליכולתם של בני האדם לפתור בעזרת המדע בעיות שונות ומגוונות, בהן גם בעיות חברתיות. לתפיסת הקידמה היה, עם זאת, גם צד שני. נעסוק בהתפתחות התורות הגזעיות בעידן זה  ובהתעוררות הרצון לנהל את האבולוציה האנושית.
מרצה: ד"ר אמיר טייכר

יום רביעי, כ"ח בתמוז, 27.7
וינה 1900 – אורבניות מודרנית, רב־לאומיות ותרבות ייחודית
קלימט, מאהלר, הרצל ואפילו היטלר, הם רק חלק מהשמות הגדולים הקשורים בווינה עם פתיחת המאה ה־20. בצד הפריצה האורבנית שעברה וינה באותה עת, כשאר המטרופולין הגדולות, היא התייחדה בהיותה בירה של הקיסרות האוסטרו־הונגרית הרב־לאומית בעידן של מדינות לאום. תקופה זו היתה מרחב ליצירה תרבותית, מדעית, פוליטית והגותית ייחודית, שלא מעט יהודים נטלו בה חלק מרכזי - אך בד בבד, גם קרקע  פורה לאנטישמיות. נעסוק בתרבות הייחודית, במציאות המורכבת, וביהודים של וינה 1900.

מרצה: ד"ר שרון גורדון


"נפוליאון מעניק חירות ליהודים" (תחריט: ל"פ קושה, 1806)