סתיו ימי הביניים (ימי ד', 10:45-9:00, פתיחה: 20.10)

יהודים ונוצרים באירופה בימי הביניים
תאריך: 10/20/2021
יום רביעי י"ד בחשון תשפ"ב
שעה: 9:00 AM
₪ 375.00

בסתיו ימי הביניים
יהודים ונוצרים באירופה בימי הביניים

עשרה מפגשי הרצאות | בימי רביעי מדי שבוע |  10:45-9:00 | בזום

רכזת הקורס: נעמה ניסני  

נפילתה של העיר הבלתי מנוצחת רומא מסמלת לדעת רבים את תחילתם של ימי הביניים באירופה. אלה נתפסים, בדרך כלל, כתהליך איטי של התנוונות ודעיכה. האמנם? בתקופה שלאחר נפילת רומא חלו באירופה שינויים מפליגים: הנצרות הפכה לגורם מלכד לבליל של עמים תרבויות ומסורות, תפיסות ומוסדות חדשים התעצבו על חורבות התרבות הקלאסית ובקהילות היהודיות חלו שינויים עמוקים. הקורס יתמקד במאות ה־13 וה־14 – מאות של מהפכות ושינויים בקהילות היהודיות ובמוסדות הנוצריים כאחד.

יום רביעי, 20.10.21, י"ד בחשוון תשפ"ב 
קיסרים, אפיפיורים ומה שביניהם: אירופה במעבר מהעת העתיקה לימי הביניים
נהוג לראות במאה החמישית את קו פרשת המים המבדיל בין העת העתיקה לימי הביניים. בהרצאה נבקש לבחון האם המאה החמישית אכן שינתה את ההיסטוריה האירופית?  מה תפקידה של הנצרות בתהליך זה ? וכיצד התפתח כוח הכנסייה והאפיפיורות?  ננסה להגדיר את יחסי הכוחות בין השליטים הארציים לבין האפיפיורים, את המאפיינים של המדינות הברבריות כיצד ומדוע התנצרו, והאם כוחה של הכנסייה גדל בשל כך.
יוליה בשדסקי־ליבוביץ

יום רביעי, 27.10.21, כ"א בחשוון תשפ"ב
בין חיבוק לדחייה: התיישבות יהודים באשכנז 
התיישבותם של יהודים בצפון אירופה נתמכה מראשיתה על ידי שליטים נוצריים, אך גררה רגשי איבה והתנגדות מצד גורמים אחרים בחברה הנוצרית. היהודים היו מודעים לכך, וניסו לקבע את מעמדם הפוליטי והחברתי כחלק בלתי נפרד ממרכזי השלטון של האימפריה הגרמנית. בהרצאה זו נעקוב אחרי המתחים שהתעוררו עם התפשטותה של ההתישבות היהודית, נבחן את ההסדרים שנועדו לאפשר אותה, את כישלונם, ואת האלימות שנבעה מכישלון זה.
ד"ר צפריר ברזילי


יום רביעי, 3.11.21, כ"ח בחשוון תשפ"ב
הנזירות באירופה והמסדר הפרנציסקני
הנזירות הנוצרית החלה במדבר המצרי והתפשטה ברחבי העולם. תוך כדי התפשטותה, התמיינה הנזירות לקבוצות (מסדרים) עם מיקודים שונים: היו שהדגישו חיי ליטורגיה ואחרים הדגישו שליחות חברתית, וכן הלאה. בהרצאה זו נעסוק בגישות השונות של מסדרי הנזירות באירופה ובהשפעתם בארץ הקודש.

יסכה הרני

יום רביעי, 10.11.21, ו' בכסלו תשפ"ב
על מינים ואינקוויזיטורים
מאמיני הדתות המונותיאיסטיות כולן רואים בגוף האמונה בה הם מחזיקים אמת אלוהית מוחלטת. מתוך שכך, ביכלתם גם לקבוע מהי סטייה מהאמת? ומיהו סוטה/מין?  המינים, מצידם, רואים בעצמם את מי שמשמרים את האמת – זו שסולפה בידי הממסד הדתי השליט - ולפיכך, מינות היא לא רק סטייה דתית אלא גם חתרנות פוליטית. כדי לטפל בתופעת המינות הנוצרית בימי הביניים הקימה הכנסייה הקתולית את מוסד האינקוויזיציה. 
ד"ר אורית רמון
                        
יום רביעי, 17.11.21, י"ג בכסלו תשפ"ב
אמנות הגותיקה הקורנת: תהילה פומבית לאמונה הנוצרית
האמנות הגותית היא,כמדומה, הסגנון האמנותי המוכר ביותר מכל סגנונות ימי הביניים. בנוף העיר המדייבאלית התרכזה האמנות הנוצרית בתוך מבנה כנסייה צנוע יחסית בממדיו וכדי לראות את ציורי הקיר, הפיסול והגילוף היה צריך להיכנס פנימה. בתקופה הגותית, הופכת השפה החזותית לאמירה דומיננטית ואף קולנית בנוף העירוני. הקתדרלות נבנו לגובה רב, קושטו בפיסול ראוותני ובחלונות ויטראז' צבעוניים שנראו מרחוק. האמירה הדתית (שלבשה צורה אסתטית מרהיבה) פנתה עכשיו ישירות אל אנשי העיר - הנוצרים והאחרים. ננסה לברר מדוע דווקא בזמן זה נוצרה האומנות הגותית ונעסוק בפן האסתטי והתעמולתי שלה.

ד"ר אנסטסיה קשמן


יום רביעי, 24.11.21, כ' בכסלו תשפ"ב
הפולמוס הפנים־יהודי: הוויכוח על כתבי הרמב"ם
במקביל למלחמת הכנסייה הקתולית במינים התקיים בספרד ובפרובנס פולמוס סוער ביחס ללגיטימיות של לימוד כתבי הפילוסופיה ומורה נבוכים לרמב"ם המתנגדים,שראו ברעיונותיו של הרמב"ם ככאלה הכוללים דברי כפירה, או למצער, פוטנציאל לכפירה  תמכו בהטלת חרם. מה יש בספר מורה נבוכים ובהגותו של הרמב"ם שזעזע את  אמות הסיפים של החברה היהודית? האם הרמב"ם היה באמת כופר או שהיו אלה תלמידים שעיוותו את דבריו?
ד"ר אסתי אייזנמן

[חופשת חנוכה]

יום רביעי, 8.12.21, ד' בטבת תשפ"ב
צלבנות נוצרית וציונות יהודית באירופה במאה ה־13
עד המאה ה־13 שלטה ביהדות הרבנית ההשקפה, שהתהליך המשיחי יתחולל משמים, והוא אינו מצריך או מצדיק יוזמה אנושית. הקראים היו היחידים שהטיפו לעלייה לארץ ישראל כחלק מהתובנה המשיחית שלהם. במאה ה־13, בעיצומם של מסעי הצלב, חלה תפנית בהשקפותיהם של כמה חוגים רבניים בצרפת ובספרד, אשר לראשונה ראו בעלייה חלוצית לארץ ישראל וביישובה ביהודים תנאי מקדים להופעת המשיח. מאוחר יותר אף התפתחה תפיסה שדגלה בכיבוש הארץ ובהשגת ריבונות יהודית בה. מה גרם לשינוי תודעתי זה? האם יש מקום לראות בהוגים הללו מבשרי הציונות?
פרופ' ישראל יובל

יום רביעי, 15.12.21, י"א בטבת תשפ"ב
הפולמוס היהודי־נוצרי: ויכוח הרמב"ן בברצלונה
בימי-הביניים התקיימו ויכוחים תיאולוגיים בין נציגי היהדות לנציגי הנצרות. ויכוח ברצלונה בשנת 1263 נחשב לאחד החשובים. נציג היהדות היה גדול חכמי ארגון באותם הימים, הלא הוא רבי משה בן נחמן. במהלך ההרצאה, נכיר את המקורות ההיסטוריים ונציג את ייחודיות הוויכוח בתולדות הפולמוסים הבין־דתיים באותם הימים.
ד"ר אורית רמון


יום רביעי, 22.12.21, י"ח בטבת תשפ"ב
"המגפה השחורה": נוצרים, יהודים וגם אפיפיור אחד   
 המגפה השחורה הגיעה לאירופה ממזרח, בספינות שעגנו בנמלי הים התיכון. ההתפשטות המהירה שלה והמחיר שגבתה בחיי אדם הבהירו לבני המאה ה־14 שהיא שונה מכל המגפות שהכירו עד אז. הם תלו את התפשטותה ב"אויר הרע" בערים, בצירוף כוכבים ומזלות יוצא דופן, ראו בה עונש מאלוהים, והאשימו קבוצות מיעוט, זרים ואנשי שוליים בהפצתה - גם יהודים. היו שניסו לפגוע בגורמים שהפיצו את המחלה, אבל היו גם מי שניסו להגן עליהם, ובעיקר להגן על החברה מדעות קדומות.
ד"ר אורית רמון

           
יום רביעי, 29.12.21, כ"ה בטבת תשפ"ב
חיי היהודים בימי הביניים פוגשים אומנות ישראלית
הרצאה וסיור מקוון בתערוכה "פנים וחוץ, בתווך ומעבר - חיי יום יום יהודיים בימי הביניים".
התערוכה הייחודית, המוצגת באוניברסיטה העברית, נולדה בעקבות מפגש בין קבוצת מחקר שפעלה בשנתיים האחרונות בהנחיית פרופ' באומגרטן ושבעה אומנים ישראליים. ההרצאה תעסוק ביהודים של המרכזים האורבניים של צפון צרפת וגרמניה וביחסיהם עם התרבות והאוכלוסייה הנוצרית. ניגע בתהליך יצירת התערוכה ובהנחות היסוד של קבוצת המחקר, ובשיתוף הפעולה בין יהודים לנוצרים בצד התבדלותם מהחברה האירופית כקבוצת מיעוט דתי.  
פרופ' אלישבע באומגרטן
 

קישור למפגשי הקורס בזום יישלח לנרשמים.
לפרטים נוספים: 02-5398855
 



 

בסתיו ימי הביניים
יהודים ונוצרים באירופה בימי הביניים

עשרה מפגשי הרצאות | בימי רביעי מדי שבוע |  10:45-9:00 | בזום

רכזת הקורס: נעמה ניסני  

נפילתה של העיר הבלתי מנוצחת רומא מסמלת לדעת רבים את תחילתם של ימי הביניים באירופה. אלה נתפסים, בדרך כלל, כתהליך איטי של התנוונות ודעיכה. האמנם? בתקופה שלאחר נפילת רומא חלו באירופה שינויים מפליגים: הנצרות הפכה לגורם מלכד לבליל של עמים תרבויות ומסורות, תפיסות ומוסדות חדשים התעצבו על חורבות התרבות הקלאסית ובקהילות היהודיות חלו שינויים עמוקים. הקורס יתמקד במאות ה־13 וה־14 – מאות של מהפכות ושינויים בקהילות היהודיות ובמוסדות הנוצריים כאחד.

יום רביעי, 20.10.21, י"ד בחשוון תשפ"ב 
קיסרים, אפיפיורים ומה שביניהם: אירופה במעבר מהעת העתיקה לימי הביניים
נהוג לראות במאה החמישית את קו פרשת המים המבדיל בין העת העתיקה לימי הביניים. בהרצאה נבקש לבחון האם המאה החמישית אכן שינתה את ההיסטוריה האירופית?  מה תפקידה של הנצרות בתהליך זה ? וכיצד התפתח כוח הכנסייה והאפיפיורות?  ננסה להגדיר את יחסי הכוחות בין השליטים הארציים לבין האפיפיורים, את המאפיינים של המדינות הברבריות כיצד ומדוע התנצרו, והאם כוחה של הכנסייה גדל בשל כך.
יוליה בשדסקי־ליבוביץ

יום רביעי, 27.10.21, כ"א בחשוון תשפ"ב
בין חיבוק לדחייה: התיישבות יהודים באשכנז 
התיישבותם של יהודים בצפון אירופה נתמכה מראשיתה על ידי שליטים נוצריים, אך גררה רגשי איבה והתנגדות מצד גורמים אחרים בחברה הנוצרית. היהודים היו מודעים לכך, וניסו לקבע את מעמדם הפוליטי והחברתי כחלק בלתי נפרד ממרכזי השלטון של האימפריה הגרמנית. בהרצאה זו נעקוב אחרי המתחים שהתעוררו עם התפשטותה של ההתישבות היהודית, נבחן את ההסדרים שנועדו לאפשר אותה, את כישלונם, ואת האלימות שנבעה מכישלון זה.
ד"ר צפריר ברזילי


יום רביעי, 3.11.21, כ"ח בחשוון תשפ"ב
הנזירות באירופה והמסדר הפרנציסקני
הנזירות הנוצרית החלה במדבר המצרי והתפשטה ברחבי העולם. תוך כדי התפשטותה, התמיינה הנזירות לקבוצות (מסדרים) עם מיקודים שונים: היו שהדגישו חיי ליטורגיה ואחרים הדגישו שליחות חברתית, וכן הלאה. בהרצאה זו נעסוק בגישות השונות של מסדרי הנזירות באירופה ובהשפעתם בארץ הקודש.

יסכה הרני

יום רביעי, 10.11.21, ו' בכסלו תשפ"ב
על מינים ואינקוויזיטורים
מאמיני הדתות המונותיאיסטיות כולן רואים בגוף האמונה בה הם מחזיקים אמת אלוהית מוחלטת. מתוך שכך, ביכלתם גם לקבוע מהי סטייה מהאמת? ומיהו סוטה/מין?  המינים, מצידם, רואים בעצמם את מי שמשמרים את האמת – זו שסולפה בידי הממסד הדתי השליט - ולפיכך, מינות היא לא רק סטייה דתית אלא גם חתרנות פוליטית. כדי לטפל בתופעת המינות הנוצרית בימי הביניים הקימה הכנסייה הקתולית את מוסד האינקוויזיציה. 
ד"ר אורית רמון
                        
יום רביעי, 17.11.21, י"ג בכסלו תשפ"ב
אמנות הגותיקה הקורנת: תהילה פומבית לאמונה הנוצרית
האמנות הגותית היא,כמדומה, הסגנון האמנותי המוכר ביותר מכל סגנונות ימי הביניים. בנוף העיר המדייבאלית התרכזה האמנות הנוצרית בתוך מבנה כנסייה צנוע יחסית בממדיו וכדי לראות את ציורי הקיר, הפיסול והגילוף היה צריך להיכנס פנימה. בתקופה הגותית, הופכת השפה החזותית לאמירה דומיננטית ואף קולנית בנוף העירוני. הקתדרלות נבנו לגובה רב, קושטו בפיסול ראוותני ובחלונות ויטראז' צבעוניים שנראו מרחוק. האמירה הדתית (שלבשה צורה אסתטית מרהיבה) פנתה עכשיו ישירות אל אנשי העיר - הנוצרים והאחרים. ננסה לברר מדוע דווקא בזמן זה נוצרה האומנות הגותית ונעסוק בפן האסתטי והתעמולתי שלה.

ד"ר אנסטסיה קשמן


יום רביעי, 24.11.21, כ' בכסלו תשפ"ב
הפולמוס הפנים־יהודי: הוויכוח על כתבי הרמב"ם
במקביל למלחמת הכנסייה הקתולית במינים התקיים בספרד ובפרובנס פולמוס סוער ביחס ללגיטימיות של לימוד כתבי הפילוסופיה ומורה נבוכים לרמב"ם המתנגדים,שראו ברעיונותיו של הרמב"ם ככאלה הכוללים דברי כפירה, או למצער, פוטנציאל לכפירה  תמכו בהטלת חרם. מה יש בספר מורה נבוכים ובהגותו של הרמב"ם שזעזע את  אמות הסיפים של החברה היהודית? האם הרמב"ם היה באמת כופר או שהיו אלה תלמידים שעיוותו את דבריו?
ד"ר אסתי אייזנמן

[חופשת חנוכה]

יום רביעי, 8.12.21, ד' בטבת תשפ"ב
צלבנות נוצרית וציונות יהודית באירופה במאה ה־13
עד המאה ה־13 שלטה ביהדות הרבנית ההשקפה, שהתהליך המשיחי יתחולל משמים, והוא אינו מצריך או מצדיק יוזמה אנושית. הקראים היו היחידים שהטיפו לעלייה לארץ ישראל כחלק מהתובנה המשיחית שלהם. במאה ה־13, בעיצומם של מסעי הצלב, חלה תפנית בהשקפותיהם של כמה חוגים רבניים בצרפת ובספרד, אשר לראשונה ראו בעלייה חלוצית לארץ ישראל וביישובה ביהודים תנאי מקדים להופעת המשיח. מאוחר יותר אף התפתחה תפיסה שדגלה בכיבוש הארץ ובהשגת ריבונות יהודית בה. מה גרם לשינוי תודעתי זה? האם יש מקום לראות בהוגים הללו מבשרי הציונות?
פרופ' ישראל יובל

יום רביעי, 15.12.21, י"א בטבת תשפ"ב
הפולמוס היהודי־נוצרי: ויכוח הרמב"ן בברצלונה
בימי-הביניים התקיימו ויכוחים תיאולוגיים בין נציגי היהדות לנציגי הנצרות. ויכוח ברצלונה בשנת 1263 נחשב לאחד החשובים. נציג היהדות היה גדול חכמי ארגון באותם הימים, הלא הוא רבי משה בן נחמן. במהלך ההרצאה, נכיר את המקורות ההיסטוריים ונציג את ייחודיות הוויכוח בתולדות הפולמוסים הבין־דתיים באותם הימים.
ד"ר אורית רמון


יום רביעי, 22.12.21, י"ח בטבת תשפ"ב
"המגפה השחורה": נוצרים, יהודים וגם אפיפיור אחד   
 המגפה השחורה הגיעה לאירופה ממזרח, בספינות שעגנו בנמלי הים התיכון. ההתפשטות המהירה שלה והמחיר שגבתה בחיי אדם הבהירו לבני המאה ה־14 שהיא שונה מכל המגפות שהכירו עד אז. הם תלו את התפשטותה ב"אויר הרע" בערים, בצירוף כוכבים ומזלות יוצא דופן, ראו בה עונש מאלוהים, והאשימו קבוצות מיעוט, זרים ואנשי שוליים בהפצתה - גם יהודים. היו שניסו לפגוע בגורמים שהפיצו את המחלה, אבל היו גם מי שניסו להגן עליהם, ובעיקר להגן על החברה מדעות קדומות.
ד"ר אורית רמון

           
יום רביעי, 29.12.21, כ"ה בטבת תשפ"ב
חיי היהודים בימי הביניים פוגשים אומנות ישראלית
הרצאה וסיור מקוון בתערוכה "פנים וחוץ, בתווך ומעבר - חיי יום יום יהודיים בימי הביניים".
התערוכה הייחודית, המוצגת באוניברסיטה העברית, נולדה בעקבות מפגש בין קבוצת מחקר שפעלה בשנתיים האחרונות בהנחיית פרופ' באומגרטן ושבעה אומנים ישראליים. ההרצאה תעסוק ביהודים של המרכזים האורבניים של צפון צרפת וגרמניה וביחסיהם עם התרבות והאוכלוסייה הנוצרית. ניגע בתהליך יצירת התערוכה ובהנחות היסוד של קבוצת המחקר, ובשיתוף הפעולה בין יהודים לנוצרים בצד התבדלותם מהחברה האירופית כקבוצת מיעוט דתי.  
פרופ' אלישבע באומגרטן
 

קישור למפגשי הקורס בזום יישלח לנרשמים.
לפרטים נוספים: 02-5398855