מן האמוראים ועד הגאונים (ימי ג', 10:45-9:00, פתיחה 3.1)

חכמים וסוגיות, אגדה ומדרש, פיוט ותפילה - בזום
תאריך: 03/01/2023
יום שלישי י' בטבת תשפ"ג
שעה: 00:00
₪ 450.00

מימי האמוראים לימי הגאונים
נעסוק בקביעת הלכות על בסיס סוגיות בתלמוד הבבלי והירושלמי, בספרות חז"ל לסוגותיה וביחסי הקהילה היהודית בארץ עם הקהילות בבבל, ביחס הגאונים לתופעת הקראות ובמקורות מגניזת קהיר.

11 הרצאות בימי שלישי מדי שבוע 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם

רכז הקורס: גדי וקסלר | מנחה: שרון זמיר־גולדפרב
פתיחה: יום שלישי, י' בטבת תשפ"ג, 3.1.23

יום שלישי, י' בטבת, 3.1
המדרש המאוחר

גם לאחר סיום תקופת חז"ל (בראשית המאה השישית) חוברו מדרשים שהתבססו על מסורות קודמות בזמן ואף הרחיבו אותן עד כדי יצירת מסורות חדשות. התהליך שנמשך עד לימי הביניים (מאות 12-11) הצמיח חיבורים חשובים כגון מדרשי התנחומא. נעסוק במאפייניהם הספרותיים, תוך השוואה מתמדת למדרש הקלאסי שבא לעולם בתקופת המשנה והתלמוד.
מרצה: פרופ' אביגדור שנאן

יום שלישי, י"ז בטבת, 10.1
יהודים ונוצרים, ירושלים ועוד בתלמוד הירושלמי

כשלוש מאות שנה לאחר החורבן נהפכה האימפריה הרומית למדינה נוצרית. את המקדשים לאלים הרומיים שהוקמו בירושלים ובערים נוספות החליפו כנסיות הנוצרים. על רקע הנצרות ההולכת ומתגברת נערך התלמוד הירושלמי, ונעשה גם הניסיון הממשי האחרון להקים את בית המקדש. אירועים אלו כמעט ולא מוזכרים בתלמוד הירושלמי, אבל הותירו בו חותם עמוק. נחשוף את ההדים והעקבות שנותרו מהימים ההם.
מרצה: ד"ר מאיר בן-שחר

יום שלישי, כ"ד בטבת, 17.1
"אבני חצץ של אץ קוצץ"

פיוט, לשון, מסורה ושירה בטבריה של המאות השישית עד העשירית, היא "טבורה של ארץ ישראל": נכיר  מקצת התרומה של חכמי טבריה לעושר היצירה היהודית.
מרצה: ד"ר חגי עמיצור

יום שלישי, ב' בשבט, 24.1
תמורות במעמד הנשיאות במאות הרביעית והחמישית

לאחר ירידה ונסיקה, הגיעה הנפילה הסופית של מעמד הנשיאות בארץ ישראל, ובעקבותיה בטלה הנשיאות כליל.
מרצה: ד"ר יובל שחר

יום שלישי, ט' בשבט, 31.1
ישמעאל בעיני חז"ל

דמותו של בנו בכורו של אברהם הורחבה בספרות האגדה, הקדומה והמאוחרת, בהתאם לנסיבות חיים ואירועים היסטוריים. נעקוב אחר עיצוב דמותו במדרשים הקדומים, ובאלו שהתחברו לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי המוסלמים. זיהוי הכובשים החדשים עם ישמעאל הביא לתמורות במסורות הקשורות בו.
מרצה: פרופ' אביגדור שנאן

יום שלישי, ט"ז בשבט, 7.2
היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה המוסלמית הקדומה

תפרוסת הקהילות בארץ ישראל וקשריהן עם קהילות בתפוצות, ישיבת ארץ ישראל ויחסיה עם מרכזי בבל – כל אלה ועוד, בהסתמכות על מקורות מגניזת קהיר.
מרצה: ד"ר משה יגור

יום שלישי, כ"ג בשבט, 14.2

עולמם של הגאונים
נדון מי היו הגאונים וכיצד השפיעו על חיי הרוח והחברה בארץ ישראל ובבבל, כיצד השפיעה התרבות המוסלמית על דפוסי פעילותם וכיצד שמרו על קשר עם הקהילות היהודיות בתפוצות – לאור מקורות מספרות הגאונים ומגניזת קהיר.

מרצה: ד"ר דותן ארד

יום שלישי, ל' בשבט, 21.2

תפילה וסידורים
ביצירה של חכמי ישראל בתקופת חז"ל וימי הגאונים, בארץ ישראל ובבבל, יש למנות גם את הספרות הליטורגית שמקורה בבתי הכנסת. בצד תרגומי מקרא, דרשות ופיוטים, התעצב סידור התפילה עד שלקראת המאה התשיעית הגיע לתבניתו המוכרת כיום. נעקוב אחר תולדות התפילה והסידור (כולל הגדות של פסח שהיו בו בתחילה), במסגרת המאבק על עיצוב דמותם של היהדות ושל בית הכנסת.

מרצה: פרופ' אביגדור שנאן

יום שלישי, ז' באדר, 28.2
עד שקם רב סעדיה גאון – תמורות בעולם הפיוט במפנה האלף הראשון

היבטים בעולמה של השירה העברית, בין עידן פריחתו של הפיוט הקלסי בארץ ישראל באמצע האלף הראשון ובין תמורות שהתחוללו לקראת תחילתו של האלף השני. נדגיש את חידושיו המרתקים של רב סעדיה גאון ואת זיקתם אל ניצני 'תור הזהב' של שירת ספרד בדור הראשון, עם דוגמאות מיצירתם של מנחם בן סרוק ודונש בן לברט.
מרצה: ד"ר יהושע גרנט

יום שלישי, כ"א באדר, 14.3
יעקב אלקרקסאני: בין הקראות הקדומה לקראות המתפתחת
*ההרצאה תתחיל בשעה 16:00*

העולם היהודי השתנה לאין שיעור בחילופי השלטון לתקופה המוסלמית, וכניסתה של השפה הערבית כשפה יהודית עיקרית במזרח התיכון. נלמד על התמורות מרחיקות הלכת בעולם האינטקטואלי היהודי של המאות התשיעית והעשירית (התקופה העבאסית), ניגע בראשיתה של תנועת הקראות ונעיין ביצירותיו של הוגה הדעות הקראי יעקב אלקרקסאני, איש בגדד. בדעותיו נמצא הן את שימור הישן והן חידושים לקראת העתיד, לא רק של הקראות אלא של היהדות בכלל.
מרצה: ד"ר מרים גולדשטיין

יום שלישי, כ"ח באדר, 21.3
רב סעדיה גאון: בין שמירת המסורת לחידושה
*ההרצאה תתחיל בשעה 16:00*

רב סעדיה גאון, בן המאה העשירית, היה איש ניגודים ומהפכות. הוא נולד במצרים, למד בארץ ישראל, ועמד בראש הישיבה הגדולה בבגדד. הוא הותיר את חותמו כמעט בכל תחום של חיי הרוח בעם ישראל: הלכה, מחשבה, פרשנות מקרא ועוד, אך ראה עצמו מגן המסורת היהודית. בתוך כך ניהל עימותים קשים עם ההנהגה הפוליטית, עם העילית הרבנית ועם חכמי הקראים.
מרצה: ד"ר צבי שטמפפר


לפרטים נוספים: טל' 02-5398855

 

מימי האמוראים לימי הגאונים
נעסוק בקביעת הלכות על בסיס סוגיות בתלמוד הבבלי והירושלמי, בספרות חז"ל לסוגותיה וביחסי הקהילה היהודית בארץ עם הקהילות בבבל, ביחס הגאונים לתופעת הקראות ובמקורות מגניזת קהיר.

11 הרצאות בימי שלישי מדי שבוע 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם

רכז הקורס: גדי וקסלר | מנחה: שרון זמיר־גולדפרב
פתיחה: יום שלישי, י' בטבת תשפ"ג, 3.1.23

יום שלישי, י' בטבת, 3.1
המדרש המאוחר

גם לאחר סיום תקופת חז"ל (בראשית המאה השישית) חוברו מדרשים שהתבססו על מסורות קודמות בזמן ואף הרחיבו אותן עד כדי יצירת מסורות חדשות. התהליך שנמשך עד לימי הביניים (מאות 12-11) הצמיח חיבורים חשובים כגון מדרשי התנחומא. נעסוק במאפייניהם הספרותיים, תוך השוואה מתמדת למדרש הקלאסי שבא לעולם בתקופת המשנה והתלמוד.
מרצה: פרופ' אביגדור שנאן

יום שלישי, י"ז בטבת, 10.1
יהודים ונוצרים, ירושלים ועוד בתלמוד הירושלמי

כשלוש מאות שנה לאחר החורבן נהפכה האימפריה הרומית למדינה נוצרית. את המקדשים לאלים הרומיים שהוקמו בירושלים ובערים נוספות החליפו כנסיות הנוצרים. על רקע הנצרות ההולכת ומתגברת נערך התלמוד הירושלמי, ונעשה גם הניסיון הממשי האחרון להקים את בית המקדש. אירועים אלו כמעט ולא מוזכרים בתלמוד הירושלמי, אבל הותירו בו חותם עמוק. נחשוף את ההדים והעקבות שנותרו מהימים ההם.
מרצה: ד"ר מאיר בן-שחר

יום שלישי, כ"ד בטבת, 17.1
"אבני חצץ של אץ קוצץ"

פיוט, לשון, מסורה ושירה בטבריה של המאות השישית עד העשירית, היא "טבורה של ארץ ישראל": נכיר  מקצת התרומה של חכמי טבריה לעושר היצירה היהודית.
מרצה: ד"ר חגי עמיצור

יום שלישי, ב' בשבט, 24.1
תמורות במעמד הנשיאות במאות הרביעית והחמישית

לאחר ירידה ונסיקה, הגיעה הנפילה הסופית של מעמד הנשיאות בארץ ישראל, ובעקבותיה בטלה הנשיאות כליל.
מרצה: ד"ר יובל שחר

יום שלישי, ט' בשבט, 31.1
ישמעאל בעיני חז"ל

דמותו של בנו בכורו של אברהם הורחבה בספרות האגדה, הקדומה והמאוחרת, בהתאם לנסיבות חיים ואירועים היסטוריים. נעקוב אחר עיצוב דמותו במדרשים הקדומים, ובאלו שהתחברו לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי המוסלמים. זיהוי הכובשים החדשים עם ישמעאל הביא לתמורות במסורות הקשורות בו.
מרצה: פרופ' אביגדור שנאן

יום שלישי, ט"ז בשבט, 7.2
היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה המוסלמית הקדומה

תפרוסת הקהילות בארץ ישראל וקשריהן עם קהילות בתפוצות, ישיבת ארץ ישראל ויחסיה עם מרכזי בבל – כל אלה ועוד, בהסתמכות על מקורות מגניזת קהיר.
מרצה: ד"ר משה יגור

יום שלישי, כ"ג בשבט, 14.2

עולמם של הגאונים
נדון מי היו הגאונים וכיצד השפיעו על חיי הרוח והחברה בארץ ישראל ובבבל, כיצד השפיעה התרבות המוסלמית על דפוסי פעילותם וכיצד שמרו על קשר עם הקהילות היהודיות בתפוצות – לאור מקורות מספרות הגאונים ומגניזת קהיר.

מרצה: ד"ר דותן ארד

יום שלישי, ל' בשבט, 21.2

תפילה וסידורים
ביצירה של חכמי ישראל בתקופת חז"ל וימי הגאונים, בארץ ישראל ובבבל, יש למנות גם את הספרות הליטורגית שמקורה בבתי הכנסת. בצד תרגומי מקרא, דרשות ופיוטים, התעצב סידור התפילה עד שלקראת המאה התשיעית הגיע לתבניתו המוכרת כיום. נעקוב אחר תולדות התפילה והסידור (כולל הגדות של פסח שהיו בו בתחילה), במסגרת המאבק על עיצוב דמותם של היהדות ושל בית הכנסת.

מרצה: פרופ' אביגדור שנאן

יום שלישי, ז' באדר, 28.2
עד שקם רב סעדיה גאון – תמורות בעולם הפיוט במפנה האלף הראשון

היבטים בעולמה של השירה העברית, בין עידן פריחתו של הפיוט הקלסי בארץ ישראל באמצע האלף הראשון ובין תמורות שהתחוללו לקראת תחילתו של האלף השני. נדגיש את חידושיו המרתקים של רב סעדיה גאון ואת זיקתם אל ניצני 'תור הזהב' של שירת ספרד בדור הראשון, עם דוגמאות מיצירתם של מנחם בן סרוק ודונש בן לברט.
מרצה: ד"ר יהושע גרנט

יום שלישי, כ"א באדר, 14.3
יעקב אלקרקסאני: בין הקראות הקדומה לקראות המתפתחת
*ההרצאה תתחיל בשעה 16:00*

העולם היהודי השתנה לאין שיעור בחילופי השלטון לתקופה המוסלמית, וכניסתה של השפה הערבית כשפה יהודית עיקרית במזרח התיכון. נלמד על התמורות מרחיקות הלכת בעולם האינטקטואלי היהודי של המאות התשיעית והעשירית (התקופה העבאסית), ניגע בראשיתה של תנועת הקראות ונעיין ביצירותיו של הוגה הדעות הקראי יעקב אלקרקסאני, איש בגדד. בדעותיו נמצא הן את שימור הישן והן חידושים לקראת העתיד, לא רק של הקראות אלא של היהדות בכלל.
מרצה: ד"ר מרים גולדשטיין

יום שלישי, כ"ח באדר, 21.3
רב סעדיה גאון: בין שמירת המסורת לחידושה
*ההרצאה תתחיל בשעה 16:00*

רב סעדיה גאון, בן המאה העשירית, היה איש ניגודים ומהפכות. הוא נולד במצרים, למד בארץ ישראל, ועמד בראש הישיבה הגדולה בבגדד. הוא הותיר את חותמו כמעט בכל תחום של חיי הרוח בעם ישראל: הלכה, מחשבה, פרשנות מקרא ועוד, אך ראה עצמו מגן המסורת היהודית. בתוך כך ניהל עימותים קשים עם ההנהגה הפוליטית, עם העילית הרבנית ועם חכמי הקראים.
מרצה: ד"ר צבי שטמפפר


לפרטים נוספים: טל' 02-5398855