מזרח אירופה ויהודיה - המשך (ימי ד', 10:45-9:00, פתיחה 4.1)

אירועים ותהליכים בקהילות מזרח אירופה במאה ה־19 - בזום
תאריך: 04/01/2023
יום רביעי י"א בטבת תשפ"ג
שעה: 00:00
₪ 490.00

מזרח אירופה ויהודיה במאה ה־19 וראשית המאה ה־20
יהדות מזרח אירופה הייתה הקיבוץ היהודי הגדול בעולם בעת החדשה. נכיר את ההתפתחויות שחלו ביהדות מזרח אירופה לאורך המאה ה־19: המעבר לערים, ההגירה אל מעבר לים והשינויים במבנה החברה והמשפחה.

12 הרצאות | בימי רביעי מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם

רכזת הקורס: נעמה ניסני
פתיחה: יום רביעי, י"א בטבת תשפ"ג, 4.1.23


יום רביעי, י"א בטבת, 4.1
מ"כיכר השוק" ל"כיכר העיר"

מראשית המאה ה־19 התחוללו שינויים דרמטיים בעולמם של יהודי מזרח אירופה: העיר הגדולה תפסה את מקומה של העיירה, ובמקביל חלו תמורות באורח החיים, בתחומי העיסוק, במערכות החינוך, במבנה המשפחה, במגמות ההגירה, ועוד. נדון בגורמים שהביאו לתהליכי שינוי אלה ונשרטט את קווי הקיום החדשים של החברה היהודית במרחב זה.
מרצה: פרופ' מוטי זלקין

 

יום רביעי, י"ח בטבת, 11.1
גליציה זה לא רק גליציאנרים!

מי לא שמע על הגליציאנרים, אשר ידעו להסתדר בכל מצב! הם היו לחלק מהפולקלור היהודי בפולין. מעבר לסיפורים החינניים, גליציה סימלה תקופה חדשה בתולדות יהדות מזרח אירופה.
מרצה: אוריאל פיינרמן

 

יום רביעי, כ"ה בטבת, 18.1
תנועת המוסר בליטא וישיבות המוסר

בעקבות יסודה של ישיבת וולוז'ין קמו במהלך המאה ה־9  ישיבות נוספות שהתאפיינו בטיפוח מצוינות ובלימוד "תורה לשמה". באמצע אותה מאה הביא רבי ישראל סלנטר לייסודה של תנועת המוסר בליטא. ההרצאה תעסוק ב"ישיבות המוסר", בניסיון לשלב את האתוס של ישיבות ליטא עם "שיטת המוסר" של רבי ישראל סלנטר, ובהפיכתה לגורם חשוב בחיים הדתיים של יהודי ליטא.
מרצה: פרופ' עמנואל אטקס

 

יום רביעי, ג' בשבט, 25.1
חומות של נייר: "הלבנון" והתגבשות האורתודוקסיה באימפריה הרוסית

בשנות ה60- וה-70 של המאה ה־19, התעצמה ההשכלה היהודית באימפריה הרוסית. מעל דפי העיתונים קראו המשכילים להכניס תיקונים בהלכה ולהגביל את סמכויות הרבנים. לנוכח האתגרים והאיומים על הלכי הרוח המסורתיים ועל סמכותה של המסורת, החליטו רבנים ומנהיגים תורניים להגיב. התגובה הרבנית נישאה מעל דפי עיתון "הלבנון", שנעשה במהרה אמצעי לגיבוש החוגים האורתודוקסיים למחנה חברתי.
מרצה: ד"ר רוני באר־מרקס

 

יום רביעי, י' בשבט, 1.2
חינוך ציוני: רשת החינוך "תרבות"

מערכת החינוך מילאה תפקיד חשוב, ולעתים מכריע, הן בתהליכי המודרניזציה של החברה היהודית, והן בכל הנוגע להתגבשותה ולפעולתה של התנועה הציונית. נעסוק בהיבט זה של חיי היהודים במרכז אירופה ובמזרחה, תוך התמקדות ברשת החינוך "תרבות". רשת זו היתה הגדולה מסוגה בעולם היהודי ותרמה תרומה חשובה ביותר ליישוב היהודי בארץ ישראל.
מרצה: פרופ' מוטי זלקין

יום רביעי, י"ד בשבט, 8.2
עליית החסידות הקנאית בגליציה ובהונגריה

החסידות ידועה כמי שהציבה את ערך אהבת ישראל בין ערכיה המרכזיים, וראתה את צדיקיה כמי שאמורים לקרב גם את הרשעים והחוטאים. ואולם, כיום ידועות כמה חסידויות דווקא בהיותן ראשי חץ של קנאות דתית לוחמנית, לא רק נגד החוטאים אלא אפילו נגד חוגים אורתודוקסיים הנתפסים בעיניהן כפשרניים. שורשיהן של מרבית הקבוצות הללו נעוץ בגליציה ובהונגריה של המאה ה-19. נעקוב אחר התפתחות המגמות הקנאיות בחסידות באותם איזורים ונלמד כיצד הצדיקו מעצביהן את מה שנראה כסטייה מעקרונותיהם של אבות החסידות.
מרצה: פרופ' בני בראון

יום רביעי, כ"ד בשבט, 15.2
בין בוצ'אץ' לשיבוש: ש"י עגנון על עולם שאבד

נכיר את התתפתחות שחלה בכתיבתו של עגנון ביחס לעיר הולדתו: החל משלילת העיירה ועזיבתה כמקום פגוע ומשובש (העיירה שיבוש), אל תחושת הגעגועים והצער.
מרצה: פרופ' חיים באר

 

יום רביעי, א' באדר, 22.2
מחלוקת צאנז וסדיגורה

נעסוק במחלוקת מסעירה שהתחוללה בין שתי חסידויות גדולות – צאנז וסדיגורה, וטבעה את חותמה על תולדות החסידות. המחלוקת פרצה ב־1869 בעקבות החלטתו של הצדיק דוב בער פרידמן מליאובה, בנו של ר' ישראל מרוז'ין, לנטוש את חסידיו ולהצטרף למשכילים בצ'רנוביץ. שני סיפורים דרמטיים השתלבו פה: האחד, גורלו האישי והטרגי של פרידמן, שהמיט קלון על משפחתו ועל החסידות; השני, המחלוקת האלימה שבה פתח הצדיק חיים הלברשטם מצאנז נגד כל חסידי סדיגורה, ובה קרא להחרימם. המחלוקת הקיפה עשרות קהילות, בגליציה, בהונגריה ובארץ ישראל, והשתתפו בה מאות רבנים ואלפי חסידים. נעקוב אחר גורלו הפרטי של הצדיק ש"הציץ ונפגע" ואחרי השלבים של המחלוקת שהתעוררה בעקבות האירועים.
מרצה: פרופ' דוד אסף

 

יום רביעי, ח' באדר, 1.3
ש. אנ-סקי: מהמשלחת האתנוגרפית אל הדיבוק

שלמה אנ-סקי מוכר בעיקר בשל המחזה המונומנטלי "הדיבוק". למחזה קדמה הוצאת משלחת אתנוגרפית לאיסוף הפולקלור היהודי באוקראינה, ווהלין ובלורוס. אוסף המשלחת הוא התיעוד היחיד של הפולקלור היהודי טרם מלחמת העולם הראשונה, ובעקבותיה נכתב המחזה הנודע. נצא למסע בעקבות המשלחת ונגלה את הסיפורים הייחודיים, השירים והחפצים שהיוו השראה לאחד המחזות החשובים ביותר בדרמטורגיה העברית, היידית ואף העולמית.
מרצה: ד"ר יניב גולדברג

 

יום רביעי, כ"ב באדר, 15.3

'איפה שהדולרים צומחים על העצים' - תופעת ההגירה הגדולה לארה"ב

נשמע על התופעות שליוו את ההגירה ומונצחות בספרות יידיש כמו: ריבוי נשים עגונות באירופה, סלקציית המהגרים באליס איילנד, תיאור הפעילות של ארגון האיא"ס, הבעיה של "טראַכאָמענע אויגן" (עיניים פגועות בגרענת), עבודה ב"סווטשאפס", התעצבות הפרולטריון היהודי, אילוצים ופשרות בנוגע לשמירת מצוות ומסורת, קריסת המערכת המשפחתית המסורתית ועוד. 
מרצה: ד"ר מרדכי יושקובסקי

יום רביעי, כ"ט באדר, 22.3
זמירות חדשות: יהדות מזרח אירופה ממסורת למודרנה בראי הצילום

נעסוק באופן שבו התצלומים מיהדות מזרח אירופה בדורות האחרונים שלפני חורבנה משקפים את התמורה הדרמטית מעולם המסורת - כפי שהתבטא בעיקר בדמותה של העיירה היהודית, לעולם המודרני, על התנועות התרבותיות, הרעיוניות והפוליטיות החדשות שהוליד.
מרצה: ד"ר נתן שיפריס

 

יום רביעי, ז' בניסן, 29.3
"הוי אדעס, בלעדיך אני מס": סיפורה של אודסה היהודית

בסוף המאה ה־19 התפתח מרכז יהודי באודסה, אשר משך משכילים וציונים ואנשי סגולה. כך הייתה העיר שעל הים השחור לאחד המקומות המשפיעים בעולם היהודי.
מרצה: אוריאל פיינרמן

 

לפרטים נוספים: טל' 02-5398855



ציור: מארק שאגאל

מזרח אירופה ויהודיה במאה ה־19 וראשית המאה ה־20
יהדות מזרח אירופה הייתה הקיבוץ היהודי הגדול בעולם בעת החדשה. נכיר את ההתפתחויות שחלו ביהדות מזרח אירופה לאורך המאה ה־19: המעבר לערים, ההגירה אל מעבר לים והשינויים במבנה החברה והמשפחה.

12 הרצאות | בימי רביעי מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם

רכזת הקורס: נעמה ניסני
פתיחה: יום רביעי, י"א בטבת תשפ"ג, 4.1.23


יום רביעי, י"א בטבת, 4.1
מ"כיכר השוק" ל"כיכר העיר"

מראשית המאה ה־19 התחוללו שינויים דרמטיים בעולמם של יהודי מזרח אירופה: העיר הגדולה תפסה את מקומה של העיירה, ובמקביל חלו תמורות באורח החיים, בתחומי העיסוק, במערכות החינוך, במבנה המשפחה, במגמות ההגירה, ועוד. נדון בגורמים שהביאו לתהליכי שינוי אלה ונשרטט את קווי הקיום החדשים של החברה היהודית במרחב זה.
מרצה: פרופ' מוטי זלקין

 

יום רביעי, י"ח בטבת, 11.1
גליציה זה לא רק גליציאנרים!

מי לא שמע על הגליציאנרים, אשר ידעו להסתדר בכל מצב! הם היו לחלק מהפולקלור היהודי בפולין. מעבר לסיפורים החינניים, גליציה סימלה תקופה חדשה בתולדות יהדות מזרח אירופה.
מרצה: אוריאל פיינרמן

 

יום רביעי, כ"ה בטבת, 18.1
תנועת המוסר בליטא וישיבות המוסר

בעקבות יסודה של ישיבת וולוז'ין קמו במהלך המאה ה־9  ישיבות נוספות שהתאפיינו בטיפוח מצוינות ובלימוד "תורה לשמה". באמצע אותה מאה הביא רבי ישראל סלנטר לייסודה של תנועת המוסר בליטא. ההרצאה תעסוק ב"ישיבות המוסר", בניסיון לשלב את האתוס של ישיבות ליטא עם "שיטת המוסר" של רבי ישראל סלנטר, ובהפיכתה לגורם חשוב בחיים הדתיים של יהודי ליטא.
מרצה: פרופ' עמנואל אטקס

 

יום רביעי, ג' בשבט, 25.1
חומות של נייר: "הלבנון" והתגבשות האורתודוקסיה באימפריה הרוסית

בשנות ה60- וה-70 של המאה ה־19, התעצמה ההשכלה היהודית באימפריה הרוסית. מעל דפי העיתונים קראו המשכילים להכניס תיקונים בהלכה ולהגביל את סמכויות הרבנים. לנוכח האתגרים והאיומים על הלכי הרוח המסורתיים ועל סמכותה של המסורת, החליטו רבנים ומנהיגים תורניים להגיב. התגובה הרבנית נישאה מעל דפי עיתון "הלבנון", שנעשה במהרה אמצעי לגיבוש החוגים האורתודוקסיים למחנה חברתי.
מרצה: ד"ר רוני באר־מרקס

 

יום רביעי, י' בשבט, 1.2
חינוך ציוני: רשת החינוך "תרבות"

מערכת החינוך מילאה תפקיד חשוב, ולעתים מכריע, הן בתהליכי המודרניזציה של החברה היהודית, והן בכל הנוגע להתגבשותה ולפעולתה של התנועה הציונית. נעסוק בהיבט זה של חיי היהודים במרכז אירופה ובמזרחה, תוך התמקדות ברשת החינוך "תרבות". רשת זו היתה הגדולה מסוגה בעולם היהודי ותרמה תרומה חשובה ביותר ליישוב היהודי בארץ ישראל.
מרצה: פרופ' מוטי זלקין

יום רביעי, י"ד בשבט, 8.2
עליית החסידות הקנאית בגליציה ובהונגריה

החסידות ידועה כמי שהציבה את ערך אהבת ישראל בין ערכיה המרכזיים, וראתה את צדיקיה כמי שאמורים לקרב גם את הרשעים והחוטאים. ואולם, כיום ידועות כמה חסידויות דווקא בהיותן ראשי חץ של קנאות דתית לוחמנית, לא רק נגד החוטאים אלא אפילו נגד חוגים אורתודוקסיים הנתפסים בעיניהן כפשרניים. שורשיהן של מרבית הקבוצות הללו נעוץ בגליציה ובהונגריה של המאה ה-19. נעקוב אחר התפתחות המגמות הקנאיות בחסידות באותם איזורים ונלמד כיצד הצדיקו מעצביהן את מה שנראה כסטייה מעקרונותיהם של אבות החסידות.
מרצה: פרופ' בני בראון

יום רביעי, כ"ד בשבט, 15.2
בין בוצ'אץ' לשיבוש: ש"י עגנון על עולם שאבד

נכיר את התתפתחות שחלה בכתיבתו של עגנון ביחס לעיר הולדתו: החל משלילת העיירה ועזיבתה כמקום פגוע ומשובש (העיירה שיבוש), אל תחושת הגעגועים והצער.
מרצה: פרופ' חיים באר

 

יום רביעי, א' באדר, 22.2
מחלוקת צאנז וסדיגורה

נעסוק במחלוקת מסעירה שהתחוללה בין שתי חסידויות גדולות – צאנז וסדיגורה, וטבעה את חותמה על תולדות החסידות. המחלוקת פרצה ב־1869 בעקבות החלטתו של הצדיק דוב בער פרידמן מליאובה, בנו של ר' ישראל מרוז'ין, לנטוש את חסידיו ולהצטרף למשכילים בצ'רנוביץ. שני סיפורים דרמטיים השתלבו פה: האחד, גורלו האישי והטרגי של פרידמן, שהמיט קלון על משפחתו ועל החסידות; השני, המחלוקת האלימה שבה פתח הצדיק חיים הלברשטם מצאנז נגד כל חסידי סדיגורה, ובה קרא להחרימם. המחלוקת הקיפה עשרות קהילות, בגליציה, בהונגריה ובארץ ישראל, והשתתפו בה מאות רבנים ואלפי חסידים. נעקוב אחר גורלו הפרטי של הצדיק ש"הציץ ונפגע" ואחרי השלבים של המחלוקת שהתעוררה בעקבות האירועים.
מרצה: פרופ' דוד אסף

 

יום רביעי, ח' באדר, 1.3
ש. אנ-סקי: מהמשלחת האתנוגרפית אל הדיבוק

שלמה אנ-סקי מוכר בעיקר בשל המחזה המונומנטלי "הדיבוק". למחזה קדמה הוצאת משלחת אתנוגרפית לאיסוף הפולקלור היהודי באוקראינה, ווהלין ובלורוס. אוסף המשלחת הוא התיעוד היחיד של הפולקלור היהודי טרם מלחמת העולם הראשונה, ובעקבותיה נכתב המחזה הנודע. נצא למסע בעקבות המשלחת ונגלה את הסיפורים הייחודיים, השירים והחפצים שהיוו השראה לאחד המחזות החשובים ביותר בדרמטורגיה העברית, היידית ואף העולמית.
מרצה: ד"ר יניב גולדברג

 

יום רביעי, כ"ב באדר, 15.3

'איפה שהדולרים צומחים על העצים' - תופעת ההגירה הגדולה לארה"ב

נשמע על התופעות שליוו את ההגירה ומונצחות בספרות יידיש כמו: ריבוי נשים עגונות באירופה, סלקציית המהגרים באליס איילנד, תיאור הפעילות של ארגון האיא"ס, הבעיה של "טראַכאָמענע אויגן" (עיניים פגועות בגרענת), עבודה ב"סווטשאפס", התעצבות הפרולטריון היהודי, אילוצים ופשרות בנוגע לשמירת מצוות ומסורת, קריסת המערכת המשפחתית המסורתית ועוד. 
מרצה: ד"ר מרדכי יושקובסקי

יום רביעי, כ"ט באדר, 22.3
זמירות חדשות: יהדות מזרח אירופה ממסורת למודרנה בראי הצילום

נעסוק באופן שבו התצלומים מיהדות מזרח אירופה בדורות האחרונים שלפני חורבנה משקפים את התמורה הדרמטית מעולם המסורת - כפי שהתבטא בעיקר בדמותה של העיירה היהודית, לעולם המודרני, על התנועות התרבותיות, הרעיוניות והפוליטיות החדשות שהוליד.
מרצה: ד"ר נתן שיפריס

 

יום רביעי, ז' בניסן, 29.3
"הוי אדעס, בלעדיך אני מס": סיפורה של אודסה היהודית

בסוף המאה ה־19 התפתח מרכז יהודי באודסה, אשר משך משכילים וציונים ואנשי סגולה. כך הייתה העיר שעל הים השחור לאחד המקומות המשפיעים בעולם היהודי.
מרצה: אוריאל פיינרמן

 

לפרטים נוספים: טל' 02-5398855



ציור: מארק שאגאל