האשכנזים: מזרח אירופה ויהודיה (ימי ד', 10:45-9:00, פתיחה 7.9)

קהילות מזרח אירופה וחייהן עד המאה ה־19 - בזום
תאריך: 07/09/2022
יום רביעי י"א באלול תשפ"ב
שעה: 00:00
₪ 565.00

האשכנזים - מזרח אירופה ויהודיה עד המאה ה־19
יהדות מזרח אירופה הייתה הקיבוץ היהודי הגדול בעולם בעת החדשה. נעסוק בנסיבות שהובילו להיווצרותו ונשמע על האירועים והאישים, התרבות והמאכלים שעיצבו את הווייתן המיוחדת של העיירה ושל המשפחה היהודית.

14 הרצאות | בימי רביעי מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם

רכזת הקורס: נעמה ניסני
פתיחה: יום רביעי , 7.9.22, י"א  באלול תשפ"ב

 

יום רביעי, י"א באלול, 7.9

יהודים במזרח אירופה: מי? מה? מתי? מדוע?
מתי החלו יהודים להתיישב במזרח אירופה? מה היו הסיבות להגירתם לאזור זה? מהיכן באו? כיצד התקבלו על ידי האוכלוסייה המקומית, האצולה והכנסייה? מה היו דפוסי ההתיישבות וההתארגנות הקהילתית שלהם? במה עסקו? הרצאת המבוא תעסוק בשאלות אלה כדי להניח את התשתית להבנת הנושא.

מרצה: פרופ' מוטי זלקין

 
יום רביעי, י"ח באלול, 14.9

"נפל פתק מהשמיים: לכו לפולין": ראשיתה של יהדות פולין
החל מהמאה ה־13 החלו יהודים להקים קהילות ראשונות בממלכת פולין. מה היו התהליכים ההיסטוריים שגרמו להם לנדוד מזרחה? ואיך התקבלו על ידי המלוכה והכנסייה?

מרצה: אוריאל פיינרמן


יום רביעי, כ"ה באלול, 21.9

הכנסייה והיהודים בממלכת פולין־ליטא
ההרצאה תעסוק בנושאים הבאים: הסיבות לסובלנות הדתית שאפיינה את ממלכת פולין־ליטא הקאתולית עד שנת  1648 וביטוייה, הקונטר־רפורמציה הפולנית והשלכותיה ביחס ליהודים, הפולמוס הבין־דתי,  חקיקה כנסייתית ביחס ליהודים, אלימות הדדית בין יהודים לאנשי כנסייה, עלילות דם,  המרות דת, קשרים כלכליים: חובות, חכירת נכסים כנסייתיים, מסחר משותף ביין הונגרי.

מרצה: ד"ר יהודית קליק

 

יום רביעי, ג' בתשרי, 28.9

פרעות אוקראינה והשתקפותן בספרות ובפולקלור יידיש
נראה כיצד האירועים הטראגיים בת"ח ות"ט, כמו כן שחיטת אומן בשנת 1758 ופרעות מאוחרות יותר, תוארו ביצירה ספרותית ועממית ביידיש, כיצד הם השפיעו על עיצוב התודעה ההיסטורית של יהדות מזרח אירופה.

מרצה: ד"ר מרדרכי יושקובסקי


יום רביעי, כ"ד בתשרי, 19.10

מפה אשכנזית מעל שולחן ערוך ספרדי: תור הזהב במאה ה־16
במאה ה־16 הפכה יהדות פולין לאחד המרכזים החשובים בעולם היהודי. מי היו הדמויות אשר פרסמו יהדות זו? ומי היה רבי משה איסרליש, "רבי יוסף קארו שבפולין"?

מרצה: אוריאל פיינרמן

 

יום רביעי, א' בחשוון, 26.10

בין שבתי צבי ליעקב פרנק: השבתאות וגלגוליה בפולין ובליטא
נעסוק בתולדות השבתאות בפולין ובליטא: החל מן ההתפרצות המשיחית בימי שבתי צבי ונתן העזתי ב־1666, ירידתה של התנועה למחתרת אחרי התאסלמותו של שבתי צבי, התארגנות ה"חברה הקדושה" שעלתה לירושלים בראשות ר' יהודה החסיד ור' חיים מלאך (שכונה במקורות התקופה מלאך הרע או מלאך המוות), ועד להופעת יעקב פרנק ותנועתו, שהמירו את דתם לנצרות במחצית השנייה של המאה ה־18.

מרצה: ד"ר אמנון רמון


יום רביעי, ח' בחשוון, 2.11

קווים לדמותן של הקהילה והמשפחה ביהדות פולין־ליטא
בימי הביניים ובראשית העת החדשה היתה הקהילה מסגרת הקיום היסודית של היהודים. היהודים נחשבו בעיני עצמם והסביבה הנוכרית לקולקטיב בעל מעמד חוקי ומהות דתית וחברתית מובחנת. מאפיין זה נדד עם יהודי אשכנז אל קהילות פולין־ליטא, והגיע שם לשיאו. בהרצאה נבחן כמה דוגמאות מעניינות ליחסים בין היחיד והמשפחה לבין הקהילה והציבור. בפרט נראה כיצד השתדלה הקהילה לעצב את נורמות היסוד של חיי המשפחה.

מרצה: ד"ר תמר שלמון־מאק


יום רביעי, ט"ו בחשוון, 9.11

תנועת החסידות כמהפכה
תנועת החסידות, שראשיתה בממלכת פולין במחצית השנייה של המאה ה־18, חוללה מהפכה רוחנית־דתית כמו גם מהפכה חברתית. בהעמידה את הדבקות בראש סולם הערכים של החיים הדתיים, היא דחקה לעמדה משנית את לימוד התורה ואת תלמידי החכמים. בד בבד היא העמידה דפוסים חדשים של ארגון חברתי והנהגה רוחנית. נבחן את התמורות שחוללה החסידות בשלושת דורותיה הראשונים ונתמקד, בין השאר, בדמות רבי ישראל בעל שם טוב, רבי דוב בער המגיד ממזריטש, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי שניאור זלמן מלאדי.

מרצה: פרופ' עמנואל אטקס

 
יום רביעי, ט"ו בחשוון, 16.11

הגאון מווילנה ורבי חיים מוולוז'ין: שתי תגובות לחסידות
באביב 1772 הכריזה קהילת וילנה מלחמה כנגד החסידים והחסידות. נבחן איזה תפקיד מילא הגאון מווילנה בהובלת המלחמה הזאת, כיצד היא התבטאה בפועל ומה היו תוצאותיה. בעקבות מות הגאון, בסתיו 1797, הפך רבי חיים מוולוז'ין למנהיג מחנה ה"מתנגדים" לחסידות. את מקום החרמות והרדיפות תפסו בשלב זה התמודדות רעיונית וחינוכית.

מרצה: פרופ' עמנואל אטקס

 

יום רביעי, כ"ט בחשוון, 23.11

חלוקות פולין־ליטא (1793-1772): ראשית העת החדשה בתולדות העם היהודי
תהליך חלוקת פולין בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה הביא לסיומם של סדרי החיים היהודיים בפולין כפי שהיו עד אז. הסיפור האחד של הקיבוץ היהודי הגדול בעולם התפצל, לפחות לכאורה,  לשלושה סיפורים שונים, ההרצאה תעסוק בסיפורים אלה ובגורלם של הקיבוצים השונים שנהנו מאוטונומיה רחבה תחת השלטון הפולני, ומצאו עצמם באחת תחת שלטון מדינה ריכוזית ששאפה לביטול אוטונומיה זו.

מרצה: פרופ' ישראל ברטל


יום רביעי, ו' בכסלו, 30.11

בית הכנסת בעיר הגדולה: בתי תפילה יהודיים במזרח אירופה
בתי הכנסת, בתי המדרש, הקלויז והשטיבל  היוו  את מוסדות  הציבור העיקריים והמרכזיים של הקהילה היהודית. משמעותם חרגה רחוק מעבר לתחום הדת: בית התפילה שיחק תפקיד ראשון במעלה בחיים החברתיים ובתחומי חיים רבים. ההרצאה תעסוק בבתי הכנסת של מזרח אירופה ובתמורות שחלו בהם במהלך השנים.

מרצה: ד"ר ולדימיר לוין


יום רביעי, כ' בכסלו, 14.12

קוצו של יוד: י"ל גורדון ושורשי מלחמת התרבות היהודית
יהודה לייב גורדון (יל"ג), משורר ופובליציסט שנון, הוביל במחצית השנייה של המאה ה־19 את מלחמת התרבות היהודית שהתנהלה בספרה הציבורית החדשה שכוננה תנועת ההשכלה באימפריה הרוסית. יל"ג, שלו זכויות היוצרים על הסיסמא "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך", הביא את מלחמת התרבות לאחד משיאיה בפואמה "קוצו של יוד", שבה ביקורת אנטי־קלריקלית חריפה השתלבה ברגישות טרום־פמיניסטית לתדמיתן ולגורלן של נשים יהודיות.  נשמע את קול הזעקה והתוכחה של יל"ג באמצעות קריאת המקורות, נכיר את הביקורת המשכילית ואת חזון העתיד, ונבדוק מה קרה להשכלה בעקבות צמיחת התנועה הלאומית בשנות ה־80 לאותה מאה. 

מרצה: פרופ' שמואל פיינר
 

 
יום רביעי, י"ג בכסלו, 7.12

תרבות היידיש כמאגר של זיכרון היסטורי
נדון באספקטים היסטוריים של תרבות היידיש ונכיר יצירה עממית וספרותית, אשר הנציחה אירועים רחוקים בהיסטוריה היהודית. נתוודע להשפעתם על יצירותיהם של י"ל פרץ, יוסף אופאטושו, שלום אש, איציק מאנגר וסופרים רבים אחרים.

מרצה: ד"ר מרדכי יושקובסקי
 


יום רביעי, ה' בטבת, 28.12

אבל לא אכלתם שום דבר! מנהגי אוכל יהודי במזרח אירופה
האוכל היהודי מעורר תחושות רעב וגעגוע, נחמה ואושר. כיצד התפתחה הקולינריה היהודית? האם הגעפילטע פיש מתוק או חריף? ולמה אוכלים חלה עגולה בראש השנה? נעסוק בתולדות האוכל היהודי, בהשפעת ההלכה היהודית על תרבות האוכל, וכיצד הדברים באו לידי ביטוי בספרות ובתיאטרון. ההרצאה מלווה בקטעי וידאו, ביידיש ובעברית, העוסקים באוכל היהודי.

מרצה: ד"ר יניב גולדברג

 

לפרטים נוספים: טל' 02-5398855

 

ציור: מארק שאגאל

האשכנזים - מזרח אירופה ויהודיה עד המאה ה־19
יהדות מזרח אירופה הייתה הקיבוץ היהודי הגדול בעולם בעת החדשה. נעסוק בנסיבות שהובילו להיווצרותו ונשמע על האירועים והאישים, התרבות והמאכלים שעיצבו את הווייתן המיוחדת של העיירה ושל המשפחה היהודית.

14 הרצאות | בימי רביעי מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם

רכזת הקורס: נעמה ניסני
פתיחה: יום רביעי , 7.9.22, י"א  באלול תשפ"ב

 

יום רביעי, י"א באלול, 7.9

יהודים במזרח אירופה: מי? מה? מתי? מדוע?
מתי החלו יהודים להתיישב במזרח אירופה? מה היו הסיבות להגירתם לאזור זה? מהיכן באו? כיצד התקבלו על ידי האוכלוסייה המקומית, האצולה והכנסייה? מה היו דפוסי ההתיישבות וההתארגנות הקהילתית שלהם? במה עסקו? הרצאת המבוא תעסוק בשאלות אלה כדי להניח את התשתית להבנת הנושא.

מרצה: פרופ' מוטי זלקין

 
יום רביעי, י"ח באלול, 14.9

"נפל פתק מהשמיים: לכו לפולין": ראשיתה של יהדות פולין
החל מהמאה ה־13 החלו יהודים להקים קהילות ראשונות בממלכת פולין. מה היו התהליכים ההיסטוריים שגרמו להם לנדוד מזרחה? ואיך התקבלו על ידי המלוכה והכנסייה?

מרצה: אוריאל פיינרמן


יום רביעי, כ"ה באלול, 21.9

הכנסייה והיהודים בממלכת פולין־ליטא
ההרצאה תעסוק בנושאים הבאים: הסיבות לסובלנות הדתית שאפיינה את ממלכת פולין־ליטא הקאתולית עד שנת  1648 וביטוייה, הקונטר־רפורמציה הפולנית והשלכותיה ביחס ליהודים, הפולמוס הבין־דתי,  חקיקה כנסייתית ביחס ליהודים, אלימות הדדית בין יהודים לאנשי כנסייה, עלילות דם,  המרות דת, קשרים כלכליים: חובות, חכירת נכסים כנסייתיים, מסחר משותף ביין הונגרי.

מרצה: ד"ר יהודית קליק

 

יום רביעי, ג' בתשרי, 28.9

פרעות אוקראינה והשתקפותן בספרות ובפולקלור יידיש
נראה כיצד האירועים הטראגיים בת"ח ות"ט, כמו כן שחיטת אומן בשנת 1758 ופרעות מאוחרות יותר, תוארו ביצירה ספרותית ועממית ביידיש, כיצד הם השפיעו על עיצוב התודעה ההיסטורית של יהדות מזרח אירופה.

מרצה: ד"ר מרדרכי יושקובסקי


יום רביעי, כ"ד בתשרי, 19.10

מפה אשכנזית מעל שולחן ערוך ספרדי: תור הזהב במאה ה־16
במאה ה־16 הפכה יהדות פולין לאחד המרכזים החשובים בעולם היהודי. מי היו הדמויות אשר פרסמו יהדות זו? ומי היה רבי משה איסרליש, "רבי יוסף קארו שבפולין"?

מרצה: אוריאל פיינרמן

 

יום רביעי, א' בחשוון, 26.10

בין שבתי צבי ליעקב פרנק: השבתאות וגלגוליה בפולין ובליטא
נעסוק בתולדות השבתאות בפולין ובליטא: החל מן ההתפרצות המשיחית בימי שבתי צבי ונתן העזתי ב־1666, ירידתה של התנועה למחתרת אחרי התאסלמותו של שבתי צבי, התארגנות ה"חברה הקדושה" שעלתה לירושלים בראשות ר' יהודה החסיד ור' חיים מלאך (שכונה במקורות התקופה מלאך הרע או מלאך המוות), ועד להופעת יעקב פרנק ותנועתו, שהמירו את דתם לנצרות במחצית השנייה של המאה ה־18.

מרצה: ד"ר אמנון רמון


יום רביעי, ח' בחשוון, 2.11

קווים לדמותן של הקהילה והמשפחה ביהדות פולין־ליטא
בימי הביניים ובראשית העת החדשה היתה הקהילה מסגרת הקיום היסודית של היהודים. היהודים נחשבו בעיני עצמם והסביבה הנוכרית לקולקטיב בעל מעמד חוקי ומהות דתית וחברתית מובחנת. מאפיין זה נדד עם יהודי אשכנז אל קהילות פולין־ליטא, והגיע שם לשיאו. בהרצאה נבחן כמה דוגמאות מעניינות ליחסים בין היחיד והמשפחה לבין הקהילה והציבור. בפרט נראה כיצד השתדלה הקהילה לעצב את נורמות היסוד של חיי המשפחה.

מרצה: ד"ר תמר שלמון־מאק


יום רביעי, ט"ו בחשוון, 9.11

תנועת החסידות כמהפכה
תנועת החסידות, שראשיתה בממלכת פולין במחצית השנייה של המאה ה־18, חוללה מהפכה רוחנית־דתית כמו גם מהפכה חברתית. בהעמידה את הדבקות בראש סולם הערכים של החיים הדתיים, היא דחקה לעמדה משנית את לימוד התורה ואת תלמידי החכמים. בד בבד היא העמידה דפוסים חדשים של ארגון חברתי והנהגה רוחנית. נבחן את התמורות שחוללה החסידות בשלושת דורותיה הראשונים ונתמקד, בין השאר, בדמות רבי ישראל בעל שם טוב, רבי דוב בער המגיד ממזריטש, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי שניאור זלמן מלאדי.

מרצה: פרופ' עמנואל אטקס

 
יום רביעי, ט"ו בחשוון, 16.11

הגאון מווילנה ורבי חיים מוולוז'ין: שתי תגובות לחסידות
באביב 1772 הכריזה קהילת וילנה מלחמה כנגד החסידים והחסידות. נבחן איזה תפקיד מילא הגאון מווילנה בהובלת המלחמה הזאת, כיצד היא התבטאה בפועל ומה היו תוצאותיה. בעקבות מות הגאון, בסתיו 1797, הפך רבי חיים מוולוז'ין למנהיג מחנה ה"מתנגדים" לחסידות. את מקום החרמות והרדיפות תפסו בשלב זה התמודדות רעיונית וחינוכית.

מרצה: פרופ' עמנואל אטקס

 

יום רביעי, כ"ט בחשוון, 23.11

חלוקות פולין־ליטא (1793-1772): ראשית העת החדשה בתולדות העם היהודי
תהליך חלוקת פולין בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה הביא לסיומם של סדרי החיים היהודיים בפולין כפי שהיו עד אז. הסיפור האחד של הקיבוץ היהודי הגדול בעולם התפצל, לפחות לכאורה,  לשלושה סיפורים שונים, ההרצאה תעסוק בסיפורים אלה ובגורלם של הקיבוצים השונים שנהנו מאוטונומיה רחבה תחת השלטון הפולני, ומצאו עצמם באחת תחת שלטון מדינה ריכוזית ששאפה לביטול אוטונומיה זו.

מרצה: פרופ' ישראל ברטל


יום רביעי, ו' בכסלו, 30.11

בית הכנסת בעיר הגדולה: בתי תפילה יהודיים במזרח אירופה
בתי הכנסת, בתי המדרש, הקלויז והשטיבל  היוו  את מוסדות  הציבור העיקריים והמרכזיים של הקהילה היהודית. משמעותם חרגה רחוק מעבר לתחום הדת: בית התפילה שיחק תפקיד ראשון במעלה בחיים החברתיים ובתחומי חיים רבים. ההרצאה תעסוק בבתי הכנסת של מזרח אירופה ובתמורות שחלו בהם במהלך השנים.

מרצה: ד"ר ולדימיר לוין


יום רביעי, כ' בכסלו, 14.12

קוצו של יוד: י"ל גורדון ושורשי מלחמת התרבות היהודית
יהודה לייב גורדון (יל"ג), משורר ופובליציסט שנון, הוביל במחצית השנייה של המאה ה־19 את מלחמת התרבות היהודית שהתנהלה בספרה הציבורית החדשה שכוננה תנועת ההשכלה באימפריה הרוסית. יל"ג, שלו זכויות היוצרים על הסיסמא "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך", הביא את מלחמת התרבות לאחד משיאיה בפואמה "קוצו של יוד", שבה ביקורת אנטי־קלריקלית חריפה השתלבה ברגישות טרום־פמיניסטית לתדמיתן ולגורלן של נשים יהודיות.  נשמע את קול הזעקה והתוכחה של יל"ג באמצעות קריאת המקורות, נכיר את הביקורת המשכילית ואת חזון העתיד, ונבדוק מה קרה להשכלה בעקבות צמיחת התנועה הלאומית בשנות ה־80 לאותה מאה. 

מרצה: פרופ' שמואל פיינר
 

 
יום רביעי, י"ג בכסלו, 7.12

תרבות היידיש כמאגר של זיכרון היסטורי
נדון באספקטים היסטוריים של תרבות היידיש ונכיר יצירה עממית וספרותית, אשר הנציחה אירועים רחוקים בהיסטוריה היהודית. נתוודע להשפעתם על יצירותיהם של י"ל פרץ, יוסף אופאטושו, שלום אש, איציק מאנגר וסופרים רבים אחרים.

מרצה: ד"ר מרדכי יושקובסקי
 


יום רביעי, ה' בטבת, 28.12

אבל לא אכלתם שום דבר! מנהגי אוכל יהודי במזרח אירופה
האוכל היהודי מעורר תחושות רעב וגעגוע, נחמה ואושר. כיצד התפתחה הקולינריה היהודית? האם הגעפילטע פיש מתוק או חריף? ולמה אוכלים חלה עגולה בראש השנה? נעסוק בתולדות האוכל היהודי, בהשפעת ההלכה היהודית על תרבות האוכל, וכיצד הדברים באו לידי ביטוי בספרות ובתיאטרון. ההרצאה מלווה בקטעי וידאו, ביידיש ובעברית, העוסקים באוכל היהודי.

מרצה: ד"ר יניב גולדברג

 

לפרטים נוספים: טל' 02-5398855

 

ציור: מארק שאגאל