הכרת ירושלים במאה ה־19 (ימי א', 19:00-18:00, פתיחה 8.5)

ירושלים בתקופה מכרעת ששינתה את נופה ואופיה - בזום
תאריך: 08/05/2022
יום ראשון ז' באייר תשפ"ב
שעה: 18:00
₪ 315.00

הכרת ירושלים: המאה ה־19
המשך הקורס המעמיק והמקיף על תולדות ירושלים. בסמסטר זה נלווה את ירושלים במאה ה־19 - תקופה מהפכנית ומכרעת בתולדות ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט, המשמשת גם מפתח להבנת נופה של העיר ואופייה עד היום.
*במקביל נערך קורס סיורים "הכרת ירושלים במאה ה־19" - לפרטים, לחצו כאן.

 
תשע הרצאות | בימי ראשון מדי שבוע | 19:00-18:00 | בזום
רכזת הקורס:
נעמה ניסני

מועד הפתיחה: יום ראשון, 8.5.22, ז' באייר תשפ"ב

הטבה מיוחדת: 5% הנחה לנרשמים לשלושה / ארבעה קורסים, 10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855.

יום ראשון, ז' באייר, 8.5
המעצמות בונות את ירושלים
המירוץ האימפריאליסטי של מעצמות העולם והשתלטותן על חבלי עולם שונים, הביאו לתחרות שליטה בשטחי האימפריה העות'מאנית השוקעת במאה ה־19. בין היתר התחילה התחרות על ארץ ישראל, וירושלים היוותה חוד חנית לתחרות זו משום קדושתה. לפעילות המעצמות נודעה השפעה עצומה על התפתחות ירושלים, שבה נעסוק.
מרצה: ד"ר מיכל אורן

יום ראשון, י"ד באייר, 15.5
גם הפרוסים רוצים!
לאחר שבמאה ה־19 האנגלים הפרוטסטנטים החלו לפעול בירושלים, גם הגרמנים הפרוסים הגיעו. יחד הם יסדו בישופות מאוחדת, אבל הגרמנים הקימו גם בית חולים, בית ספר ואכסניה לעולי רגל. שיא פעולתם היה בבניית כנסיית הגואל שנחנכה ב־1898, ושינתה את קו הרקיע של העיר העתיקה.
מרצה: ד"ר שירלי גרץ

יום ראשון, כ"א באייר, 22.5
בנייה חדשה בצורה ישנה – סגנונות האדריכלות הנוצרית בירושלים
אחת מתקופות השיא של בניית כנסיות בירושלים התרחשה במחצית השנייה של המאה ה־19. במקרים רבים היה זה תוך התחקות אחר סגנונות העבר, שהולידה סגנונות מחודשים: ניאו־ביזנטי, ניאו־רומנסק, ניאו־גותיקה או ניאו־בארוק. נכיר את מבני הכנסיות הבולטות מתקופה זו  ונעסוק בבחירת השפה החזותית המשתקפת הן בצורת הבנייה והן בעיטור החיצוני והפנימי. האם זו רוח התקופה, או שמא רוח המקום?
מרצה: ד"ר אנסטסיה קשמן

יום ראשון, כ"ח באייר, 29.5 - יום ירושלים
מגמילות חסדים לפריצת החומות: מונטיפיורי וירושלים
מסע בעקבות יחסיו הייחודיים של משה מונטיפיורי עם יהודי ירושלים, ונסיונותיו הבלתי פוסקים להטבת מצבם: ביקורים חוזרים ונשנים בעיר ובסביבתה; מפעלי רפואה, תעשייה וחינוך; וגולת הכותרת: פריצת החומות והקמת משכנות שאננים.
מרצה: ד"ר ראובן גפני

יום ראשון כ' בסיון, 19.6
 עלייה, גאולה ובנייה: היישוב האשכנזי הישן בירושלים 
סיפורו המרתק של היישוב האשכנזי הישן בירושלים, מעליית תלמידי הגר"א אל בניין ירושלים החדשה: אידיאולוגיה, משיחיות, הנהגה, מוסדות, וארגונים קהילתיים וחברתיים, מהרובע היהודי לשכונות החברה והכוללים.
מרצה: ד"ר ראובן גפני

יום ראשון, כ"ז בסיוון, 26.6
חולים, רופאים ושאר מרעין בישין
ד"ר טיטוס טובלר, רופא שוויצרי שביקר בירושלים במחצית המאה ה־19, עמד נדהם מול הזוהמה, המגפות והתמותה הגבוהה בעיר המיוחדת בעולם. נעמוד על הכשלים הרפואיים שהביאו את ירושלים למצב כה עגום, נסקור את אמצעי הריפוי ואת מאמציהן של העדות השונות לשפר את המצב, ונכיר כמה רופאים שעשו היסטוריה והצילו את ירושלים.
מרצה: תמר הירדני

יום ראשון, י"א בתמוז, 10.7
אות כתובה ועיר קדושה: מקומה של ירושלים בעיתונות היהודית
ירושלים, כמושא כתיבה, תפסה מקום מיוחד בעיתונות היהודית מאז ראשיתה בשנות השלושים של המאה ה־19. במהלך המאה הפכה ירושלים ממושא סיקור למקום בו נדפסו כמה עיתונים עבריים חשובים. נסקור את השינוי, ונבחן כיצד הוא משקף תמורות ביישוב ובמעמדה של ירושלים בעולם היהודי.
מרצה: ד"ר יוחאי בן־גדליה


יום ראשון, י"ח בתמוז, 17.7
הכנסיות הנוצריות המזרחיות בירושלים במאה ה־19
המאה ה־19 שינתה את פניה של ירושלים: מעורבות מעצמות נוצריות במזרח התיכון, הגעת קהילות נוצריות חדשות, מתח בין קהילה והנהגה, והמאבק על המקומות הקדושים היו במוקד ההתרחשויות – כל זאת בצד עלייה בצליינות ותנופת בנייה של מוסדות דת נוצריים. נראה איך אירועים אלו השפיעו על הכנסיות המזרחיות ועל נוכחותן בארץ הקודש.

מרצה: חנה בנדקובסקי

יום ראשון, כ"ה בתמוז, 24.7
לכו חיקרו את הארץ: חקר ארץ ישראל וה-PEF
לפני כמעט 160 שנה התכנסו אישים רבי מעלה בכנסיית וסטמינסטר ויסדו את הקרן לחקירת ארץ ישראל- אירוע שהדיו מכים מאז ועד ימינו. טובי החוקרים ששלחה ה־PEF לכאן, בראשם וורן וווילסון, שינו את הבנתנו את תולדות הארץ וירושלים. נשמע על פרשיות העבר הקשורות בדמויות אלו ואחרות שפעלו בארץ .
מרצה: ד"ר אייל מירון

פסגת הר הזיתים במבט מהר הבית, 1959 (צילום: H. Grobe, ויקיפדיה)

הכרת ירושלים: המאה ה־19
המשך הקורס המעמיק והמקיף על תולדות ירושלים. בסמסטר זה נלווה את ירושלים במאה ה־19 - תקופה מהפכנית ומכרעת בתולדות ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט, המשמשת גם מפתח להבנת נופה של העיר ואופייה עד היום.
*במקביל נערך קורס סיורים "הכרת ירושלים במאה ה־19" - לפרטים, לחצו כאן.

 
תשע הרצאות | בימי ראשון מדי שבוע | 19:00-18:00 | בזום
רכזת הקורס:
נעמה ניסני

מועד הפתיחה: יום ראשון, 8.5.22, ז' באייר תשפ"ב

הטבה מיוחדת: 5% הנחה לנרשמים לשלושה / ארבעה קורסים, 10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855.

יום ראשון, ז' באייר, 8.5
המעצמות בונות את ירושלים
המירוץ האימפריאליסטי של מעצמות העולם והשתלטותן על חבלי עולם שונים, הביאו לתחרות שליטה בשטחי האימפריה העות'מאנית השוקעת במאה ה־19. בין היתר התחילה התחרות על ארץ ישראל, וירושלים היוותה חוד חנית לתחרות זו משום קדושתה. לפעילות המעצמות נודעה השפעה עצומה על התפתחות ירושלים, שבה נעסוק.
מרצה: ד"ר מיכל אורן

יום ראשון, י"ד באייר, 15.5
גם הפרוסים רוצים!
לאחר שבמאה ה־19 האנגלים הפרוטסטנטים החלו לפעול בירושלים, גם הגרמנים הפרוסים הגיעו. יחד הם יסדו בישופות מאוחדת, אבל הגרמנים הקימו גם בית חולים, בית ספר ואכסניה לעולי רגל. שיא פעולתם היה בבניית כנסיית הגואל שנחנכה ב־1898, ושינתה את קו הרקיע של העיר העתיקה.
מרצה: ד"ר שירלי גרץ

יום ראשון, כ"א באייר, 22.5
בנייה חדשה בצורה ישנה – סגנונות האדריכלות הנוצרית בירושלים
אחת מתקופות השיא של בניית כנסיות בירושלים התרחשה במחצית השנייה של המאה ה־19. במקרים רבים היה זה תוך התחקות אחר סגנונות העבר, שהולידה סגנונות מחודשים: ניאו־ביזנטי, ניאו־רומנסק, ניאו־גותיקה או ניאו־בארוק. נכיר את מבני הכנסיות הבולטות מתקופה זו  ונעסוק בבחירת השפה החזותית המשתקפת הן בצורת הבנייה והן בעיטור החיצוני והפנימי. האם זו רוח התקופה, או שמא רוח המקום?
מרצה: ד"ר אנסטסיה קשמן

יום ראשון, כ"ח באייר, 29.5 - יום ירושלים
מגמילות חסדים לפריצת החומות: מונטיפיורי וירושלים
מסע בעקבות יחסיו הייחודיים של משה מונטיפיורי עם יהודי ירושלים, ונסיונותיו הבלתי פוסקים להטבת מצבם: ביקורים חוזרים ונשנים בעיר ובסביבתה; מפעלי רפואה, תעשייה וחינוך; וגולת הכותרת: פריצת החומות והקמת משכנות שאננים.
מרצה: ד"ר ראובן גפני

יום ראשון כ' בסיון, 19.6
 עלייה, גאולה ובנייה: היישוב האשכנזי הישן בירושלים 
סיפורו המרתק של היישוב האשכנזי הישן בירושלים, מעליית תלמידי הגר"א אל בניין ירושלים החדשה: אידיאולוגיה, משיחיות, הנהגה, מוסדות, וארגונים קהילתיים וחברתיים, מהרובע היהודי לשכונות החברה והכוללים.
מרצה: ד"ר ראובן גפני

יום ראשון, כ"ז בסיוון, 26.6
חולים, רופאים ושאר מרעין בישין
ד"ר טיטוס טובלר, רופא שוויצרי שביקר בירושלים במחצית המאה ה־19, עמד נדהם מול הזוהמה, המגפות והתמותה הגבוהה בעיר המיוחדת בעולם. נעמוד על הכשלים הרפואיים שהביאו את ירושלים למצב כה עגום, נסקור את אמצעי הריפוי ואת מאמציהן של העדות השונות לשפר את המצב, ונכיר כמה רופאים שעשו היסטוריה והצילו את ירושלים.
מרצה: תמר הירדני

יום ראשון, י"א בתמוז, 10.7
אות כתובה ועיר קדושה: מקומה של ירושלים בעיתונות היהודית
ירושלים, כמושא כתיבה, תפסה מקום מיוחד בעיתונות היהודית מאז ראשיתה בשנות השלושים של המאה ה־19. במהלך המאה הפכה ירושלים ממושא סיקור למקום בו נדפסו כמה עיתונים עבריים חשובים. נסקור את השינוי, ונבחן כיצד הוא משקף תמורות ביישוב ובמעמדה של ירושלים בעולם היהודי.
מרצה: ד"ר יוחאי בן־גדליה


יום ראשון, י"ח בתמוז, 17.7
הכנסיות הנוצריות המזרחיות בירושלים במאה ה־19
המאה ה־19 שינתה את פניה של ירושלים: מעורבות מעצמות נוצריות במזרח התיכון, הגעת קהילות נוצריות חדשות, מתח בין קהילה והנהגה, והמאבק על המקומות הקדושים היו במוקד ההתרחשויות – כל זאת בצד עלייה בצליינות ותנופת בנייה של מוסדות דת נוצריים. נראה איך אירועים אלו השפיעו על הכנסיות המזרחיות ועל נוכחותן בארץ הקודש.

מרצה: חנה בנדקובסקי

יום ראשון, כ"ה בתמוז, 24.7
לכו חיקרו את הארץ: חקר ארץ ישראל וה-PEF
לפני כמעט 160 שנה התכנסו אישים רבי מעלה בכנסיית וסטמינסטר ויסדו את הקרן לחקירת ארץ ישראל- אירוע שהדיו מכים מאז ועד ימינו. טובי החוקרים ששלחה ה־PEF לכאן, בראשם וורן וווילסון, שינו את הבנתנו את תולדות הארץ וירושלים. נשמע על פרשיות העבר הקשורות בדמויות אלו ואחרות שפעלו בארץ .
מרצה: ד"ר אייל מירון

פסגת הר הזיתים במבט מהר הבית, 1959 (צילום: H. Grobe, ויקיפדיה)