הכרת ירושלים: 1967-1948 (ימי א', 18:00-19:00, פתיחה 1.1)

העיר, מוסדותיה ואנשיה בימי העיר החצויה - בזום
תאריך: 01/01/2023
יום ראשון ח' בטבת תשפ"ג
שעה: 00:00
₪ 440.00

הכרת ירושלים: ממלחמת העצמאות ועד ששת הימים
המערכה על ירושלים ועל הדרך אליה היתה מן הקשות במלחמת העצמאות. בחלק זה נעסוק בתקופת המלחמה ובשנים שלאחריה: החיים בירושלים החצויה, עיצובה לבירת מדינת ישראל, אירועים מכוננים ועוד.
*סדרת הרצאות זו משלימה את קורס הסיורים "הכרת ירושלים" - לפרטים, לחצו כאן


13 הרצאות | בימי ראשון מדי שבוע | 19:00-18:00 | בזום
רכזת הקורס: נעמה ניסני
פתיחה: יום ראשון, ח' בטבת תשפ"ג, 1.1.23

יום ראשון, ח' בטבת, 1.1
ירושלים במלחמת העצמאות: הרצאת מבוא

מבט על האירועים הבולטים במלחמת העצמאות בירושלים ובסביבתה הקרובה, כמבוא לסדרה: נסקור את מצבה הדמוגרפי של ירושלים ערב המלחמה, את הרקע לפתיחת המלחמה ואת האירועים הראשונים בעיר, את שלביה השונים של המלחמה, את מבצעי הכוחות העבריים בעיר ובדרך אליה, ואת תוצאותיה.
מרצה: ד"ר שמואל בהט

יום ראשון, ט"ו בטבת, 8.1
הרובע היהודי במלחמת העצמאות

ב-28 במאי 1948, שבועיים בדיוק אחרי הקמת המדינה, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הערבי ונותר, יחד עם העיר העתיקה וחלקים אחרים מירושלים, בידי ממלכת ירדן - עד לשנת 1967. נסקור את מהלך האירועים ברובע עד נפילתו ונדון בשאלה הטעונה והשנויה במחלוקת: האם נפילת הרובע נבעה מנסיבות צבאיות ומכורח המציאות, או שמא הנהגת היישוב העברי הייתה מעוניינת בכך?
מרצה: ד"ר שמואל בהט

יום ראשון, כ"ב בטבת, 15.1
פרשת דיר יאסין

נעסוק בפרשת דיר יאסין ובמיתוס סביבה: האם אכן התרחש טבח המוני של פלסטינים בידי יהודים, כפי שהיה מקובל לחשוב, או שמא סיפור הטבח היה המצאה של ההנהגה הערבית בירושלים באותה עת?
מרצה: פרופ' אליעזר טאובר

יום ראשון, כ"ט בטבת, 22.1
ירושלים יישובים סביב לה

נעסוק בדרך העולה לירושלים וביישובים המבודדים, שהיוו עורף ביטחוני וכלכלי. נדגיש את חשיבותם של יישובים אלו, שברובם נעזבו ונהרסו בעקבות מאורעות המלחמה, למעמדה של העיר – בה היו כ-100,000 תושבים יהודים בתש"ח.
מרצה: ד"ר יוסי שפנייר

יום ראשון, ז' בשבט, 29.1
בינאום ירושלים

במאי 1947 יצאה ועדת החקירה המיוחדת של האו"ם לשאלת ארץ-ישראל (UNSCOP) לדרכה. גם לאחר שהתברר כי הפתרון אליו שואפת הוועדה הוא פתרון החלוקה, שאלת ירושלים נותרה פתוחה. נעסוק בשלבים השונים ביחס לשאלת בינאום ירושלים ובהשלכות של יחס הנהגת התנועה הציונית לחלוקת העיר.
מרצה: פרופ' מוטי גולני

יום ראשון, י"ד בשבט, 5.2
לאורך 'הקו העירוני'

בתום מלחמת הקוממיות חולקה ירושלים בין מדינת ישראל וממלכת ירדן. נעסוק בשבעת הקילומטרים שחצו את העיר מצפון עד דרום, בהיווצרות הקו העירוני, בתקריות הירי,  בנקודת המעבר בין המדינות בשער מנדלבאום ובשיירות האספקה להר הצופים.
מרצה: פרופ' גדעון ביגר

יום ראשון, כ"א בשבט, 12.2
עיר ובלבה חומה

במשך 19 שנים קשות נסמכה ירושלים אל קו גבול שתחם אותה מצפון, ממזרח ומדרום, וצימצם את גבולותיה החנוקים למול ממלכת ירדן. נברר מדוע נוצרו שטחי הפקר לאורך הגבול, ונראה כיצד התנהלו החיים בעיר השסועה משני קצותיה.
מרצה: תמר הירדני

יום ראשון, כ"ט בשבט, 19.2
אני לא אזוז מפה!": המובלעת הישראלית בהר הצופים

הר הצופים היה מקום מיוחד בירושלים המחולקת: מובלעת בשטח הירדני, במרחק כקילומטר מירושלים הישראלית. הנוכחות בו הוגבלה ל-120 "שוטרים ועובדי האוניברסיטה" וחייבה את הראש הצה"לי להמציא לנו פטנטים. ניסע בעקבות החיילים שעלו להר פעם בשבועיים, בשיירה שיצאה ממעבר מנדלבאום; נלמד איך מיגנו את "הממלכה" שבהר לקראת מלחמה; נשמע את חוויות החיילים משירותם בהר המנותק; ונסיים בקו 9 החוזר להר הצופים אחרי מלחמת ששת הימים.
מרצה: שמוליק לנגר

יום ראשון, ה' באדר, 26.2
סוציולוגיה של בירה חצויה

בנוסף ל"קו העירוני" שבין מזרח העיר ומערבה, התפתח שסע בין הבירה לאזרחי העיר, שסע שבא לביטוי בתקציבים ובפולמוס על תיעוש ירושלים כפתרון כלכלי. נדון בפער בין הבירה החדשה - על מבניה המונומנטליים ועיצובה כחלון הראווה של המדינה - לבין אוכלוסיית העיר קשת היום, ובהיבטיו הסוציולוגיים והכלכליים.
מרצה: ד"ר מיכל אורן

יום ראשון, י"ב באדר, 5.3
עיצוב ירושלים כבירה

בהרצאה נסקור את התפתחותה של ירושלים בין השנים 1948--1967. נכיר את הבנייה  והאדריכלות המוסדית בקרית הלאום (משכן הכנסת, מוזיאון ישראל, האוניברסיטה העברית ומשרדי הממשלה), ונציג את התפתחות שכונות המגורים בעיר – בהן הקטמונים (גוננים), קרית היובל ועיר גנים.
מרצה: אדריכל נעם סרי לוי

יום ראשון, י"ט באדר, 12.3
"שישה מיליון קטגורים": מפולמוס השילומים עד משפט אייכמן

מאז הקמת המדינה הייתה ירושלים זירה לפולמוסים חשובים בזיקה לשואה: הקמת מרתף השואה, הקמת יד ושם, חוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם, פולמוס השילומים, פרשת קסטנר וכמובן משפט אייכמן. נעסוק בפרשיות אלה ובזיקתן לירושלים.
מרצה: אוריאל פיינרמן

יום ראשון, כ"ו באדר, 19.3
ירושלים הירדנית - לא מה שחשבתם

בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים היה חלקה המזרחי של ירושלים תחת שלטון ירדן. נהוג לחשוב שהשלטונות הירדניים הזניחו את העיר, אך חומרים חדשים  שמתגלים מאירים את העיר הירדנית באור חדש. בהרצאה  נעמוד על מרכיביה העיקריים של העיר ששכנה מעבר לגבול: ננחת בשדה התעופה הבינלאומי שלה, נטייל ברחובותיה הסואנים והמטופחים ונלון באחד מבתי המלון המפוארים שנבנו בה.
מרצה: ד"ר אלדד ברין

יום ראשון, ד' בניסן, 26.3
משפט שלמה? ההתמודדות הנוצרית עם תוצאות מלחמת 1948 וחלוקת ירושלים

הקמת מדינת ישראל ב-1948 העמידה בפני העולם הנוצרי אתגר תיאולוגי מורכב: כיצד להתייחס להצלחתו של העם היהודי, שנדון בתפיסה הנוצרית המסורתית לעונש של גלות והשפלה מתמדת, להקים בארץ הקודש מדינה יהודית בת קיימא. הניצחון היהודי במלחמה וחלוקת ירושלים בין ישראל לירדן חייבו את הגורמים הנוצריים השונים ובראשם הוותיקן להתמודד עם המציאות החדשה, שיצרה אתגרים הן במישור התיאולוגי והן במישור הפוליטי-מעשי. נעסוק בעמדות הנוצריות בזמן המלחמה וכלפי חלוקת העיר, ובמדיניות הישראלית מול הדילמות שהציב בפניה העולם הנוצרי עד 1967.

מרצה: ד"ר אמנון רמון

 

לפרטים נוספים: טל' 02-5398855



ירושלים 1955, הוצ' סטימצקי (אוסף המפות, הספרייה הלאומית)

הכרת ירושלים: ממלחמת העצמאות ועד ששת הימים
המערכה על ירושלים ועל הדרך אליה היתה מן הקשות במלחמת העצמאות. בחלק זה נעסוק בתקופת המלחמה ובשנים שלאחריה: החיים בירושלים החצויה, עיצובה לבירת מדינת ישראל, אירועים מכוננים ועוד.
*סדרת הרצאות זו משלימה את קורס הסיורים "הכרת ירושלים" - לפרטים, לחצו כאן


13 הרצאות | בימי ראשון מדי שבוע | 19:00-18:00 | בזום
רכזת הקורס: נעמה ניסני
פתיחה: יום ראשון, ח' בטבת תשפ"ג, 1.1.23

יום ראשון, ח' בטבת, 1.1
ירושלים במלחמת העצמאות: הרצאת מבוא

מבט על האירועים הבולטים במלחמת העצמאות בירושלים ובסביבתה הקרובה, כמבוא לסדרה: נסקור את מצבה הדמוגרפי של ירושלים ערב המלחמה, את הרקע לפתיחת המלחמה ואת האירועים הראשונים בעיר, את שלביה השונים של המלחמה, את מבצעי הכוחות העבריים בעיר ובדרך אליה, ואת תוצאותיה.
מרצה: ד"ר שמואל בהט

יום ראשון, ט"ו בטבת, 8.1
הרובע היהודי במלחמת העצמאות

ב-28 במאי 1948, שבועיים בדיוק אחרי הקמת המדינה, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הערבי ונותר, יחד עם העיר העתיקה וחלקים אחרים מירושלים, בידי ממלכת ירדן - עד לשנת 1967. נסקור את מהלך האירועים ברובע עד נפילתו ונדון בשאלה הטעונה והשנויה במחלוקת: האם נפילת הרובע נבעה מנסיבות צבאיות ומכורח המציאות, או שמא הנהגת היישוב העברי הייתה מעוניינת בכך?
מרצה: ד"ר שמואל בהט

יום ראשון, כ"ב בטבת, 15.1
פרשת דיר יאסין

נעסוק בפרשת דיר יאסין ובמיתוס סביבה: האם אכן התרחש טבח המוני של פלסטינים בידי יהודים, כפי שהיה מקובל לחשוב, או שמא סיפור הטבח היה המצאה של ההנהגה הערבית בירושלים באותה עת?
מרצה: פרופ' אליעזר טאובר

יום ראשון, כ"ט בטבת, 22.1
ירושלים יישובים סביב לה

נעסוק בדרך העולה לירושלים וביישובים המבודדים, שהיוו עורף ביטחוני וכלכלי. נדגיש את חשיבותם של יישובים אלו, שברובם נעזבו ונהרסו בעקבות מאורעות המלחמה, למעמדה של העיר – בה היו כ-100,000 תושבים יהודים בתש"ח.
מרצה: ד"ר יוסי שפנייר

יום ראשון, ז' בשבט, 29.1
בינאום ירושלים

במאי 1947 יצאה ועדת החקירה המיוחדת של האו"ם לשאלת ארץ-ישראל (UNSCOP) לדרכה. גם לאחר שהתברר כי הפתרון אליו שואפת הוועדה הוא פתרון החלוקה, שאלת ירושלים נותרה פתוחה. נעסוק בשלבים השונים ביחס לשאלת בינאום ירושלים ובהשלכות של יחס הנהגת התנועה הציונית לחלוקת העיר.
מרצה: פרופ' מוטי גולני

יום ראשון, י"ד בשבט, 5.2
לאורך 'הקו העירוני'

בתום מלחמת הקוממיות חולקה ירושלים בין מדינת ישראל וממלכת ירדן. נעסוק בשבעת הקילומטרים שחצו את העיר מצפון עד דרום, בהיווצרות הקו העירוני, בתקריות הירי,  בנקודת המעבר בין המדינות בשער מנדלבאום ובשיירות האספקה להר הצופים.
מרצה: פרופ' גדעון ביגר

יום ראשון, כ"א בשבט, 12.2
עיר ובלבה חומה

במשך 19 שנים קשות נסמכה ירושלים אל קו גבול שתחם אותה מצפון, ממזרח ומדרום, וצימצם את גבולותיה החנוקים למול ממלכת ירדן. נברר מדוע נוצרו שטחי הפקר לאורך הגבול, ונראה כיצד התנהלו החיים בעיר השסועה משני קצותיה.
מרצה: תמר הירדני

יום ראשון, כ"ט בשבט, 19.2
אני לא אזוז מפה!": המובלעת הישראלית בהר הצופים

הר הצופים היה מקום מיוחד בירושלים המחולקת: מובלעת בשטח הירדני, במרחק כקילומטר מירושלים הישראלית. הנוכחות בו הוגבלה ל-120 "שוטרים ועובדי האוניברסיטה" וחייבה את הראש הצה"לי להמציא לנו פטנטים. ניסע בעקבות החיילים שעלו להר פעם בשבועיים, בשיירה שיצאה ממעבר מנדלבאום; נלמד איך מיגנו את "הממלכה" שבהר לקראת מלחמה; נשמע את חוויות החיילים משירותם בהר המנותק; ונסיים בקו 9 החוזר להר הצופים אחרי מלחמת ששת הימים.
מרצה: שמוליק לנגר

יום ראשון, ה' באדר, 26.2
סוציולוגיה של בירה חצויה

בנוסף ל"קו העירוני" שבין מזרח העיר ומערבה, התפתח שסע בין הבירה לאזרחי העיר, שסע שבא לביטוי בתקציבים ובפולמוס על תיעוש ירושלים כפתרון כלכלי. נדון בפער בין הבירה החדשה - על מבניה המונומנטליים ועיצובה כחלון הראווה של המדינה - לבין אוכלוסיית העיר קשת היום, ובהיבטיו הסוציולוגיים והכלכליים.
מרצה: ד"ר מיכל אורן

יום ראשון, י"ב באדר, 5.3
עיצוב ירושלים כבירה

בהרצאה נסקור את התפתחותה של ירושלים בין השנים 1948--1967. נכיר את הבנייה  והאדריכלות המוסדית בקרית הלאום (משכן הכנסת, מוזיאון ישראל, האוניברסיטה העברית ומשרדי הממשלה), ונציג את התפתחות שכונות המגורים בעיר – בהן הקטמונים (גוננים), קרית היובל ועיר גנים.
מרצה: אדריכל נעם סרי לוי

יום ראשון, י"ט באדר, 12.3
"שישה מיליון קטגורים": מפולמוס השילומים עד משפט אייכמן

מאז הקמת המדינה הייתה ירושלים זירה לפולמוסים חשובים בזיקה לשואה: הקמת מרתף השואה, הקמת יד ושם, חוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם, פולמוס השילומים, פרשת קסטנר וכמובן משפט אייכמן. נעסוק בפרשיות אלה ובזיקתן לירושלים.
מרצה: אוריאל פיינרמן

יום ראשון, כ"ו באדר, 19.3
ירושלים הירדנית - לא מה שחשבתם

בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים היה חלקה המזרחי של ירושלים תחת שלטון ירדן. נהוג לחשוב שהשלטונות הירדניים הזניחו את העיר, אך חומרים חדשים  שמתגלים מאירים את העיר הירדנית באור חדש. בהרצאה  נעמוד על מרכיביה העיקריים של העיר ששכנה מעבר לגבול: ננחת בשדה התעופה הבינלאומי שלה, נטייל ברחובותיה הסואנים והמטופחים ונלון באחד מבתי המלון המפוארים שנבנו בה.
מרצה: ד"ר אלדד ברין

יום ראשון, ד' בניסן, 26.3
משפט שלמה? ההתמודדות הנוצרית עם תוצאות מלחמת 1948 וחלוקת ירושלים

הקמת מדינת ישראל ב-1948 העמידה בפני העולם הנוצרי אתגר תיאולוגי מורכב: כיצד להתייחס להצלחתו של העם היהודי, שנדון בתפיסה הנוצרית המסורתית לעונש של גלות והשפלה מתמדת, להקים בארץ הקודש מדינה יהודית בת קיימא. הניצחון היהודי במלחמה וחלוקת ירושלים בין ישראל לירדן חייבו את הגורמים הנוצריים השונים ובראשם הוותיקן להתמודד עם המציאות החדשה, שיצרה אתגרים הן במישור התיאולוגי והן במישור הפוליטי-מעשי. נעסוק בעמדות הנוצריות בזמן המלחמה וכלפי חלוקת העיר, ובמדיניות הישראלית מול הדילמות שהציב בפניה העולם הנוצרי עד 1967.

מרצה: ד"ר אמנון רמון

 

לפרטים נוספים: טל' 02-5398855



ירושלים 1955, הוצ' סטימצקי (אוסף המפות, הספרייה הלאומית)