המנדטורים (ימי ב', 10:45-9:00, פתיחה 9.5)

החיים בתקופת המנדט ותרומתו לארץ - בזום
תאריך: 09/05/2022
יום שני ח' באייר תשפ"ב
שעה: 09:00
₪ 390.00

המנדטורים
החיים בתקופת המנדט ותרומת המנדט לפלשתינה־א"י ולתושביה 
נכיר היבטים מגוונים של החיים בארץ ישראל המנדטורית. נעסוק בקהילה הבריטית שחיה כאן, במדיניות הבריטית בשאלות הגדולות של עליה וביטחון פנים ובשאלות אזרחיות של בריאות, חינוך ואיכות הסביבה, וכן בתרומת הבריטים לפיתוחה של הארץ למען תושביה.


עשר הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם
רכז הקורס: דב נוטקביץ 

מועד הפתיחה: יום שני, 9.5.22, ח' באייר תשפ"ב

הטבה מיוחדת: 5% הנחה 
לנרשמים לשלושה / ארבעה קורסים10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855

 

יום שני, ח' באייר, 9.5
חינוך ובריאות בארץ ישראל המנדטורית
הממשל הבריטי, בתפקידו כמנדטור, ראה חובה ממשלתית לחנך את האוכלוסייה ולהבריא אותה. עיקר הפעילות הופנתה לאוכלוסייה הלא־יהודית בארץ, בעוד האוכלוסייה היהודית ארגנה לעצמה מערכות חינוך ובריאות משלה. בין השאר, דאג השלטון לבניית בתי ספר בערים ובכפרים מרכזיים, הפעיל מרפאות ניידות בכפרים, פעל לחיסון האוכלוסייה ואף הצליח לחסל את המלריה בארץ. בסוף תקופת המנדט, תושבי פלשתינה־א"י היו בריאים ומשכילים הרבה מעל לממוצע בשאר ארצות המזרח התיכון.
מרצה: פרופ' גדעון ביגר

יום שני, ט"ו באייר, 16.5
הגוף הבריטי בפלשתינה: אקלים, היגיינה ומחלות

יחסם של הבריטים לסביבה הפיזית והאנושית בפלשתינה־א"י היה טבוע בחרדות ובתפיסות אימפריאליות בנוגע לנחשלות, קידמה ומודרניות. נעסוק בהשפעת תפיסות אלה על חיי היום־יום של הבריטים בתקופת המנדט ועל המדיניות הבריטית בתחומי הבריאות והרפואה, ובאופן בו ייצגו את הגוף הבריטי כזר כמרחב המקומי.
מרצה:ד"ר חגית קריק

יום שני, כ"ב באייר, 23.5
סודות מן החדר הסגור: הבולשת הבריטיתוארגוני המחתרת
ננסה להבין את משחקי הכוחות בין הבריטים לבין אנשי הביטחון היהודיים: מתי עבדו יחד למען מטרה משותפת, מתי עברו להיות משני צידי המתרס, סיפורי "אהבה-שנאה" בין הצדדים לאורך תקופת המנדט הבריטי. מי הרוויח, מי הפסיד - והיכן היה הצד הערבי בכל הסיפור? נכיר גם חלק מהגיבורים הראשיים מהצד הבריטי.
מרצה: ד"ר אלדד חרובי

יום שני, כ"ט באייר, 30.5
בין אינטרס משותף למאבק לאומי: היחידות העבריות בצבא הבריטי
בזמן שירותם בצבא הבריטי בשתי מלחמות העולם נאבקו החיילים היהודים על זהות לאומית, על שפה וסמל עברי, ועל רצונם להשיג את מטרותיהם למרות היותם חלק מצבא אחר. הבריטים קיבלו את גיוס היהודים, אך התנגדו בתחילה לסממנים לאומיים ונוצרו ויכוחים בנושא בין מובילי הגיוס העברי לבין הממשל והצבא הבריטי.
מרצה: רחל סילקו, מנהלת מוזיאון בית הגדודים

יום שני, ו' בסיוון, 6.6
מדיניות ההגירה המנדטורית: כלכלה, דמוגרפיה והמצב הגלובלי
השלטון המנדטורי עיצב את מדיניות ההגירה לארץ ישראל בין מלחמות העולם תוך ניווט בין שני עקרונות. באופן רשמי, השיקול המנחה היה כלכלי ולצידו פעל השיקול הדמוגרפי. בשנות השלושים נכנס לתמונה גורם נוסף: הידרדרות מצבם של היהודים באירופה, במיוחד בגרמניה, וצילה המאיים של מלחמת עולם. נדון בעקרון 'יכולת הקליטה הכלכלית', באופן יישומו ובנקודות ההסכמה והמחלוקת בין הבריטים לציונים, ונבהיר את משקלם הגובר של השיקולים הפוליטיים כתוצאה מהמצב בארץ, באזור ובעולם.

מרצה: פרופ' אביבה חלמיש

יום שני, כ"א בסיוון, 20.6
יהודים, ערבים וניסיון לשכנות טובה בקצה הארץ: עמק החולה

בעשור האחרון של המנדט הבריטי היה עמק החולה למעבדה מרתקת ליחסי שכנות טובה בין יהודים לערבים. דווקא בקצה הארץ, ועל רקע התנאים הייחודיים סמוך לביצות החולה, נערכו מאמצים שיטתיים ליצור רקמה תקינה של יחסים משותפים. נתמקד בהיסטוריה החברתית של אצבע הגליל, נעמוד על הגורמים שתמכו בניסיון הזה, נתאר את ביטוייו ונלווה את השלב בו המציאות התגלתה כשברירית ככל שהאזור הידרדר למלחמה בעקבות הארץ כולה.
מרצה: פרופ' אמיר גולדשטיין

יום שני, כ"ח בסיוון, 27.6
זהירות, סטטוס קוו! המדיניות כלפי המקומות הקדושים והעדות הנוצריות
כיצד התייחס שלטון המנדט לסוגיות הרגישות של ניהול המקומות הקדושים, ה'סטטוס קוו' ומעמד העדות הנוצריות בארץ הקודש? מה הקשר בין סוגיות אלה לכתב המנדט ומדוע לא זכו האנגליקנים למעמד של עדה מוכרת תחת השלטון הבריטי? מה היתה עמדתם של ראשי הכנסיות והמאמינים הנוצרים כלפי הסכסוך הלאומי המתעצם בין יהודים לערבים בארץ הקודש? כיצד הוגדרו הסמכויות של ראשי העדות הנוצריות? מה הייתה עמדת ראשי הכנסיות כלפי רעיון החלוקה, ומה היה גורל הנוצרים ב־1948?
מרצה: ד"ר אמנון רמון

יום שני, י"ב בתמוז, 11.7
חזון סניטרי ומציאות מצחינה: הבריטים וראשית המשבר הסביבתי
שלושים שנות תקופת המנדט אופיינו בצמיחה מהירה של ערי הארץ. תהליך זה לווה בצריכת מים גוברת ובעלייה חדה בתוצרי הלוואי העירוניים, בעיקר ביוב ופסולת. הבריטים פעלו בנושאים אלה במתח מתמיד בין תפיסתם המסורתית, לפיה על הרשות המקומית לטפל בתשתיות העירוניות, לבין המציאות בארץ בה הרשויות התקשו לתפקד. ההבנה שלנגד עיני הפקידות הבכירה נוצרים מפגעים סניטריים קשים, הביאה למאמץ חובק אימפריה לרכז מומחים וידע בריטיים בכדי לשנות את המצב. האם זה הצליח?
מרצה: ד"ר ירון בלסלב

יום שני, י"ט בתמוז, 18.7
מדיניות ההגירה המנדטורית כפרק ב"מצעד האיוולת"
נעסוק במדיניות ההגירה המנדטורית בשנות הארבעים, תקופה הנחלקת לשניים: מלחמת העולם השנייה, והפרק שבין סיומה לבין החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל 1947. בספר 'מצעד האיוולת: מטרויה ועד וייטנאם' מציגה ההיסטוריונית ברברה טוכמן תופעה החוזרת ונשנית לאורך ההיסטוריה: ממשלות נוקטות מדיניות המנוגדת לאינטרס שלהן־עצמן, תוך דבקות עיוורת במדיניות שגלוי לעין שאינה בת ביצוע או שהיא גורמת לתוצאות שליליות. באמצעות הגדרות אלה נבחן את מדיניות ההגירה המנדטורית בשנות הארבעים, על סמך מקורות בריטיים בני הזמן.
מרצה: פרופ' אביבה חלמיש

יום שני, כ"ו בתמוז, 25.7
הקהילה הבריטית בתקופת המנדט והמשפחה האימפריאלית

במהלך תקופת המנדט חיו בפלשתינה אלפי בריטים, חיילים ואזרחים, שהתגבשו לכדי קהילה בעלת מאפיינים ייחודיים. נשרטט את דיוקן הקהילה ואת הרכבה הדמוגרפי ונבחן את התפקיד שמילאו סוגיות אינטימיות כגון מין, זוגיות ומשפחה בעיצוב אידיאל 'המשפחה הבריטית' באימפריה.
מרצה: ד"ר חגית קריק

המנדטורים
החיים בתקופת המנדט ותרומת המנדט לפלשתינה־א"י ולתושביה 
נכיר היבטים מגוונים של החיים בארץ ישראל המנדטורית. נעסוק בקהילה הבריטית שחיה כאן, במדיניות הבריטית בשאלות הגדולות של עליה וביטחון פנים ובשאלות אזרחיות של בריאות, חינוך ואיכות הסביבה, וכן בתרומת הבריטים לפיתוחה של הארץ למען תושביה.


עשר הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם
רכז הקורס: דב נוטקביץ 

מועד הפתיחה: יום שני, 9.5.22, ח' באייר תשפ"ב

הטבה מיוחדת: 5% הנחה 
לנרשמים לשלושה / ארבעה קורסים10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855

 

יום שני, ח' באייר, 9.5
חינוך ובריאות בארץ ישראל המנדטורית
הממשל הבריטי, בתפקידו כמנדטור, ראה חובה ממשלתית לחנך את האוכלוסייה ולהבריא אותה. עיקר הפעילות הופנתה לאוכלוסייה הלא־יהודית בארץ, בעוד האוכלוסייה היהודית ארגנה לעצמה מערכות חינוך ובריאות משלה. בין השאר, דאג השלטון לבניית בתי ספר בערים ובכפרים מרכזיים, הפעיל מרפאות ניידות בכפרים, פעל לחיסון האוכלוסייה ואף הצליח לחסל את המלריה בארץ. בסוף תקופת המנדט, תושבי פלשתינה־א"י היו בריאים ומשכילים הרבה מעל לממוצע בשאר ארצות המזרח התיכון.
מרצה: פרופ' גדעון ביגר

יום שני, ט"ו באייר, 16.5
הגוף הבריטי בפלשתינה: אקלים, היגיינה ומחלות

יחסם של הבריטים לסביבה הפיזית והאנושית בפלשתינה־א"י היה טבוע בחרדות ובתפיסות אימפריאליות בנוגע לנחשלות, קידמה ומודרניות. נעסוק בהשפעת תפיסות אלה על חיי היום־יום של הבריטים בתקופת המנדט ועל המדיניות הבריטית בתחומי הבריאות והרפואה, ובאופן בו ייצגו את הגוף הבריטי כזר כמרחב המקומי.
מרצה:ד"ר חגית קריק

יום שני, כ"ב באייר, 23.5
סודות מן החדר הסגור: הבולשת הבריטיתוארגוני המחתרת
ננסה להבין את משחקי הכוחות בין הבריטים לבין אנשי הביטחון היהודיים: מתי עבדו יחד למען מטרה משותפת, מתי עברו להיות משני צידי המתרס, סיפורי "אהבה-שנאה" בין הצדדים לאורך תקופת המנדט הבריטי. מי הרוויח, מי הפסיד - והיכן היה הצד הערבי בכל הסיפור? נכיר גם חלק מהגיבורים הראשיים מהצד הבריטי.
מרצה: ד"ר אלדד חרובי

יום שני, כ"ט באייר, 30.5
בין אינטרס משותף למאבק לאומי: היחידות העבריות בצבא הבריטי
בזמן שירותם בצבא הבריטי בשתי מלחמות העולם נאבקו החיילים היהודים על זהות לאומית, על שפה וסמל עברי, ועל רצונם להשיג את מטרותיהם למרות היותם חלק מצבא אחר. הבריטים קיבלו את גיוס היהודים, אך התנגדו בתחילה לסממנים לאומיים ונוצרו ויכוחים בנושא בין מובילי הגיוס העברי לבין הממשל והצבא הבריטי.
מרצה: רחל סילקו, מנהלת מוזיאון בית הגדודים

יום שני, ו' בסיוון, 6.6
מדיניות ההגירה המנדטורית: כלכלה, דמוגרפיה והמצב הגלובלי
השלטון המנדטורי עיצב את מדיניות ההגירה לארץ ישראל בין מלחמות העולם תוך ניווט בין שני עקרונות. באופן רשמי, השיקול המנחה היה כלכלי ולצידו פעל השיקול הדמוגרפי. בשנות השלושים נכנס לתמונה גורם נוסף: הידרדרות מצבם של היהודים באירופה, במיוחד בגרמניה, וצילה המאיים של מלחמת עולם. נדון בעקרון 'יכולת הקליטה הכלכלית', באופן יישומו ובנקודות ההסכמה והמחלוקת בין הבריטים לציונים, ונבהיר את משקלם הגובר של השיקולים הפוליטיים כתוצאה מהמצב בארץ, באזור ובעולם.

מרצה: פרופ' אביבה חלמיש

יום שני, כ"א בסיוון, 20.6
יהודים, ערבים וניסיון לשכנות טובה בקצה הארץ: עמק החולה

בעשור האחרון של המנדט הבריטי היה עמק החולה למעבדה מרתקת ליחסי שכנות טובה בין יהודים לערבים. דווקא בקצה הארץ, ועל רקע התנאים הייחודיים סמוך לביצות החולה, נערכו מאמצים שיטתיים ליצור רקמה תקינה של יחסים משותפים. נתמקד בהיסטוריה החברתית של אצבע הגליל, נעמוד על הגורמים שתמכו בניסיון הזה, נתאר את ביטוייו ונלווה את השלב בו המציאות התגלתה כשברירית ככל שהאזור הידרדר למלחמה בעקבות הארץ כולה.
מרצה: פרופ' אמיר גולדשטיין

יום שני, כ"ח בסיוון, 27.6
זהירות, סטטוס קוו! המדיניות כלפי המקומות הקדושים והעדות הנוצריות
כיצד התייחס שלטון המנדט לסוגיות הרגישות של ניהול המקומות הקדושים, ה'סטטוס קוו' ומעמד העדות הנוצריות בארץ הקודש? מה הקשר בין סוגיות אלה לכתב המנדט ומדוע לא זכו האנגליקנים למעמד של עדה מוכרת תחת השלטון הבריטי? מה היתה עמדתם של ראשי הכנסיות והמאמינים הנוצרים כלפי הסכסוך הלאומי המתעצם בין יהודים לערבים בארץ הקודש? כיצד הוגדרו הסמכויות של ראשי העדות הנוצריות? מה הייתה עמדת ראשי הכנסיות כלפי רעיון החלוקה, ומה היה גורל הנוצרים ב־1948?
מרצה: ד"ר אמנון רמון

יום שני, י"ב בתמוז, 11.7
חזון סניטרי ומציאות מצחינה: הבריטים וראשית המשבר הסביבתי
שלושים שנות תקופת המנדט אופיינו בצמיחה מהירה של ערי הארץ. תהליך זה לווה בצריכת מים גוברת ובעלייה חדה בתוצרי הלוואי העירוניים, בעיקר ביוב ופסולת. הבריטים פעלו בנושאים אלה במתח מתמיד בין תפיסתם המסורתית, לפיה על הרשות המקומית לטפל בתשתיות העירוניות, לבין המציאות בארץ בה הרשויות התקשו לתפקד. ההבנה שלנגד עיני הפקידות הבכירה נוצרים מפגעים סניטריים קשים, הביאה למאמץ חובק אימפריה לרכז מומחים וידע בריטיים בכדי לשנות את המצב. האם זה הצליח?
מרצה: ד"ר ירון בלסלב

יום שני, י"ט בתמוז, 18.7
מדיניות ההגירה המנדטורית כפרק ב"מצעד האיוולת"
נעסוק במדיניות ההגירה המנדטורית בשנות הארבעים, תקופה הנחלקת לשניים: מלחמת העולם השנייה, והפרק שבין סיומה לבין החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל 1947. בספר 'מצעד האיוולת: מטרויה ועד וייטנאם' מציגה ההיסטוריונית ברברה טוכמן תופעה החוזרת ונשנית לאורך ההיסטוריה: ממשלות נוקטות מדיניות המנוגדת לאינטרס שלהן־עצמן, תוך דבקות עיוורת במדיניות שגלוי לעין שאינה בת ביצוע או שהיא גורמת לתוצאות שליליות. באמצעות הגדרות אלה נבחן את מדיניות ההגירה המנדטורית בשנות הארבעים, על סמך מקורות בריטיים בני הזמן.
מרצה: פרופ' אביבה חלמיש

יום שני, כ"ו בתמוז, 25.7
הקהילה הבריטית בתקופת המנדט והמשפחה האימפריאלית

במהלך תקופת המנדט חיו בפלשתינה אלפי בריטים, חיילים ואזרחים, שהתגבשו לכדי קהילה בעלת מאפיינים ייחודיים. נשרטט את דיוקן הקהילה ואת הרכבה הדמוגרפי ונבחן את התפקיד שמילאו סוגיות אינטימיות כגון מין, זוגיות ומשפחה בעיצוב אידיאל 'המשפחה הבריטית' באימפריה.
מרצה: ד"ר חגית קריק