כך היינו: העשור הראשון (ימי ב', 9:00-10:45, פתיחה 5.9)

העשור הראשון למדינה – התבוננות מחודשת
תאריך: 05/09/2022
יום שני ט' באלול תשפ"ב
שעה: 00:00
₪ 565.00

 כך היינו: העשור הראשון למדינה – התבוננות מחודשת

העשור הראשון למדינה, כמו לכל ילד, הן השנים הפורמטיביות שבהן עוצבה דמותה של המדינה במגוון תחומים. נעקוב אחר מערכות החוץ של המדינה הצעירה מול אומות העולם, אחר התמודדותה עם מדינות ערב ועם הפעילות החבלנית; ובהיבטים הפוליטיים והחברתיים של המדינה הצעירה כמדינה קולטת עלייה המונית.

14 הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם

ייעוץ אקדמי: פרופ' אביבה חלמיש
רכז הקורס: דב נוטקביץ
פתיחה: יום שני, 5.9.22
, ט' באלול תשפ"ב
לחוברת הקורסים לשנת תשפ"ג - לחצו כאן

 

יום שני, ט' באלול, 5.9

הכרזת העצמאות: מסמך מכונן?
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נגעה בכל שאלות היסוד של הזהות הלאומית היהודית ושל אופיה של מדינת ישראל. נוסחה הסופי המוכר התגבש בשבועות שלפני הקמת המדינה בתהליך ארוך שהיו מעורבים בו מחברים מגווני אמונה שונים, וכך ניתנו לשאלות אלה תשובות שונות. הכרתו של תהליך זה חשובה מבחינה היסטורית יותר מהכרתו של הנוסח הסופי עצמו, משום שכך נחשף מערך אמונותיו של דור מייסדי המדינה. מדוע נמחק איפיונה של המדינה כ"דמוקרטית" (ולא רק "יהודית")? מדוע אופיין היישוב הארצישראלי כ"עברי" ולא "יהודי"? מדוע נמחקו גבולות החלוקה לפי החלטת האו"ם? איך גובש עקרון השבות? מתי הוסף השוויון המגדרי ("ללא הבדל... מין")?

מרצה: פרופ' יורם שחר
 


יום שני, ט"ז באלול, 12.9

ישראל בין מזרח ומערב
ננתח את האתגר המדיני של מציאות דו־קוטבית חריפה בעולם, בפניו ניצבה ישראל בשנות הבראשית שלה, ונכיר את האמצעים בהם נקטה המדינה הצעירה כדי לקדם את האינטרסים שלה נוכח התלות האסטרטגית במזרח הסובייטי מחד ובמערב האמריקאי מאידך.

מרצה: פרופ' אורי ביאלר


יום שני, כ"ג באלול, 19.9

ירח דבש צרפתי: הברית בין צרפת וישראל
נעסוק בתהליך התקרבותן של צרפת וישראל עד כדי ברית בלתי רשמית בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל. ננסה להבין מהם הגורמים המערכתיים והאנושיים שהביאו לחישולה של ברית זו, ואת מקומה של מלחמת סואץ (1956) בתהליך זה.

מרצה: פרופ' גדי היימן

 

יום שני, ח' בתשרי, 3.10

יחסי ישראל-גרמניה: מדינאות וזיכרון
נעסוק בהתפתחות היחסים המדיניים והצבאיים המיוחדים בין גרמניה המערבית לבין ישראל במהלך שנות ה־50 וראשית שנות ה־60. בין שתי המדינות לא התקיימו  אמנם יחסים דיפלומטיים רשמיים (על הסיבות לכך נדון בהרצאה), אך הם התאפיינו בשיתוף פעולה ובקרבה שהלכה וגברה בין הממסד המדיני הישראלי של מפא"י בראשות דוד בן־גוריון לבין הממסד המדיני הנוצרי־דמוקרטי בראשות קונרד אדנאואר. היחסים המיוחדים עמדו בצלן של השואה ושאלת יחסה של גרמניה לעבר, שהשפיעו על התפתחותם.

מרצה: פרופ' רוני שטאובר

 
יום שני, כ"ט בתשרי, 24.10

יחסים טעונים: מדינת ישראל, הכנסייה הקתולית והוותיקן
המשקעים ההיסטוריים של יחסי יהודים ונוצרים לאורך ההיסטוריה יצרו מערכת יחסים סבוכה ומורכבת בין התנועה הציונית ומדינת ישראל הצעירה ובין הכנסייה הקתולית והוותיקן. בהרצאה נעסוק בהיבטים שונים של יחסים מורכבים אלה החל מימי הרצל, דרך החלטת החלוקה ומלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים. מה היה יחסם של הכנסייה הקתולית והוותיקן לציונות ולהקמת מדינת ישראל? מה חשבו מנהיגי ישראל ובראשם דוד בן-גוריון, משה שרת וגולדה מאיר על הכנסייה הקתולית ועוצמתו של האפיפיור? מה מנע את הכרת הוותיקן בישראל? איזה שינוי התחולל בתקופת כהונתו של האפיפיור יוחנן ה־23? ומה קרה בביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל ובארץ הקודש ב־1964? 

מרצה: ד"ר אמנון רמון
 


יום שני, ו' בחשוון, 31.10

משיחות שביתת הנשק לועידת לוזאן
משיחות שביתת הנשק לועידת לוזאן: מדוע לא הסתיימה מלחמת העצמאות בהסכם שלום בחסות האו"ם? בתקופה בה הוקמה מדינת ישראל, מילא ארגון האו"ם תפקיד מכריע. אחת ההצלחות הבולטות של האו"ם בתקופה זו היו הסכמי שביתת הנשק שחתמו את מלחמת העצמאות. הסכמים אלה הקנו לישראל קו גבול קבוע ("הקו הירוק"- שהחזיק מעמד עד 1967 ועד היום ממלא בסכסוך הערבי-ישראלי תפקיד חשוב), ואף סללו את קבלתה של ישראל לחברה באו"ם. נסקור את הפרק המרתק של שיחות שביתת הנשק ונצלול לפרק העלום של ועידת לוזאן (1949), שאמורה הייתה להמשיך את המומנטום החיובי שנוצר בהסכמי שביתת הנשק ולכונן הסכם שלום בין ישראל למדינות ערב. ננסה לבחון מדוע כשלה ועידה זו, ומי היו האחראים לכישלון זה.

מרצה: פרופ' אלעד בן־דרור


יום שני, י"ג בחשוון, 7.11

גבולות הקו הירוק
קווי שביתת הנשק (שכונו "הקו הירוק" כיוון שסומנו בצבע ירוק במפות הישראליות), נוצרו בעיקרם כתוצאה ממצב הכוחות בשטח עם סיום הקרבות. המתדיינים העיקריים היו אנשי הצבא ובשל העובדה שקווים אלה נראו כקווים זמניים, נקבעו הקווים בהתאם לצורך הצבאי ולא המדיני. מעבר להסכמים שנחתמו בסוף השיחות, נעשו לאחר מכן - בפעולה משותפת של קצינים משני הצדדים ונציג כוח האו"ם - כמה שינויים בקווים כדי להתאימם למצב ההתיישבותי בשטח, וזאת בתהליך פחות מוכר שנקרא "הסכם המפקדים".

מרצה: פרופ' גדעון ביגר

 
יום שני, כ' בחשוון, 14.11

ישראל ושכנותיה הערביות: ביטחון שוטף ואיומים קיומיים
כישלון המאמצים להביא לשלום בין ישראל ושכנותיה הערביות הותיר בעיות כבדות משקל ללא פתרון, ואלה עיצבו את יחסי ישראל עם שכנותיה. בעייתם של מאות אלפי פליטים ערבים פלסטינים במדינות השכנות, וסירובם של השליטים הערבים להכיר בישראל, הזינו מצב מתמשך של מלחמה בעצימות נמוכה שהתבטא באסטרטגיה של "פחות ממלחמה": אי-הכרה, חרם כלכלי ומדיני ועידוד לוחמת גרילה. מדיניות התגובה הישראלית נכרכה במאבק בין גישות שונות, הפעלת כוח לעומת גישה מרוסנת והתחשבות במערכת הבינלאומית. המאבק הסתיים בניצחון הגישה הביטחוניסטית של בן גוריון ודיין, ובתבוסתו של שרת שהטיף למתינות.

נדון גם בתהפוכות במדינות ערב בעשור זה: הפיכות צבאיות, רצח מנהיגים פוליטיים ורדיקליזם רעיוני, בעקבות התבוסה ב-1948 וחילופי דורות במעבר לעצמאות.

מרצה: פרופ' אברהם סלע


יום שני, כ"ז בחשוון, 21.11

יחידה ואגדה: יחידה 101  
* הרצאה מוקלטת*. יחידה 101 הוקמה באוגוסט 1953 על מנת לבצע פעולות תגמול מעבר לגבול, במענה להסתננות מארצות ערב השכנות. היחידה פעלה במשך חמישה חודשים ומנתה בשיאה כשמונים לוחמים ואנשי מנהלה. עם הזמן הפכו פעולות יחידה 101 וצנחני פעולות התגמול לאגדה. נעסוק בנסיבות שהביאו להקמת היחידה, בחלק מפעולותיה, בערכיה ובמקצת מאנשיה ונדון באיחודה עם גדוד הצנחנים ובפעולות התגמול הגדולות של שנות החמישים. ניגע גם  במיתוס שנוצר סביבה, בסיבות שהביאו להיווצרותו, בגלגוליו השונים ובדעיכתו.

מרצה: ד"ר אפרת זקבך

 
יום שני, ד' בכסלו, 28.11

בין אזרחות לביטחון: הממשל הצבאי ככלי שלטוני
עם קום המדינה הוטל ממשל צבאי על האוכלוסייה הערבית שנותרה בגבולותיה, שהתבסס על תקנות ההגנה הבריטיות לשעת חירום משנת 1945. אף כי הוקם מסיבות ביטחוניות שהיו מוצדקות לזמנן, חדר מנגנון הממשל הצבאי במשך השנים לכל תחומי החיים האזרחיים והפך לכלי שליטה פוליטי, כלכלי וחברתי של המדינה באזרחיה הערבים. נציגיהם, שכמובן התנגדו לו, הצביעו על ההשלכות השליליות שעלולות להיות לממשל הצבאי גם על האוכלוסייה היהודית, ועל הדמוקרטיה והחופש של כלל אזרחי המדינה.

הוויכוח הסוער על נחיצות הממשל הצבאי ועל דרכי פעולתו ליווה את המערכת הפוליטית הישראלית לכל אורך 18 שנות קיומו וחצה גבולות מפלגתיים ולאומיים.

מרצה: ד"ר שרה אוסצקי־לזר

 
יום שני, י"א בכסלו, 5.12

בחירות 1949 והממשלה הנבחרת הראשונה: האם אפשר היה אחרת?
הבחירות לאסיפה המכוננת (שעד מהרה הייתה לכנסת הראשונה) התקיימו עוד לפני שהסתיימה מלחמת העצמאות, ובעקבותיהן הוקמה הממשלה הנבחרת הראשונה ובה 12 שרים. נסקור איך התנהלה מערכת הבחירות ואת הנושאים שסביבם היא התנהלה, ונכיר את המפלגות שהתחרו על קולות הבוחרים. ננתח את תוצאות הבחירות ונעקוב אחר המשא ומתן להרכבת הקואליציה, שהסתיים בהקמת ממשלה בהשתתפות: מפא"י, החזית הדתית המאוחדת, המפלגה הפרוגרסיבית ורשימת הספרדים ועדות המזרח. נבחן את האפשרויות האחרות להרכבת קואליציה ונתהה, האם אפשר היה אחרת? לבסוף ניתן דעתנו להשלכות של הרכב הממשלה לטווח הקצר והארוך.

מרצה: פרופ' אביבה חלמיש
 


יום שני, י"ח בכסלו, 12.12

לשלטון בחרתנו? מנחם בגין ותנועת החרות
בעשור הראשון למדינה הסתגלו יוצאי האצ"ל לפעילות פוליטית־פרלמנטרית במדינה הדמוקרטית הצעירה. הם יסדו את תנועת החרות, וזו עברה סדרת משברים שדחקו אותה לשולי המפה הפוליטית. בד בבד, מנחם בגין ושותפיו להנהגת המפלגה פעלו לגבש למפלגה קהל תומכים חדש. נבחן את הטלטלות שעברה המפלגה ואת הצלחתה לבסס את מעמדה כמפלגת האופוזיציה הראשית לשלטון מפא"י.

מרצה: פרופ' אמיר גולדשטיין
 


יום שני, כ"ה בכסלו, 19.12

נשים בחזית הכלכלית: עקרות הבית ומדיניות הצנע
*הרצאה מוקלטת*  
באפריל 1949 אמצה ממשלת ישראל מדיניות רשמית של קיצוב מזונות וחומרי גלם, שכונתה "מדיניות הצנע". עקרות הבית העירוניות עמדו באחת משתי החזיתות העיקריות של המאבק הכלכלי־חברתי ועליהן הושלך יהבה של ממשלה ישראל בכל הקשור לצריכת מזונות, ומאוחר יותר (החל מיולי 1950) גם צריכתם של מוצרי הלבשה והנעלה. בתוקף היותן ממונות על קניית המזונות, נשאו עקרות הבית על כתפיהן אחריות רבת פנים: מצד אחד היה עליהן לדאוג לתזונה הולמת לבני המשפחה, ומן הצד השני היה עליהן לציית לצווי הממשלה. שני החובות הללו עמדו בסתירה זה לזה. בנעמוד על אופני התמודדותן של הנשים העירוניות עם התקנות ועל ההשלכות הרבות שהיו למדיניות זו - בין היתר בתחום שלטון החוק, מעמד האשה, בריאות הציבור והזירה הפוליטית.

מרצה: פרופ' אורית רוזין
 


יום שני, ב' בטבת, 26.12

החינוך בעשור הראשון: חוקים, 'זרמים' והעלייה הגדולה
החינוך בעשור הראשון למדינה היה במובנים רבים המשך לחינוך בתקופת היישוב, בד בבד עם התחדשותו בתחומים רבים. 'חוק חינוך/לימוד חובה' (1949) ו'חוק חינוך ממלכתי' (1953) ביטלו, לכאורה, את שלושת הזרמים האידאולוגיים־פוליטיים מימי היישוב: 'המזרחי' הציוני־דתי, 'העובדים' הציוני־סוציאליסטי ו'הכללי' הציוני־כללי, עיצבו את מערכת החינוך ותוכניות הלימודים שלה מאז ועד היום, לחיוב ולשלילה. זרמי החינוך דאז התפצלו במהלך השנים לתתי־זרמים ורשתות, שחלקם מתבדלים. העלייה הגדולה מכל קצוות תבל השפיעה על דמותם של הגנים, בתי הספר היסודיים והתיכוניים - החקלאיים והמקצועיים, על הכשרת המורים ועל החינוך הבלתי־פורמלי בתנועות הנוער ובחינוך המשלים. החינוך הגבוה החל להתגוון עם הקמתה של אוניברסיטת בר־אילן ב־1955. החינוך בעשור הראשון היה אפוא במובנים רבים 'קדימון' לחינוך בעשור השני ואילך, ומכאן חשיבותו.

מרצה: פרופ' יובל דרור

 

לפרטים נוספים: טל' 02-5398855

 

תמונה: כרזה לציון עשור למדינת ישראל (עיצוב: מרים קרולי)

 

 כך היינו: העשור הראשון למדינה – התבוננות מחודשת

העשור הראשון למדינה, כמו לכל ילד, הן השנים הפורמטיביות שבהן עוצבה דמותה של המדינה במגוון תחומים. נעקוב אחר מערכות החוץ של המדינה הצעירה מול אומות העולם, אחר התמודדותה עם מדינות ערב ועם הפעילות החבלנית; ובהיבטים הפוליטיים והחברתיים של המדינה הצעירה כמדינה קולטת עלייה המונית.

14 הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם

ייעוץ אקדמי: פרופ' אביבה חלמיש
רכז הקורס: דב נוטקביץ
פתיחה: יום שני, 5.9.22
, ט' באלול תשפ"ב
לחוברת הקורסים לשנת תשפ"ג - לחצו כאן

 

יום שני, ט' באלול, 5.9

הכרזת העצמאות: מסמך מכונן?
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נגעה בכל שאלות היסוד של הזהות הלאומית היהודית ושל אופיה של מדינת ישראל. נוסחה הסופי המוכר התגבש בשבועות שלפני הקמת המדינה בתהליך ארוך שהיו מעורבים בו מחברים מגווני אמונה שונים, וכך ניתנו לשאלות אלה תשובות שונות. הכרתו של תהליך זה חשובה מבחינה היסטורית יותר מהכרתו של הנוסח הסופי עצמו, משום שכך נחשף מערך אמונותיו של דור מייסדי המדינה. מדוע נמחק איפיונה של המדינה כ"דמוקרטית" (ולא רק "יהודית")? מדוע אופיין היישוב הארצישראלי כ"עברי" ולא "יהודי"? מדוע נמחקו גבולות החלוקה לפי החלטת האו"ם? איך גובש עקרון השבות? מתי הוסף השוויון המגדרי ("ללא הבדל... מין")?

מרצה: פרופ' יורם שחר
 


יום שני, ט"ז באלול, 12.9

ישראל בין מזרח ומערב
ננתח את האתגר המדיני של מציאות דו־קוטבית חריפה בעולם, בפניו ניצבה ישראל בשנות הבראשית שלה, ונכיר את האמצעים בהם נקטה המדינה הצעירה כדי לקדם את האינטרסים שלה נוכח התלות האסטרטגית במזרח הסובייטי מחד ובמערב האמריקאי מאידך.

מרצה: פרופ' אורי ביאלר


יום שני, כ"ג באלול, 19.9

ירח דבש צרפתי: הברית בין צרפת וישראל
נעסוק בתהליך התקרבותן של צרפת וישראל עד כדי ברית בלתי רשמית בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל. ננסה להבין מהם הגורמים המערכתיים והאנושיים שהביאו לחישולה של ברית זו, ואת מקומה של מלחמת סואץ (1956) בתהליך זה.

מרצה: פרופ' גדי היימן

 

יום שני, ח' בתשרי, 3.10

יחסי ישראל-גרמניה: מדינאות וזיכרון
נעסוק בהתפתחות היחסים המדיניים והצבאיים המיוחדים בין גרמניה המערבית לבין ישראל במהלך שנות ה־50 וראשית שנות ה־60. בין שתי המדינות לא התקיימו  אמנם יחסים דיפלומטיים רשמיים (על הסיבות לכך נדון בהרצאה), אך הם התאפיינו בשיתוף פעולה ובקרבה שהלכה וגברה בין הממסד המדיני הישראלי של מפא"י בראשות דוד בן־גוריון לבין הממסד המדיני הנוצרי־דמוקרטי בראשות קונרד אדנאואר. היחסים המיוחדים עמדו בצלן של השואה ושאלת יחסה של גרמניה לעבר, שהשפיעו על התפתחותם.

מרצה: פרופ' רוני שטאובר

 
יום שני, כ"ט בתשרי, 24.10

יחסים טעונים: מדינת ישראל, הכנסייה הקתולית והוותיקן
המשקעים ההיסטוריים של יחסי יהודים ונוצרים לאורך ההיסטוריה יצרו מערכת יחסים סבוכה ומורכבת בין התנועה הציונית ומדינת ישראל הצעירה ובין הכנסייה הקתולית והוותיקן. בהרצאה נעסוק בהיבטים שונים של יחסים מורכבים אלה החל מימי הרצל, דרך החלטת החלוקה ומלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים. מה היה יחסם של הכנסייה הקתולית והוותיקן לציונות ולהקמת מדינת ישראל? מה חשבו מנהיגי ישראל ובראשם דוד בן-גוריון, משה שרת וגולדה מאיר על הכנסייה הקתולית ועוצמתו של האפיפיור? מה מנע את הכרת הוותיקן בישראל? איזה שינוי התחולל בתקופת כהונתו של האפיפיור יוחנן ה־23? ומה קרה בביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל ובארץ הקודש ב־1964? 

מרצה: ד"ר אמנון רמון
 


יום שני, ו' בחשוון, 31.10

משיחות שביתת הנשק לועידת לוזאן
משיחות שביתת הנשק לועידת לוזאן: מדוע לא הסתיימה מלחמת העצמאות בהסכם שלום בחסות האו"ם? בתקופה בה הוקמה מדינת ישראל, מילא ארגון האו"ם תפקיד מכריע. אחת ההצלחות הבולטות של האו"ם בתקופה זו היו הסכמי שביתת הנשק שחתמו את מלחמת העצמאות. הסכמים אלה הקנו לישראל קו גבול קבוע ("הקו הירוק"- שהחזיק מעמד עד 1967 ועד היום ממלא בסכסוך הערבי-ישראלי תפקיד חשוב), ואף סללו את קבלתה של ישראל לחברה באו"ם. נסקור את הפרק המרתק של שיחות שביתת הנשק ונצלול לפרק העלום של ועידת לוזאן (1949), שאמורה הייתה להמשיך את המומנטום החיובי שנוצר בהסכמי שביתת הנשק ולכונן הסכם שלום בין ישראל למדינות ערב. ננסה לבחון מדוע כשלה ועידה זו, ומי היו האחראים לכישלון זה.

מרצה: פרופ' אלעד בן־דרור


יום שני, י"ג בחשוון, 7.11

גבולות הקו הירוק
קווי שביתת הנשק (שכונו "הקו הירוק" כיוון שסומנו בצבע ירוק במפות הישראליות), נוצרו בעיקרם כתוצאה ממצב הכוחות בשטח עם סיום הקרבות. המתדיינים העיקריים היו אנשי הצבא ובשל העובדה שקווים אלה נראו כקווים זמניים, נקבעו הקווים בהתאם לצורך הצבאי ולא המדיני. מעבר להסכמים שנחתמו בסוף השיחות, נעשו לאחר מכן - בפעולה משותפת של קצינים משני הצדדים ונציג כוח האו"ם - כמה שינויים בקווים כדי להתאימם למצב ההתיישבותי בשטח, וזאת בתהליך פחות מוכר שנקרא "הסכם המפקדים".

מרצה: פרופ' גדעון ביגר

 
יום שני, כ' בחשוון, 14.11

ישראל ושכנותיה הערביות: ביטחון שוטף ואיומים קיומיים
כישלון המאמצים להביא לשלום בין ישראל ושכנותיה הערביות הותיר בעיות כבדות משקל ללא פתרון, ואלה עיצבו את יחסי ישראל עם שכנותיה. בעייתם של מאות אלפי פליטים ערבים פלסטינים במדינות השכנות, וסירובם של השליטים הערבים להכיר בישראל, הזינו מצב מתמשך של מלחמה בעצימות נמוכה שהתבטא באסטרטגיה של "פחות ממלחמה": אי-הכרה, חרם כלכלי ומדיני ועידוד לוחמת גרילה. מדיניות התגובה הישראלית נכרכה במאבק בין גישות שונות, הפעלת כוח לעומת גישה מרוסנת והתחשבות במערכת הבינלאומית. המאבק הסתיים בניצחון הגישה הביטחוניסטית של בן גוריון ודיין, ובתבוסתו של שרת שהטיף למתינות.

נדון גם בתהפוכות במדינות ערב בעשור זה: הפיכות צבאיות, רצח מנהיגים פוליטיים ורדיקליזם רעיוני, בעקבות התבוסה ב-1948 וחילופי דורות במעבר לעצמאות.

מרצה: פרופ' אברהם סלע


יום שני, כ"ז בחשוון, 21.11

יחידה ואגדה: יחידה 101  
* הרצאה מוקלטת*. יחידה 101 הוקמה באוגוסט 1953 על מנת לבצע פעולות תגמול מעבר לגבול, במענה להסתננות מארצות ערב השכנות. היחידה פעלה במשך חמישה חודשים ומנתה בשיאה כשמונים לוחמים ואנשי מנהלה. עם הזמן הפכו פעולות יחידה 101 וצנחני פעולות התגמול לאגדה. נעסוק בנסיבות שהביאו להקמת היחידה, בחלק מפעולותיה, בערכיה ובמקצת מאנשיה ונדון באיחודה עם גדוד הצנחנים ובפעולות התגמול הגדולות של שנות החמישים. ניגע גם  במיתוס שנוצר סביבה, בסיבות שהביאו להיווצרותו, בגלגוליו השונים ובדעיכתו.

מרצה: ד"ר אפרת זקבך

 
יום שני, ד' בכסלו, 28.11

בין אזרחות לביטחון: הממשל הצבאי ככלי שלטוני
עם קום המדינה הוטל ממשל צבאי על האוכלוסייה הערבית שנותרה בגבולותיה, שהתבסס על תקנות ההגנה הבריטיות לשעת חירום משנת 1945. אף כי הוקם מסיבות ביטחוניות שהיו מוצדקות לזמנן, חדר מנגנון הממשל הצבאי במשך השנים לכל תחומי החיים האזרחיים והפך לכלי שליטה פוליטי, כלכלי וחברתי של המדינה באזרחיה הערבים. נציגיהם, שכמובן התנגדו לו, הצביעו על ההשלכות השליליות שעלולות להיות לממשל הצבאי גם על האוכלוסייה היהודית, ועל הדמוקרטיה והחופש של כלל אזרחי המדינה.

הוויכוח הסוער על נחיצות הממשל הצבאי ועל דרכי פעולתו ליווה את המערכת הפוליטית הישראלית לכל אורך 18 שנות קיומו וחצה גבולות מפלגתיים ולאומיים.

מרצה: ד"ר שרה אוסצקי־לזר

 
יום שני, י"א בכסלו, 5.12

בחירות 1949 והממשלה הנבחרת הראשונה: האם אפשר היה אחרת?
הבחירות לאסיפה המכוננת (שעד מהרה הייתה לכנסת הראשונה) התקיימו עוד לפני שהסתיימה מלחמת העצמאות, ובעקבותיהן הוקמה הממשלה הנבחרת הראשונה ובה 12 שרים. נסקור איך התנהלה מערכת הבחירות ואת הנושאים שסביבם היא התנהלה, ונכיר את המפלגות שהתחרו על קולות הבוחרים. ננתח את תוצאות הבחירות ונעקוב אחר המשא ומתן להרכבת הקואליציה, שהסתיים בהקמת ממשלה בהשתתפות: מפא"י, החזית הדתית המאוחדת, המפלגה הפרוגרסיבית ורשימת הספרדים ועדות המזרח. נבחן את האפשרויות האחרות להרכבת קואליציה ונתהה, האם אפשר היה אחרת? לבסוף ניתן דעתנו להשלכות של הרכב הממשלה לטווח הקצר והארוך.

מרצה: פרופ' אביבה חלמיש
 


יום שני, י"ח בכסלו, 12.12

לשלטון בחרתנו? מנחם בגין ותנועת החרות
בעשור הראשון למדינה הסתגלו יוצאי האצ"ל לפעילות פוליטית־פרלמנטרית במדינה הדמוקרטית הצעירה. הם יסדו את תנועת החרות, וזו עברה סדרת משברים שדחקו אותה לשולי המפה הפוליטית. בד בבד, מנחם בגין ושותפיו להנהגת המפלגה פעלו לגבש למפלגה קהל תומכים חדש. נבחן את הטלטלות שעברה המפלגה ואת הצלחתה לבסס את מעמדה כמפלגת האופוזיציה הראשית לשלטון מפא"י.

מרצה: פרופ' אמיר גולדשטיין
 


יום שני, כ"ה בכסלו, 19.12

נשים בחזית הכלכלית: עקרות הבית ומדיניות הצנע
*הרצאה מוקלטת*  
באפריל 1949 אמצה ממשלת ישראל מדיניות רשמית של קיצוב מזונות וחומרי גלם, שכונתה "מדיניות הצנע". עקרות הבית העירוניות עמדו באחת משתי החזיתות העיקריות של המאבק הכלכלי־חברתי ועליהן הושלך יהבה של ממשלה ישראל בכל הקשור לצריכת מזונות, ומאוחר יותר (החל מיולי 1950) גם צריכתם של מוצרי הלבשה והנעלה. בתוקף היותן ממונות על קניית המזונות, נשאו עקרות הבית על כתפיהן אחריות רבת פנים: מצד אחד היה עליהן לדאוג לתזונה הולמת לבני המשפחה, ומן הצד השני היה עליהן לציית לצווי הממשלה. שני החובות הללו עמדו בסתירה זה לזה. בנעמוד על אופני התמודדותן של הנשים העירוניות עם התקנות ועל ההשלכות הרבות שהיו למדיניות זו - בין היתר בתחום שלטון החוק, מעמד האשה, בריאות הציבור והזירה הפוליטית.

מרצה: פרופ' אורית רוזין
 


יום שני, ב' בטבת, 26.12

החינוך בעשור הראשון: חוקים, 'זרמים' והעלייה הגדולה
החינוך בעשור הראשון למדינה היה במובנים רבים המשך לחינוך בתקופת היישוב, בד בבד עם התחדשותו בתחומים רבים. 'חוק חינוך/לימוד חובה' (1949) ו'חוק חינוך ממלכתי' (1953) ביטלו, לכאורה, את שלושת הזרמים האידאולוגיים־פוליטיים מימי היישוב: 'המזרחי' הציוני־דתי, 'העובדים' הציוני־סוציאליסטי ו'הכללי' הציוני־כללי, עיצבו את מערכת החינוך ותוכניות הלימודים שלה מאז ועד היום, לחיוב ולשלילה. זרמי החינוך דאז התפצלו במהלך השנים לתתי־זרמים ורשתות, שחלקם מתבדלים. העלייה הגדולה מכל קצוות תבל השפיעה על דמותם של הגנים, בתי הספר היסודיים והתיכוניים - החקלאיים והמקצועיים, על הכשרת המורים ועל החינוך הבלתי־פורמלי בתנועות הנוער ובחינוך המשלים. החינוך הגבוה החל להתגוון עם הקמתה של אוניברסיטת בר־אילן ב־1955. החינוך בעשור הראשון היה אפוא במובנים רבים 'קדימון' לחינוך בעשור השני ואילך, ומכאן חשיבותו.

מרצה: פרופ' יובל דרור

 

לפרטים נוספים: טל' 02-5398855

 

תמונה: כרזה לציון עשור למדינת ישראל (עיצוב: מרים קרולי)