בעקבות עולי הרגל הנוצרים (ימי ב', 19:00-18:00, פתיחה 5.9)

אתרי העלייה לרגל ומסורותיה, מארץ הקודש עד אמריקה - בזום
תאריך: 05/09/2022
יום שני ט' באלול תשפ"ב
שעה: 00:00
₪ 470.00

בעקבות עולי הרגל הנוצרים

אל אתרי העלייה לרגל בארץ הקודש, באפריקה, במערב אירופה ובמזרחה, ומעבר לאוקיינוס: מה הניע את עולי הרגל לצאת למסע? מה הם דפוסי העלייה לרגל בכל תקופה? מה הם האתרים המקודשים ומהו הפולחן שנערך שם? נלך בעקבות הצליינים מגבעת הגולגותא בירושלים אל סנטיאגו שבספרד ופאטימה בפורטוגל, מהמרחב הסלאבי והארמני אל שטחי יוגוסלביה לשעבר, ונרחיק גם מעבר לים אל אתרי הפולחן ביבשת אמריקה.

13 הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 19:00-18:00 | בזום

רכז הקורס: דב נוטקביץ
פתיחה: יום שני, 5.9.22, ט' באלול תשפ"ב

 

יום שני, ט' באלול, 5.9

עלייה לרגל: קדושה, אחווה ותחרות
אתר העלייה לרגל הוא מקום מרוחק, מֵעבר לאופק, ההופך למוקד של חזון ודמיון. המקום "קורא" לאנשים לצאת למסע כדי להגיע אליו, שכן הוא מייצר ערגה ומבטיח תמורה נפשית למתאמצים. פעילותיהם ודמיונם של עולי רגל עצבו את ארץ הקודש מראשית הזמנים ועד היום. בעזרת דוגמאות מדתות שונות, נבין את תופעת העלייה לרגל כמקום מפגש בין שמיים לארץ, כמוקד לעידוד אחדות ואחווה אקזיסטנציאלית, וכאתר לתחרות בין דתות ובעלי סמכות שונים.

 מרצה: פרופ' ג'קי פלדמן
 


יום שני, ט"ז באלול, 12.9

לראות, לגעת, להתפלל: העלייה לרגל בתקופה הביזנטית
החל מן המאה הרביעית, מתפתחת בנצרות תופעה המונית חדשה של עלייה לרגל לארץ הקודש ולמקומות נוספים. נלך בעקבות הלנה הקדושה, הנוסע מבורדו, אגריה ועוד, ונכיר את התופעה ממגוון זוויות: מי היו עולי הרגל ומאין הגיעו? באלו אתרים הם ביקרו, ואלו חוויות חוו בהם? כיצד תיארו את מסעותיהם, ומה לקחו איתם כמזכרת?

מרצה: איילת אורפז
 


יום שני, כ"ג באלול, 19.9

דפוסי עלייה לרגל בימי הביניים
כיבוש ארץ הקודש בידי הצלבנים הידק את הקשר בין אירופה הקתולית לבין ירושלים. אתרי פולחן וקדושה נוצריים קדומים שוקמו ושופצו בחסות פרנקית והפכו מחדש ליעדי עלייה לרגל; בצידם, אתרים ומסלולי צליינות חדשים עוצבו מחדש ברוח התפיסות הדתיות שהביאו איתם הפרנקים  והצליינים הרבים מאירופה. נכיר את העיצוב מחדש של הצליינות ושל המרחב המקודש בתקופה זו.

מרצה: ד"ר אורית רמון
 


יום שני, ח' בתשרי, 3.10

יעקב השליח: הגוף בספרד, הראש בירושלים
סנטיאגו דה קמפוסטלה בצפון מערב ספרד הוא אתר הצליינות השני בחשיבותו באירופה. מדוע ומתי צמח המיתוס על אודות יעקב השליח בספרד, וכיצד התפתחו אתר זה ורשת הדרכים המובילות אליו ברחבי אירופה?

מרצה: יסכה הרני

 

יום שני, כ"ט בתשרי, 24.10

ציון השחורה: בעקבות עולי הרגל הנוצרים של אתיופיה  
אתיופיה היא אחת הישויות הפוליטיות העתיקות בעולם, וגם אחת הקבוצות הנוצריות הקדומות ביותר. מרבית עיקרי האמונה הנוצרית של האתיופים נשענים על פרקטיקות וערכים שנשאבו מהיהדות בימי קדם, בהם הרעיון של קדושת העיר ירושלים והעלייה לרגל אליה. שתי ערים היסטוריות באתיופיה של ימינו - אקסום ולליבלה - מייצגות את הרעיונות הללו באופן דתי כמו גם מבחינה מעשית, הבאה לביטוי בחגיגות העלייה לרגל למקומות הקדושים בערים אלו.

מרצה: ד"ר בני פירסט
 


יום שני, ו' בחשוון, 31.10

"ממעמקי הבור אל פסגת האמונה": מסלול הצליינות בארמניה
ארמניה נחשבת למדינה הנוצרית הראשונה בעולם. סיפור התנצרותה, שהפך לאתוס הלאומי שלה, מוכר מאז ימי קדם ומכתיב צליינות לאתרים שאותם כל ארמני מאמין מתאווה לפקוד במהלך חייו. נשקיף אל עבר אררט, נבקר במנזר "הבור העמוק", נתחקה אחר התחנות השונות שבהן אוחסנה החנית הקדושה ונפקוד את אג'מיאדזין, קודש הקודשים של העם הארמני. נכיר את הנופים לאורך מסלול הצליינות ונדון במשמעויותיהם האמוניות והמדיניות של האתרים.

מרצה: יותם יעקבסון

 

יום שני, י"ג בחשוון, 7.11

צליינות לכבודה של מריה: מהפירנאים לאיי הים התיכון ולירושלים
האמונה במרים "אם האלוהים" כמתווכת ופטרונית עבור בני האדם צמחה והפכה לפולחן עתיר מחוות ורגש. במאות ואף אלפי אתרים ברחבי העולם מוצגות איקונות ניסיות של מרים  וחפצים הקשורים אליה, וכן מונצחות התגלויות שלה לבני אדם נבחרים. את תופעת הערצת מרים נבחן באמצעות שלושה מקומות: ירושלים, האי טינוס ביוון ולורד בצרפת. 

מרצה: יסכה הרני
 


יום שני, כ' בחשוון, 14.11

מריה מגוואדלופה
גבעת טאפאיאק, ליד מקסיקו סיטי בימינו, היתה זירת ההתגלות של מריה לכפרי אצטקי בשם חואן דייגו. ההכרה בהתגלות על ידי הכנסייה שיקפה את ייצוא הקדושה אל מחוזות שמעבר לים, אל העולם החדש. דמותה של מרים על הטילמה, שכמייתו של הכפרי, היתה למוקד עלייה  לרגל מכל רחבי אמריקה הלטינית ולפטרונה המגנה על הזהות הלטינו־אמריקאית של הקתוליות באזור זה. 

 מרצה: חנה בנדקובסקי
 


יום שני, כ"ז בחשוון, 21.11

מריה של מחרוזת הרוזרי של פטימה, פורטוגל
בראשית המאה ה־20 התגלתה מרים לשלושה רועי צאן צעירים בסדרת התגלויות שמשכו קהל רב לעיר קטנה בלב פורטוגל. המסרים והסודות שעליהם דיווחה אחת הבנות, שחיה כנזירה עד גיל מבוגר, כללו סודות הקשורים למציאות הפוליטית. כיצד הפך כפר קטן לאתר העלייה לרגל החשוב ביותר בפורטוגל, המושך מיליוני מבקרים מדי שנה? וכיצד סדרת ההתגלויות קשורה למלחמה של רוסיה באוקראינה במאה ה־21?

מרצה: חנה בנדקובסקי
 


יום שני, ד' בכסלו, 28.11

מדוגורייה (Medugorje):  אתר חדש בין ההרים
בשנת 1981 התגלתה מריה לשישה ילדים שחיו בכפר שהיה אז חלק מיוגוסלביה, ואוכלוסייתו כללה קתולים, אורתודוקסים ומוסלמים. תוך פחות מעשור הפך הכפר לתחנת גבול בין בוסניה וקרואטיה, וב־2019 הוכר האתר על ידי הוותיקן כאתר עלייה לרגל. נכיר את מקומם של ההתגלות ושל אתר העלייה לרגל שהוכרז בעקבותיה בסיפור ההיסטוריה המודרנית של יוגוסלביה, ואת משמעותם בסיכסוך הדמים שהתרחש בבוסניה בשנות ה־90 של המאה העשרים.

מרצה: ד"ר אורית רמון
 


יום שני, י"א בכסלו, 5.12

דרכים שמובילות למריה, לדובים וליער: צליינות במרחב הסלאווי
העלייה לרגל במרחב הסלאווי – רוסיה, אוקראינה ומזרח אירופה – היא תופעה מעניינת. מצד אחד מדובר במסורת של מאות שנים, אך מצד שני זוהי תופעה חדשה יחסית. לאחר שנקטעה לכמעט לגמרי במהלך המאה ה־20 (לפחות באופן רשמי), זה כבר 30 שנה שהיא מתחדשת. נדבר על מוקדי העלייה לרגל במרחב הסלאווי: המקומות הקדושים (בהם לאוורת קייב־פצ'רסק, לאוורת השילוש־סרגייב, מנזר סולובקי), הדמויות הקדושות (כמו סרפים מסורוב או מטרונה המוסקבאית) וכמובן גם הדימויים הקדושים, שנחשבים לבעלי יכולת לחולל ניסים (כמו האיקונות של מריה מוולדימיר או צ'נסטוחובה). ננסה לעמוד על הדימיון ועל השוני לעומת תופעת העלייה לרגל באזורים אחרים.

מרצה: ד"ר אנסטסיה קשמן

 

יום שני, י"ח בכסלו, 19.12

העלייה לרגל לאחר הרפורמציה
הנחת המחקר הרווחת, עד לפני כעשור, היתה שלמן המאה ה־16 דעכה תנועת העלייה לרגל בכלל  ולארץ הקודש בפרט. ההנחה היתה שהפרוטסטנטים, שחייבו את האמונה שבלב ואת המילה הכתובה בכתבי הקודש, סלדו מביטויי פולחן פיזיים ובוודאי מטיפוחם של מקומות קדושים. אלא שממחקרים חדשים עולה שלא כך היא! פרוטסטנטים מכנסיות שונות המשיכו לפקוד את המקומות הקדושים בדרכים חדשות, מתוך נקודות מבט ותחומי עניין חדשים. על כך, וגם על התגובה הקתולית לדפוסי העלייה לרגל הפרוטסטנטיים, בהרצאה זו.

מרצה: ד"ר אורית רמון
 


יום שני, ב' בטבת, 26.12

הולילנד באמריקה
האם אפשר "לייבא" את החוויה של ארץ הקודש למקומות אחרים בעולם? נתמקד בתופעה עכשווית אמריקאית, של פארקי שעשועים נוצריים. פארקים אלה משכפלים וממחישים את ארץ הקודש, על אתריה ודמויותיה, בימי התנ"ך והברית החדשה. הם פונים בעיקר לקהל אוונגלי, ומספקים חוויה רוחנית-חינוכית-בידורית.

מרצה: איילת אורפז
 


פרטים נוספים: טל' 02-5398855

 

צילום: מיכאל הלפרן, יד בן־צבי

בעקבות עולי הרגל הנוצרים

אל אתרי העלייה לרגל בארץ הקודש, באפריקה, במערב אירופה ובמזרחה, ומעבר לאוקיינוס: מה הניע את עולי הרגל לצאת למסע? מה הם דפוסי העלייה לרגל בכל תקופה? מה הם האתרים המקודשים ומהו הפולחן שנערך שם? נלך בעקבות הצליינים מגבעת הגולגותא בירושלים אל סנטיאגו שבספרד ופאטימה בפורטוגל, מהמרחב הסלאבי והארמני אל שטחי יוגוסלביה לשעבר, ונרחיק גם מעבר לים אל אתרי הפולחן ביבשת אמריקה.

13 הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 19:00-18:00 | בזום

רכז הקורס: דב נוטקביץ
פתיחה: יום שני, 5.9.22, ט' באלול תשפ"ב

 

יום שני, ט' באלול, 5.9

עלייה לרגל: קדושה, אחווה ותחרות
אתר העלייה לרגל הוא מקום מרוחק, מֵעבר לאופק, ההופך למוקד של חזון ודמיון. המקום "קורא" לאנשים לצאת למסע כדי להגיע אליו, שכן הוא מייצר ערגה ומבטיח תמורה נפשית למתאמצים. פעילותיהם ודמיונם של עולי רגל עצבו את ארץ הקודש מראשית הזמנים ועד היום. בעזרת דוגמאות מדתות שונות, נבין את תופעת העלייה לרגל כמקום מפגש בין שמיים לארץ, כמוקד לעידוד אחדות ואחווה אקזיסטנציאלית, וכאתר לתחרות בין דתות ובעלי סמכות שונים.

 מרצה: פרופ' ג'קי פלדמן
 


יום שני, ט"ז באלול, 12.9

לראות, לגעת, להתפלל: העלייה לרגל בתקופה הביזנטית
החל מן המאה הרביעית, מתפתחת בנצרות תופעה המונית חדשה של עלייה לרגל לארץ הקודש ולמקומות נוספים. נלך בעקבות הלנה הקדושה, הנוסע מבורדו, אגריה ועוד, ונכיר את התופעה ממגוון זוויות: מי היו עולי הרגל ומאין הגיעו? באלו אתרים הם ביקרו, ואלו חוויות חוו בהם? כיצד תיארו את מסעותיהם, ומה לקחו איתם כמזכרת?

מרצה: איילת אורפז
 


יום שני, כ"ג באלול, 19.9

דפוסי עלייה לרגל בימי הביניים
כיבוש ארץ הקודש בידי הצלבנים הידק את הקשר בין אירופה הקתולית לבין ירושלים. אתרי פולחן וקדושה נוצריים קדומים שוקמו ושופצו בחסות פרנקית והפכו מחדש ליעדי עלייה לרגל; בצידם, אתרים ומסלולי צליינות חדשים עוצבו מחדש ברוח התפיסות הדתיות שהביאו איתם הפרנקים  והצליינים הרבים מאירופה. נכיר את העיצוב מחדש של הצליינות ושל המרחב המקודש בתקופה זו.

מרצה: ד"ר אורית רמון
 


יום שני, ח' בתשרי, 3.10

יעקב השליח: הגוף בספרד, הראש בירושלים
סנטיאגו דה קמפוסטלה בצפון מערב ספרד הוא אתר הצליינות השני בחשיבותו באירופה. מדוע ומתי צמח המיתוס על אודות יעקב השליח בספרד, וכיצד התפתחו אתר זה ורשת הדרכים המובילות אליו ברחבי אירופה?

מרצה: יסכה הרני

 

יום שני, כ"ט בתשרי, 24.10

ציון השחורה: בעקבות עולי הרגל הנוצרים של אתיופיה  
אתיופיה היא אחת הישויות הפוליטיות העתיקות בעולם, וגם אחת הקבוצות הנוצריות הקדומות ביותר. מרבית עיקרי האמונה הנוצרית של האתיופים נשענים על פרקטיקות וערכים שנשאבו מהיהדות בימי קדם, בהם הרעיון של קדושת העיר ירושלים והעלייה לרגל אליה. שתי ערים היסטוריות באתיופיה של ימינו - אקסום ולליבלה - מייצגות את הרעיונות הללו באופן דתי כמו גם מבחינה מעשית, הבאה לביטוי בחגיגות העלייה לרגל למקומות הקדושים בערים אלו.

מרצה: ד"ר בני פירסט
 


יום שני, ו' בחשוון, 31.10

"ממעמקי הבור אל פסגת האמונה": מסלול הצליינות בארמניה
ארמניה נחשבת למדינה הנוצרית הראשונה בעולם. סיפור התנצרותה, שהפך לאתוס הלאומי שלה, מוכר מאז ימי קדם ומכתיב צליינות לאתרים שאותם כל ארמני מאמין מתאווה לפקוד במהלך חייו. נשקיף אל עבר אררט, נבקר במנזר "הבור העמוק", נתחקה אחר התחנות השונות שבהן אוחסנה החנית הקדושה ונפקוד את אג'מיאדזין, קודש הקודשים של העם הארמני. נכיר את הנופים לאורך מסלול הצליינות ונדון במשמעויותיהם האמוניות והמדיניות של האתרים.

מרצה: יותם יעקבסון

 

יום שני, י"ג בחשוון, 7.11

צליינות לכבודה של מריה: מהפירנאים לאיי הים התיכון ולירושלים
האמונה במרים "אם האלוהים" כמתווכת ופטרונית עבור בני האדם צמחה והפכה לפולחן עתיר מחוות ורגש. במאות ואף אלפי אתרים ברחבי העולם מוצגות איקונות ניסיות של מרים  וחפצים הקשורים אליה, וכן מונצחות התגלויות שלה לבני אדם נבחרים. את תופעת הערצת מרים נבחן באמצעות שלושה מקומות: ירושלים, האי טינוס ביוון ולורד בצרפת. 

מרצה: יסכה הרני
 


יום שני, כ' בחשוון, 14.11

מריה מגוואדלופה
גבעת טאפאיאק, ליד מקסיקו סיטי בימינו, היתה זירת ההתגלות של מריה לכפרי אצטקי בשם חואן דייגו. ההכרה בהתגלות על ידי הכנסייה שיקפה את ייצוא הקדושה אל מחוזות שמעבר לים, אל העולם החדש. דמותה של מרים על הטילמה, שכמייתו של הכפרי, היתה למוקד עלייה  לרגל מכל רחבי אמריקה הלטינית ולפטרונה המגנה על הזהות הלטינו־אמריקאית של הקתוליות באזור זה. 

 מרצה: חנה בנדקובסקי
 


יום שני, כ"ז בחשוון, 21.11

מריה של מחרוזת הרוזרי של פטימה, פורטוגל
בראשית המאה ה־20 התגלתה מרים לשלושה רועי צאן צעירים בסדרת התגלויות שמשכו קהל רב לעיר קטנה בלב פורטוגל. המסרים והסודות שעליהם דיווחה אחת הבנות, שחיה כנזירה עד גיל מבוגר, כללו סודות הקשורים למציאות הפוליטית. כיצד הפך כפר קטן לאתר העלייה לרגל החשוב ביותר בפורטוגל, המושך מיליוני מבקרים מדי שנה? וכיצד סדרת ההתגלויות קשורה למלחמה של רוסיה באוקראינה במאה ה־21?

מרצה: חנה בנדקובסקי
 


יום שני, ד' בכסלו, 28.11

מדוגורייה (Medugorje):  אתר חדש בין ההרים
בשנת 1981 התגלתה מריה לשישה ילדים שחיו בכפר שהיה אז חלק מיוגוסלביה, ואוכלוסייתו כללה קתולים, אורתודוקסים ומוסלמים. תוך פחות מעשור הפך הכפר לתחנת גבול בין בוסניה וקרואטיה, וב־2019 הוכר האתר על ידי הוותיקן כאתר עלייה לרגל. נכיר את מקומם של ההתגלות ושל אתר העלייה לרגל שהוכרז בעקבותיה בסיפור ההיסטוריה המודרנית של יוגוסלביה, ואת משמעותם בסיכסוך הדמים שהתרחש בבוסניה בשנות ה־90 של המאה העשרים.

מרצה: ד"ר אורית רמון
 


יום שני, י"א בכסלו, 5.12

דרכים שמובילות למריה, לדובים וליער: צליינות במרחב הסלאווי
העלייה לרגל במרחב הסלאווי – רוסיה, אוקראינה ומזרח אירופה – היא תופעה מעניינת. מצד אחד מדובר במסורת של מאות שנים, אך מצד שני זוהי תופעה חדשה יחסית. לאחר שנקטעה לכמעט לגמרי במהלך המאה ה־20 (לפחות באופן רשמי), זה כבר 30 שנה שהיא מתחדשת. נדבר על מוקדי העלייה לרגל במרחב הסלאווי: המקומות הקדושים (בהם לאוורת קייב־פצ'רסק, לאוורת השילוש־סרגייב, מנזר סולובקי), הדמויות הקדושות (כמו סרפים מסורוב או מטרונה המוסקבאית) וכמובן גם הדימויים הקדושים, שנחשבים לבעלי יכולת לחולל ניסים (כמו האיקונות של מריה מוולדימיר או צ'נסטוחובה). ננסה לעמוד על הדימיון ועל השוני לעומת תופעת העלייה לרגל באזורים אחרים.

מרצה: ד"ר אנסטסיה קשמן

 

יום שני, י"ח בכסלו, 19.12

העלייה לרגל לאחר הרפורמציה
הנחת המחקר הרווחת, עד לפני כעשור, היתה שלמן המאה ה־16 דעכה תנועת העלייה לרגל בכלל  ולארץ הקודש בפרט. ההנחה היתה שהפרוטסטנטים, שחייבו את האמונה שבלב ואת המילה הכתובה בכתבי הקודש, סלדו מביטויי פולחן פיזיים ובוודאי מטיפוחם של מקומות קדושים. אלא שממחקרים חדשים עולה שלא כך היא! פרוטסטנטים מכנסיות שונות המשיכו לפקוד את המקומות הקדושים בדרכים חדשות, מתוך נקודות מבט ותחומי עניין חדשים. על כך, וגם על התגובה הקתולית לדפוסי העלייה לרגל הפרוטסטנטיים, בהרצאה זו.

מרצה: ד"ר אורית רמון
 


יום שני, ב' בטבת, 26.12

הולילנד באמריקה
האם אפשר "לייבא" את החוויה של ארץ הקודש למקומות אחרים בעולם? נתמקד בתופעה עכשווית אמריקאית, של פארקי שעשועים נוצריים. פארקים אלה משכפלים וממחישים את ארץ הקודש, על אתריה ודמויותיה, בימי התנ"ך והברית החדשה. הם פונים בעיקר לקהל אוונגלי, ומספקים חוויה רוחנית-חינוכית-בידורית.

מרצה: איילת אורפז
 


פרטים נוספים: טל' 02-5398855

 

צילום: מיכאל הלפרן, יד בן־צבי