לקראת עולם חדש (ימי ד', 10:45-9:00, פתיחה 5.1.22)

אירופה בראשית העת החדשה ומקומם של היהודים בה
תאריך: 05/01/2022
יום רביעי ג' בשבט תשפ"ב
שעה: 09:00
₪ 480.00

לקראת עולם חדש - לידתה של אירופה המודרנית
בשנת 1500 לערך לא היו ביבשת אירופה מערכות שלטון ריכוזיות או ערים גדולות (דוגמת סין או הודו), רוב התושבים התקיימו (בקושי) מחקלאות עצמית והתמותה הייתה גבוהה. לקראת סוף המאה ה־18 הפכה אירופה ליבשת המייצאת מזון, מולידה ומפיצה שינויים טכנולוגיים ושולטת פיזית בחלקים גדולים מהעולם. ניגע בשינויים הגדולים שעברה היבשת בתקופה זו.

12 הרצאות | בימי רביעי מדי שבוע | 9:00-10:45 | בזום
רכזת הקורס: נעמה ניסני   
הטבה מיוחדת: 5% הנחה לנרשמים לשלושה או ארבעה קורסי חורף, 10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855


יום רביעי, 5.1.22, ג' בשבט תשפ"ב
עובדות החיים סביב שנת 1500: האמנם לקראת עולם חדש?

אירופאים בשנת 1500 לא ידעו שהם חיים בעת החדשה המוקדמת, או באירופה... נראה תמונת מצב חברתית, דמוגרפית, כלכלית ותרבותית ערב פריצת המודרנה: עולם רחוק מאיתנו מרחק רב.
מרצה: פרופ' דרור ורמן

יום רביעי, 12.1.22, י' בשבט תשפ"ב
הרנסנס האיטלקי 
נדון בסיבות כלכליות, חברתיות, פוליטיות ודתיות להופעתו של הרנסנס האיטלקי - מהתופעות החשובות בהיסטוריה האירופית. נתחיל מערי צפון איטליה בכלל ופירנצה בפרט, ונבין את התנאים המיוחדים להתפתחות הרנסנס דווקא באזור זה. נבחן את הרעיונות החדשניים של הרנסנס בתחום החברה והפוליטיקה ונעסוק בהגדרת מקומו של האדם בתוכניות האל ובהשפעת הרעיונות אלו על חיי יום-יום. לא נשכח גם לבקר ברומא ולבחון את השפעת הרנסנס על האפיפיורות.
מרצה: יוליה בשדסקי־ליבוביץ

יום רביעי, 19.1.22, י"ז בשבט תשפ"ב
המהפכה הפרוטסטנטית - דרך חלופית לגאולה
במאה ה־16, בתוך עשורים ספורים, איבדה הכנסייה הקתולית את ההגמוניה בחלקים נרחבים של אירופה -שבהם קמו כנסיות וכתות חדשות. מה היו מניעיהם של המתקנים, ובראשם מרטין לותר? מי תמך בהם ומדוע? מה הייתה תרומתו של הדפוס להצלחת הרפורמציה? ומה היו ההשפעות וההשלכות של מהפכה זו על התרבות והכלכלה ועל הגורמים למלחמות באירופה ובמושבותיה מעבר לים? 
מרצה: פרופ' מירי אליאב־פלדון

יום רביעי, 26.1.22, כ"ד בשבט תשפ"ב
יחסי יהודים-נוצרים ברפורמציה
היחסים בין חברת הרוב הנוצרית למיעוט היהודי שבאירופה ידעו עליות ומורדות. לצד סובלנות דתית וחברתית, יחסי שכנות טובים והשפעות בין־תרבותיות, חוו היהודים הדרה ואפליה, פרעות וגירושים. הרפורמציה הפרוטסטנטית, שחוללה תמורות עמוקות גם בחברה ובתרבות, השפיעה במידה רבה גם על היחסים בין הדתות. נתמקד במרטין לותר וביחסו אל היהודים וכן בתופעת ה"הבראיזם הנוצרי" - העיסוק הנוצרי בעברית ובלימודי יהדות.
מרצה: ד"ר איה אלידע

יום רביעי, 2.2.22, א' באדר א' תשפ"ב
מ"נוצרים חדשים" ל"יהודים חדשים": הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם
בתחילת המאה ה־17 התפתחה קהילה יהודית באמסטרדם של אנוסים מפורטוגל שחזרו ליהדות והקימו קהילה לתפארת. נספר על הנסיבות שאיפשרו את שיבתם ליהדות ומדוע יש הרואים ב"יהודים החדשים" הללו את ראשיתו של העולם המודרני בעם היהודי.
מרצה: אוריאל פיינרמן
.
יום רביעי, *9.2.22, ח באדר א' תשפ"ב
*מפגש זה יחל בשעה 11:30
האימפריה העות'מאנית באירופה - ואירופה באימפריה העות'מאנית
הנוכחות של האימפריה העות'מאנית בדרום־מזרח ובמרכז אירופה הייתה ארוכה ומשמעותית, מהמאה ה-14 ועד מלחמת העולם הראשונה. אותותיה ניכרים גם היום בשפה הרומנית, באוכל הבולגרי, בשטרודל האוסטרי, ועוד. עמים אירופיים תיארו בדיעבד נוכחות זו כשלטון זר ועריץ, אך בפועל כולם - אירופאים ועות'מאנים - ראו בנוכחות העות'מאנית חלק בלתי נפרד מהמרקם האירופי. ניווכח כיצד אי אפשר להבין את אירופה בלי העות'מאנים, ואי אפשר להבין את העות'מאנים ללא אירופה.
מרצה: פרופ' מירי שפר־מוסנזון

יום רביעי, 16.2.22, ט"ו באדר א' תשפ"ב
היהדות העות'מאנית - קווים לדמותה
בהרצאה נעסוק בצביונה הדמוגרפי, בארגון הקהילתי ומוסדותיו, בעיסוקים הכלכליים ובדמותה התרבותית של יהדות האימפריה העות'מאנית - שהייתה ליבה של הפזורה הספרדית המזרחית דוברת הלדינו.
מרצה: פרופ' ירון בן־נאה

יום רביעי, 23.2.22, כ"ב באדר א' תשפ"ב
האמנות החדשה של מערב אירופה
בעיר אסיזי במאה ה־13, נבנתה כנסייה על שם הקדוש פרנציסקוס ובה ציורי קיר שבהם נראים ניצוצות מבשרים לאמנות החדשה, שהופיעו בכמה ערים באיטליה במעבר מהמאה ה-13 אל המאה ה-14. נכיר את תיאוריהם של פרנציסקוס, הציפורים, השדים והעיר החדשה ונבחן מה הם מאפייני האמנות החדשה? למה הופיעה דווקא בתקופה זו ובאזור זה? נדבר גם על ג'וטו, האמן ההוגה של תקופת הרנסנס, על הריאליזם הפיזי והפסיכולוגי בציוריו ועל שיניה של המדונה.
מרצה: אירה צ'רנצקי

יום רביעי,2.3.22, כ"ט באדר א' תשפ"ב
א. הרנסנס של המכשפות
מעטים מודעים למקורות ולמשמעויות של הסטריאוטיפ החזותי ל"מכשפה": זקנה על מטאטא, חובשת כובע מחודד ומלווה בחתול שחור. נתחקה אחר התפתחותה של דמות המכשפה החל מסוף המאה ה־15 ונסביר את הרכיבים החזותיים. כיצד ייתכן שאמנים ציירו סצנות כישוף בעיצומו של ציד מכשפות ברוטאלי ברחבי אירופה? ומדוע מכשפות העדיפו לרכוב על מטאטא ולטגן בשעות הפנאי פנקייקים ונקניקיות?

ב. גמדים, משוגעים ונשים שעירות – דמות "האחר" בחברה האירופית
קבוצות שוליים בחברה המודרנית המוקדמת שלא ענו להגדרת ה"נורמלי" זכו לדחייה, להשפלה, לדמוניזציה ולעתים לענישה. נכיר קבוצות חברתיות בעלות שונות גופנית ונפשית, כפי שבאו לידי ביטוי ביצירות אמנות מן המאה ה־15 ועד המאה ה־17. נסביר את הפער לכאורה שנוצר בין תיאורי גמדים, משוגעים ומכוערים לבין אמנות הרנסנס שנקשרת בתודעתנו למושגי יופי ושלמות, ונבין מי היה קהל היעד של יצירות אלה וכיצד החריגים בחברה תוארו לא רק באור שלילי.
מרצה: ד"ר גיא טל
           
יום רביעי,9.3.22, ו' באדר ב' תשפ"ב
המהר"ל, פראג והקהילה היהודית
ר' ליווא בן בצלאל, הידוע בכינויו "המהר"ל מפראג", נחשב לאחד הרבנים החשובים באשכנז במאה ה־16. למרות זאת, הוא נאלץ להגיש מועמדות למשרת הרב של הקהילה בפראג שלוש פעמים, וקיבל את המינוי רק בגיל מופלג. ננסה לברר, מדוע נדחה? איך נראו החיים היהודיים בפראג במאה ה־16? מה חשב המהר״ל על תפקידה של הקהילה בעידן של שינויים? ומה היה בו ובהגותו שהניע את ראשי הקהילה להעדיף אחרים על פניו?
מרצה: ד"ר אורית רמון

יום רביעי, 16.3.22, י"ג באדר ב' תשפ"ב
חדרי פלאות: התיאטרון של הידע
"חדר הפלאות", גלגולו המוקדם של המוזיאון, מסמן את אחד מציוני הדרך החשובים בהיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של העולם המערבי. אספנים עשירים באירופה ארגנו במעונם הפרטי חללי תצוגה ולימוד של אובייקטים נדירים, יקרים ומופלאים. חדר הפלאות האדיר את כוחו ומעמדו של האספן, הפתיע את מבקריו ותיפקד כמעין מעבדה אלכימית שבה פועלים להפוך את החפצים לידע. נבחן כיצד הכלאות בין אמנות, עיצוב, מדע וטבע מתקיימות בחדר הפלאות.
מרצה: ד"ר גיא טל

יום רביעי, 23.3.22, כ' באדר ב' תשפ"ב
"ואף על פי כן נוע תנוע": המהפכה הקופרניקאית וממשיכיה
נהוג לראות את סופם של ימי הביניים בכמה אירועים:  גילוי אמריקה, המהפכה הפרוטסטנטית או המהפכה המדעית של קופרניקוס,  שהביאו לקיצם של ימי הביניים. נתמקד במהפכה הקופרניקאית שדחתה את המדע האריסטוטלי, בפרטים חדשים על חייו של מחוללה ובחלקם של ג'ורדנו ברונו, גלילאו גליליי ויוהנס קפלר בביסוסה של המהפכה.
מרצה: פרופ' אבשלום אליצור






 

לקראת עולם חדש - לידתה של אירופה המודרנית
בשנת 1500 לערך לא היו ביבשת אירופה מערכות שלטון ריכוזיות או ערים גדולות (דוגמת סין או הודו), רוב התושבים התקיימו (בקושי) מחקלאות עצמית והתמותה הייתה גבוהה. לקראת סוף המאה ה־18 הפכה אירופה ליבשת המייצאת מזון, מולידה ומפיצה שינויים טכנולוגיים ושולטת פיזית בחלקים גדולים מהעולם. ניגע בשינויים הגדולים שעברה היבשת בתקופה זו.

12 הרצאות | בימי רביעי מדי שבוע | 9:00-10:45 | בזום
רכזת הקורס: נעמה ניסני   
הטבה מיוחדת: 5% הנחה לנרשמים לשלושה או ארבעה קורסי חורף, 10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855


יום רביעי, 5.1.22, ג' בשבט תשפ"ב
עובדות החיים סביב שנת 1500: האמנם לקראת עולם חדש?

אירופאים בשנת 1500 לא ידעו שהם חיים בעת החדשה המוקדמת, או באירופה... נראה תמונת מצב חברתית, דמוגרפית, כלכלית ותרבותית ערב פריצת המודרנה: עולם רחוק מאיתנו מרחק רב.
מרצה: פרופ' דרור ורמן

יום רביעי, 12.1.22, י' בשבט תשפ"ב
הרנסנס האיטלקי 
נדון בסיבות כלכליות, חברתיות, פוליטיות ודתיות להופעתו של הרנסנס האיטלקי - מהתופעות החשובות בהיסטוריה האירופית. נתחיל מערי צפון איטליה בכלל ופירנצה בפרט, ונבין את התנאים המיוחדים להתפתחות הרנסנס דווקא באזור זה. נבחן את הרעיונות החדשניים של הרנסנס בתחום החברה והפוליטיקה ונעסוק בהגדרת מקומו של האדם בתוכניות האל ובהשפעת הרעיונות אלו על חיי יום-יום. לא נשכח גם לבקר ברומא ולבחון את השפעת הרנסנס על האפיפיורות.
מרצה: יוליה בשדסקי־ליבוביץ

יום רביעי, 19.1.22, י"ז בשבט תשפ"ב
המהפכה הפרוטסטנטית - דרך חלופית לגאולה
במאה ה־16, בתוך עשורים ספורים, איבדה הכנסייה הקתולית את ההגמוניה בחלקים נרחבים של אירופה -שבהם קמו כנסיות וכתות חדשות. מה היו מניעיהם של המתקנים, ובראשם מרטין לותר? מי תמך בהם ומדוע? מה הייתה תרומתו של הדפוס להצלחת הרפורמציה? ומה היו ההשפעות וההשלכות של מהפכה זו על התרבות והכלכלה ועל הגורמים למלחמות באירופה ובמושבותיה מעבר לים? 
מרצה: פרופ' מירי אליאב־פלדון

יום רביעי, 26.1.22, כ"ד בשבט תשפ"ב
יחסי יהודים-נוצרים ברפורמציה
היחסים בין חברת הרוב הנוצרית למיעוט היהודי שבאירופה ידעו עליות ומורדות. לצד סובלנות דתית וחברתית, יחסי שכנות טובים והשפעות בין־תרבותיות, חוו היהודים הדרה ואפליה, פרעות וגירושים. הרפורמציה הפרוטסטנטית, שחוללה תמורות עמוקות גם בחברה ובתרבות, השפיעה במידה רבה גם על היחסים בין הדתות. נתמקד במרטין לותר וביחסו אל היהודים וכן בתופעת ה"הבראיזם הנוצרי" - העיסוק הנוצרי בעברית ובלימודי יהדות.
מרצה: ד"ר איה אלידע

יום רביעי, 2.2.22, א' באדר א' תשפ"ב
מ"נוצרים חדשים" ל"יהודים חדשים": הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם
בתחילת המאה ה־17 התפתחה קהילה יהודית באמסטרדם של אנוסים מפורטוגל שחזרו ליהדות והקימו קהילה לתפארת. נספר על הנסיבות שאיפשרו את שיבתם ליהדות ומדוע יש הרואים ב"יהודים החדשים" הללו את ראשיתו של העולם המודרני בעם היהודי.
מרצה: אוריאל פיינרמן
.
יום רביעי, *9.2.22, ח באדר א' תשפ"ב
*מפגש זה יחל בשעה 11:30
האימפריה העות'מאנית באירופה - ואירופה באימפריה העות'מאנית
הנוכחות של האימפריה העות'מאנית בדרום־מזרח ובמרכז אירופה הייתה ארוכה ומשמעותית, מהמאה ה-14 ועד מלחמת העולם הראשונה. אותותיה ניכרים גם היום בשפה הרומנית, באוכל הבולגרי, בשטרודל האוסטרי, ועוד. עמים אירופיים תיארו בדיעבד נוכחות זו כשלטון זר ועריץ, אך בפועל כולם - אירופאים ועות'מאנים - ראו בנוכחות העות'מאנית חלק בלתי נפרד מהמרקם האירופי. ניווכח כיצד אי אפשר להבין את אירופה בלי העות'מאנים, ואי אפשר להבין את העות'מאנים ללא אירופה.
מרצה: פרופ' מירי שפר־מוסנזון

יום רביעי, 16.2.22, ט"ו באדר א' תשפ"ב
היהדות העות'מאנית - קווים לדמותה
בהרצאה נעסוק בצביונה הדמוגרפי, בארגון הקהילתי ומוסדותיו, בעיסוקים הכלכליים ובדמותה התרבותית של יהדות האימפריה העות'מאנית - שהייתה ליבה של הפזורה הספרדית המזרחית דוברת הלדינו.
מרצה: פרופ' ירון בן־נאה

יום רביעי, 23.2.22, כ"ב באדר א' תשפ"ב
האמנות החדשה של מערב אירופה
בעיר אסיזי במאה ה־13, נבנתה כנסייה על שם הקדוש פרנציסקוס ובה ציורי קיר שבהם נראים ניצוצות מבשרים לאמנות החדשה, שהופיעו בכמה ערים באיטליה במעבר מהמאה ה-13 אל המאה ה-14. נכיר את תיאוריהם של פרנציסקוס, הציפורים, השדים והעיר החדשה ונבחן מה הם מאפייני האמנות החדשה? למה הופיעה דווקא בתקופה זו ובאזור זה? נדבר גם על ג'וטו, האמן ההוגה של תקופת הרנסנס, על הריאליזם הפיזי והפסיכולוגי בציוריו ועל שיניה של המדונה.
מרצה: אירה צ'רנצקי

יום רביעי,2.3.22, כ"ט באדר א' תשפ"ב
א. הרנסנס של המכשפות
מעטים מודעים למקורות ולמשמעויות של הסטריאוטיפ החזותי ל"מכשפה": זקנה על מטאטא, חובשת כובע מחודד ומלווה בחתול שחור. נתחקה אחר התפתחותה של דמות המכשפה החל מסוף המאה ה־15 ונסביר את הרכיבים החזותיים. כיצד ייתכן שאמנים ציירו סצנות כישוף בעיצומו של ציד מכשפות ברוטאלי ברחבי אירופה? ומדוע מכשפות העדיפו לרכוב על מטאטא ולטגן בשעות הפנאי פנקייקים ונקניקיות?

ב. גמדים, משוגעים ונשים שעירות – דמות "האחר" בחברה האירופית
קבוצות שוליים בחברה המודרנית המוקדמת שלא ענו להגדרת ה"נורמלי" זכו לדחייה, להשפלה, לדמוניזציה ולעתים לענישה. נכיר קבוצות חברתיות בעלות שונות גופנית ונפשית, כפי שבאו לידי ביטוי ביצירות אמנות מן המאה ה־15 ועד המאה ה־17. נסביר את הפער לכאורה שנוצר בין תיאורי גמדים, משוגעים ומכוערים לבין אמנות הרנסנס שנקשרת בתודעתנו למושגי יופי ושלמות, ונבין מי היה קהל היעד של יצירות אלה וכיצד החריגים בחברה תוארו לא רק באור שלילי.
מרצה: ד"ר גיא טל
           
יום רביעי,9.3.22, ו' באדר ב' תשפ"ב
המהר"ל, פראג והקהילה היהודית
ר' ליווא בן בצלאל, הידוע בכינויו "המהר"ל מפראג", נחשב לאחד הרבנים החשובים באשכנז במאה ה־16. למרות זאת, הוא נאלץ להגיש מועמדות למשרת הרב של הקהילה בפראג שלוש פעמים, וקיבל את המינוי רק בגיל מופלג. ננסה לברר, מדוע נדחה? איך נראו החיים היהודיים בפראג במאה ה־16? מה חשב המהר״ל על תפקידה של הקהילה בעידן של שינויים? ומה היה בו ובהגותו שהניע את ראשי הקהילה להעדיף אחרים על פניו?
מרצה: ד"ר אורית רמון

יום רביעי, 16.3.22, י"ג באדר ב' תשפ"ב
חדרי פלאות: התיאטרון של הידע
"חדר הפלאות", גלגולו המוקדם של המוזיאון, מסמן את אחד מציוני הדרך החשובים בהיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של העולם המערבי. אספנים עשירים באירופה ארגנו במעונם הפרטי חללי תצוגה ולימוד של אובייקטים נדירים, יקרים ומופלאים. חדר הפלאות האדיר את כוחו ומעמדו של האספן, הפתיע את מבקריו ותיפקד כמעין מעבדה אלכימית שבה פועלים להפוך את החפצים לידע. נבחן כיצד הכלאות בין אמנות, עיצוב, מדע וטבע מתקיימות בחדר הפלאות.
מרצה: ד"ר גיא טל

יום רביעי, 23.3.22, כ' באדר ב' תשפ"ב
"ואף על פי כן נוע תנוע": המהפכה הקופרניקאית וממשיכיה
נהוג לראות את סופם של ימי הביניים בכמה אירועים:  גילוי אמריקה, המהפכה הפרוטסטנטית או המהפכה המדעית של קופרניקוס,  שהביאו לקיצם של ימי הביניים. נתמקד במהפכה הקופרניקאית שדחתה את המדע האריסטוטלי, בפרטים חדשים על חייו של מחוללה ובחלקם של ג'ורדנו ברונו, גלילאו גליליי ויוהנס קפלר בביסוסה של המהפכה.
מרצה: פרופ' אבשלום אליצור