זום על י"ם: עיר מחולקת (ימי ה', 19:00-18:00, פתיחה: 6.1.22)

סיורים מקוונים בירושלים המחולקת 1948-1967
תאריך: 06/01/2022
יום חמישי ד' בשבט תשפ"ב
שעה: 00:00
₪ 385.00
זום על ירושלים: העיר המחולקת 1948-1967
סיורים מקוונים בעקבות החיים בירושלים - העיר ובליבה חומה - במשך 19 שנים, תחת איום בטחוני ובתקופת עיצובה כעיר הבירה של מדינת ישראל. נתמקד ביישוב העיר החצויה בעולים חדשים, במעברות ובשכונות, ובעיצובה כמרכז זיכרון לאומי. 

11 סיורים מקוונים | בימי חמישי מדי שבוע | 19:00-18:00 בזום
רכז הקורס: דב נוטקביץ
הטבה מיוחדת: 5% הנחה לנרשמים לשלושה או ארבעה קורסי חורף, 10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855


יום חמישי, 6.1.22, ד' בשבט תשפ"ב   
כשטלביה ובקעה הפכו ל'קוממיות' ו'גאולים'
איכלוסן מחדש של השכונות המעורבות והלא-יהודיות
מטאלביה ועד מוסררה, מקטמון ועד בקעה: מלחמת העצמאות הביאה לשינוי דמוגרפי יסודי בחלקה של ירושלים שנשאר בידי ישראל, עם נטישתן של כמה שכונות על-ידי תושביהן המקוריים. נצא למסע באותן שכונות, שהן כיום מן המבוקשות והיפות בעיר, ונגלה כיצד בוצע וכיצד השפיע הליך איכלוסן מחדש בידי פליטים, עולים, פקידים וחיילים משוחררים. נכיר את הדמויות המרכזיות ואת השיקולים שהנחו את מהלכיהן - ואת תוצאותיהם.
מרצה: ד"ר אלדד ברין

יום חמישי, 13.1.22, י"א בשבט תשפ"ב  
עיר חצויה - הקו העירוני בירושלים, 1967-1948
'הקו העירוני', כך כונה קו שביתת הנשק בין ישראל לירדן שחצה את ירושלים בין השנים 1967-1948במשך 19 שנים התנהלה ירושלים כעיר מחולקת: לאורך הגבול אירעו מפעם לפעם תקריות אש, אך רוב הזמן התנהלו חיים אזרחיים שקטים משני עברי הקו. מציאות החיים בעיר מחולקת יצרה גם אירועים חריגים, דוגמת דובים שחצו את הגבול. כיצד "נולד" הקו העירוני? מהו "עובי הקו"? מה עושים עם כדורי הרגל של הילדים? על שאלות אלו ונוספות נענה בסיור וירטואלי בעקבות תוואי הקו העירוני, התפתחותו לאורך השנים, והדמויות שהיו חלק בלתי נפרד מהוויתו
מרצה: אריאל בן גד

יום חמישי, 20.1.22, י"ח בשבט תשפ"ב  
מגבעת רם לקריית הלאום
ההחלטה על סיפוח ירושלים למדינת ישראל ועל הפיכתה לעיר בירה, חייבה עיצוב של מוסדות הלאום. ערי בירה מתחלקות בין "טבעיות" – בהן המוסדות משולבים בין בתי העיר, לבין "חדשות"/"מלאכותיות" – בהן יש הזדמנות לתכנון קריה נפרדת. זהו המקרה של ירושלים. בסיור נתחקה אחר תוכנית הקריה  ונסייר בין בנייניה, מבניין הכנסת אל משרדי הממשלה ועד גן הוורדים. לא נשכח את האזורים שנספחו לקרית הלאום: 'בנייני האומה' (שנועד למוסדות הציוניים) ומוזיאון ישראל - לאוספי הלאום.
מרצה: ד"ר מיכל אורן

יום חמישי, 27.1.22, כ"ה בשבט תשפ"ב  
עולים במקום פלאחים - איכלוסם מחדש של הכפרים הערביים בסביבות ירושלים
ליפתא, שייח' באדר, דיר יאסין, מאלחה ועין כרם הם חמישה כפרים ערביים באזור ירושלים שננטשו בידי תושביהם המקוריים במלחמת העצמאות. הם סופחו בהדרגה אל העיר ונושבו מחדש בידי עולים חדשים, בדרגות שונות של הצלחה. נשמע את סיפורם וננסה להבין את הקשיים בהם נתקלו הרשויות והתושבים בניסיונותיהם להתמודד עם האתגרים הכרוכים ביישובם מחדש של הכפרים ובהפיכתם לחלק מן המרקם העירוני של ירושלים הישראלית.
מרצה: ד"ר אלדד ברין

יום חמישי, 3.2.22, ב' באדר א' תשפ"ב 
במקום הר, קמפוס 
ביוני 1954, במעמד נכבדי העם וציבור שוחרי האוניברסיטה, התקיים על אדמת גבעת רם טקס הנחת אבן הפינה לקמפוס האוניברסיטה החדש בעיר. נעקוב אחר קורותיו של שטח זה מסוף מלחמת העצמאות ועד חנוכתו של הקמפוס במסגרת חגיגות העשור למדינה (1958). נשוטט וירטואלית בקמפוס, נבקר בכמה מבנים ומעבדות ונסיים באצטדיון הלאומי האוניברסיטאי - שקדם לקמפוס, אך שידרוגו  במסגרת פיתוח הקמפוס היה עדות למעמדה של האוניברסיטה במרחב הירושלמי.
מרצה: ד"ר אסף זלצר

יום חמישי, 17.2.22, ט"ז באדר אתשפ"ב  
הר ציון – המקום הקדוש היהודי החשוב ביותר בישראל
במהלך השנים 1967-1948 הפך קבר דוד המסורתי בהר ציון למקום הקדוש היהודי החשוב ביותר במדינת ישראל - תחליף לכותל המערבי ולשאר המקומות הקדושים שנותרו מעבר לגבול. נשמע כיצד פיתח מנכ"ל משרד הדתות את הר ציון כאתר של עלייה המונית לרגל; נכיר את אתרי ההר החשובים – מצפה הבית, חדר הסעודה האחרונה ומרתף השואה; נברר מי הוא נשיא המדינה שהוקדש לו שם חדר; ונספר כיצד התקדשו באותה תקופה גם "מערת האריה" וקברי הסנהדרין.
מרצה: פרופ' דורון בר

יום חמישי, 24.2.22, כ"ג באדר א' תשפ"ב 
הר של זיכרון – קדושה לאומית ועליה לרגל אזרחית בהר הרצל
באוגוסט 1949 נקבר בנימין זאב הרצל בפסגת הר הרצל ומאז הפך ההר למוקד זיכרון לאומי. נדבר על קבורתם בשנית של בנימין זאב הרצל, זאב ז'בוטינסקי וחנה סנש; נראה כיצד הפך בית הקברות הצבאי למוקד של זיכרון; ונסביר מדוע הוחלט להקים את "יד ושם" בהר הזיכרון ולהנציח את השואה במבנה שאין בו דבר זולת אפר ניספים, נר תמיד ושמות מחנות ריכוז והשמדה.
מרצה: פרופ' דורון בר  

 יום חמישי, 3.3.22, ל' באדר א' תשפ"ב 
יורדים העירה: היסטוריה, תמונת מצב והתחדשות מרכז העיר
מלחמת העצמאות הותירה צלקות עמוקות גם בשולי מרכז העיר היהודית, שנשקו ל"קו העירוני". אזור "המשולש", לִבּה של ירושלים הישראלית, שכן במרחק מאות מטרים מקו הגבול. למרות הקשיים, הצליח מרכז העיר המערבית להשתקם בשנים שלאחר 1948. נעקוב אחרי משרדי הממשלה והפקידים שעלו לירושלים; נשמע על המבנים הנוצריים שבהם למדו הסטודנטים באוניברסיטה העברית; נשתה קפה ב"עטרה" ו"טעמון" עם אינטלקטואלים, אמנים וסופרים; ונערוך קניות ברחוב יפו וליד "צומת האיקסים".
מרצה: ד"ר אמנון רמון

יום חמישי, 10.3.22, ז' באדר ב' תשפ"ב    
איזהו גדול ? שורשיו של "בית הכנסת הגדול" בירושלים
מאז המאה ה־19, דנים יהודים בזהותו של "בית הכנסת הגדול" של ירושלים: האם ספרדי הוא או אשכנזי? בין החומות או מחוצה להן? ומה הופך בית כנסת מרכזי ל"בית הכנסת הגדול" ? נבקר בבתי הכנסת הגדולים מן העבר: רבן יוחנן בן זכאי, החורבה, קהל ציון ואחרים, ונתקדם אל בניית המרכזים הדתיים של ירושלים החדשה: "היכל שלמה" הלאומי ו"בית הכנסת הגדול" הרשמי
מרצה: ד"ר ראובן גפני

חופשת פורים]

יום חמישי, 24.3.22, כ"א באדר ב' תשפ"ב  
קריית היובל חוגגת 70!
היא הייתה גם בית מזמיל וגם קריית היובל, גם שכונה וגם מעברה, וימיה (כמעט) כימי המדינה. נספר על ראשיתה של השכונה לפני 70 שנה, על הכפר בית מזמיל שהיה או לא היה; נבדוק של מי היובל; נבקר בשרידי מעברת האזבסטונים וב"שיכון עולים", על שמות הרחובות היחודיים לו; ונפגוש את בניה ובוניה של השכונה ואת המפלצת שהייתה לסמל.
מרצה: תרצה רבינוביץ

יום חמישי, 31.3.22, כ"ח באדר בתשפ"ב 
"אני לא אזוז מפה!" המובלעת הישראלית בהר הצופים, 1948 ל-1967
הר הצופים היה מקום יחיד ומיוחד בירושלים המחולקת: מובלעת בתוך השטח הירדני, במרחק כקילומטר מירושלים הישראלית. הנוכחות בו הוגבלה ל-120 "שוטרים ועובדי האוניברסיטה" עם נשק קל - וחייבה את הראש הצה"לי להמציא לנו פטנטים. ניסע בעקבות החיילים שעלו להר פעם בשבועיים, בשיירה שיצאה ממעבר מנדלבאום; נלמד איך מיגנו את "הממלכה" שבהר לקראת מלחמה; נשמע את חוויות החיילים בטירטורים והפחדות; ונסיים בקו 9 החוזר להר אחרי מלחמת ששת הימים.
מרצה: שמוליק לנגר
זום על ירושלים: העיר המחולקת 1948-1967
סיורים מקוונים בעקבות החיים בירושלים - העיר ובליבה חומה - במשך 19 שנים, תחת איום בטחוני ובתקופת עיצובה כעיר הבירה של מדינת ישראל. נתמקד ביישוב העיר החצויה בעולים חדשים, במעברות ובשכונות, ובעיצובה כמרכז זיכרון לאומי. 

11 סיורים מקוונים | בימי חמישי מדי שבוע | 19:00-18:00 בזום
רכז הקורס: דב נוטקביץ
הטבה מיוחדת: 5% הנחה לנרשמים לשלושה או ארבעה קורסי חורף, 10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855


יום חמישי, 6.1.22, ד' בשבט תשפ"ב   
כשטלביה ובקעה הפכו ל'קוממיות' ו'גאולים'
איכלוסן מחדש של השכונות המעורבות והלא-יהודיות
מטאלביה ועד מוסררה, מקטמון ועד בקעה: מלחמת העצמאות הביאה לשינוי דמוגרפי יסודי בחלקה של ירושלים שנשאר בידי ישראל, עם נטישתן של כמה שכונות על-ידי תושביהן המקוריים. נצא למסע באותן שכונות, שהן כיום מן המבוקשות והיפות בעיר, ונגלה כיצד בוצע וכיצד השפיע הליך איכלוסן מחדש בידי פליטים, עולים, פקידים וחיילים משוחררים. נכיר את הדמויות המרכזיות ואת השיקולים שהנחו את מהלכיהן - ואת תוצאותיהם.
מרצה: ד"ר אלדד ברין

יום חמישי, 13.1.22, י"א בשבט תשפ"ב  
עיר חצויה - הקו העירוני בירושלים, 1967-1948
'הקו העירוני', כך כונה קו שביתת הנשק בין ישראל לירדן שחצה את ירושלים בין השנים 1967-1948במשך 19 שנים התנהלה ירושלים כעיר מחולקת: לאורך הגבול אירעו מפעם לפעם תקריות אש, אך רוב הזמן התנהלו חיים אזרחיים שקטים משני עברי הקו. מציאות החיים בעיר מחולקת יצרה גם אירועים חריגים, דוגמת דובים שחצו את הגבול. כיצד "נולד" הקו העירוני? מהו "עובי הקו"? מה עושים עם כדורי הרגל של הילדים? על שאלות אלו ונוספות נענה בסיור וירטואלי בעקבות תוואי הקו העירוני, התפתחותו לאורך השנים, והדמויות שהיו חלק בלתי נפרד מהוויתו
מרצה: אריאל בן גד

יום חמישי, 20.1.22, י"ח בשבט תשפ"ב  
מגבעת רם לקריית הלאום
ההחלטה על סיפוח ירושלים למדינת ישראל ועל הפיכתה לעיר בירה, חייבה עיצוב של מוסדות הלאום. ערי בירה מתחלקות בין "טבעיות" – בהן המוסדות משולבים בין בתי העיר, לבין "חדשות"/"מלאכותיות" – בהן יש הזדמנות לתכנון קריה נפרדת. זהו המקרה של ירושלים. בסיור נתחקה אחר תוכנית הקריה  ונסייר בין בנייניה, מבניין הכנסת אל משרדי הממשלה ועד גן הוורדים. לא נשכח את האזורים שנספחו לקרית הלאום: 'בנייני האומה' (שנועד למוסדות הציוניים) ומוזיאון ישראל - לאוספי הלאום.
מרצה: ד"ר מיכל אורן

יום חמישי, 27.1.22, כ"ה בשבט תשפ"ב  
עולים במקום פלאחים - איכלוסם מחדש של הכפרים הערביים בסביבות ירושלים
ליפתא, שייח' באדר, דיר יאסין, מאלחה ועין כרם הם חמישה כפרים ערביים באזור ירושלים שננטשו בידי תושביהם המקוריים במלחמת העצמאות. הם סופחו בהדרגה אל העיר ונושבו מחדש בידי עולים חדשים, בדרגות שונות של הצלחה. נשמע את סיפורם וננסה להבין את הקשיים בהם נתקלו הרשויות והתושבים בניסיונותיהם להתמודד עם האתגרים הכרוכים ביישובם מחדש של הכפרים ובהפיכתם לחלק מן המרקם העירוני של ירושלים הישראלית.
מרצה: ד"ר אלדד ברין

יום חמישי, 3.2.22, ב' באדר א' תשפ"ב 
במקום הר, קמפוס 
ביוני 1954, במעמד נכבדי העם וציבור שוחרי האוניברסיטה, התקיים על אדמת גבעת רם טקס הנחת אבן הפינה לקמפוס האוניברסיטה החדש בעיר. נעקוב אחר קורותיו של שטח זה מסוף מלחמת העצמאות ועד חנוכתו של הקמפוס במסגרת חגיגות העשור למדינה (1958). נשוטט וירטואלית בקמפוס, נבקר בכמה מבנים ומעבדות ונסיים באצטדיון הלאומי האוניברסיטאי - שקדם לקמפוס, אך שידרוגו  במסגרת פיתוח הקמפוס היה עדות למעמדה של האוניברסיטה במרחב הירושלמי.
מרצה: ד"ר אסף זלצר

יום חמישי, 17.2.22, ט"ז באדר אתשפ"ב  
הר ציון – המקום הקדוש היהודי החשוב ביותר בישראל
במהלך השנים 1967-1948 הפך קבר דוד המסורתי בהר ציון למקום הקדוש היהודי החשוב ביותר במדינת ישראל - תחליף לכותל המערבי ולשאר המקומות הקדושים שנותרו מעבר לגבול. נשמע כיצד פיתח מנכ"ל משרד הדתות את הר ציון כאתר של עלייה המונית לרגל; נכיר את אתרי ההר החשובים – מצפה הבית, חדר הסעודה האחרונה ומרתף השואה; נברר מי הוא נשיא המדינה שהוקדש לו שם חדר; ונספר כיצד התקדשו באותה תקופה גם "מערת האריה" וקברי הסנהדרין.
מרצה: פרופ' דורון בר

יום חמישי, 24.2.22, כ"ג באדר א' תשפ"ב 
הר של זיכרון – קדושה לאומית ועליה לרגל אזרחית בהר הרצל
באוגוסט 1949 נקבר בנימין זאב הרצל בפסגת הר הרצל ומאז הפך ההר למוקד זיכרון לאומי. נדבר על קבורתם בשנית של בנימין זאב הרצל, זאב ז'בוטינסקי וחנה סנש; נראה כיצד הפך בית הקברות הצבאי למוקד של זיכרון; ונסביר מדוע הוחלט להקים את "יד ושם" בהר הזיכרון ולהנציח את השואה במבנה שאין בו דבר זולת אפר ניספים, נר תמיד ושמות מחנות ריכוז והשמדה.
מרצה: פרופ' דורון בר  

 יום חמישי, 3.3.22, ל' באדר א' תשפ"ב 
יורדים העירה: היסטוריה, תמונת מצב והתחדשות מרכז העיר
מלחמת העצמאות הותירה צלקות עמוקות גם בשולי מרכז העיר היהודית, שנשקו ל"קו העירוני". אזור "המשולש", לִבּה של ירושלים הישראלית, שכן במרחק מאות מטרים מקו הגבול. למרות הקשיים, הצליח מרכז העיר המערבית להשתקם בשנים שלאחר 1948. נעקוב אחרי משרדי הממשלה והפקידים שעלו לירושלים; נשמע על המבנים הנוצריים שבהם למדו הסטודנטים באוניברסיטה העברית; נשתה קפה ב"עטרה" ו"טעמון" עם אינטלקטואלים, אמנים וסופרים; ונערוך קניות ברחוב יפו וליד "צומת האיקסים".
מרצה: ד"ר אמנון רמון

יום חמישי, 10.3.22, ז' באדר ב' תשפ"ב    
איזהו גדול ? שורשיו של "בית הכנסת הגדול" בירושלים
מאז המאה ה־19, דנים יהודים בזהותו של "בית הכנסת הגדול" של ירושלים: האם ספרדי הוא או אשכנזי? בין החומות או מחוצה להן? ומה הופך בית כנסת מרכזי ל"בית הכנסת הגדול" ? נבקר בבתי הכנסת הגדולים מן העבר: רבן יוחנן בן זכאי, החורבה, קהל ציון ואחרים, ונתקדם אל בניית המרכזים הדתיים של ירושלים החדשה: "היכל שלמה" הלאומי ו"בית הכנסת הגדול" הרשמי
מרצה: ד"ר ראובן גפני

חופשת פורים]

יום חמישי, 24.3.22, כ"א באדר ב' תשפ"ב  
קריית היובל חוגגת 70!
היא הייתה גם בית מזמיל וגם קריית היובל, גם שכונה וגם מעברה, וימיה (כמעט) כימי המדינה. נספר על ראשיתה של השכונה לפני 70 שנה, על הכפר בית מזמיל שהיה או לא היה; נבדוק של מי היובל; נבקר בשרידי מעברת האזבסטונים וב"שיכון עולים", על שמות הרחובות היחודיים לו; ונפגוש את בניה ובוניה של השכונה ואת המפלצת שהייתה לסמל.
מרצה: תרצה רבינוביץ

יום חמישי, 31.3.22, כ"ח באדר בתשפ"ב 
"אני לא אזוז מפה!" המובלעת הישראלית בהר הצופים, 1948 ל-1967
הר הצופים היה מקום יחיד ומיוחד בירושלים המחולקת: מובלעת בתוך השטח הירדני, במרחק כקילומטר מירושלים הישראלית. הנוכחות בו הוגבלה ל-120 "שוטרים ועובדי האוניברסיטה" עם נשק קל - וחייבה את הראש הצה"לי להמציא לנו פטנטים. ניסע בעקבות החיילים שעלו להר פעם בשבועיים, בשיירה שיצאה ממעבר מנדלבאום; נלמד איך מיגנו את "הממלכה" שבהר לקראת מלחמה; נשמע את חוויות החיילים בטירטורים והפחדות; ונסיים בקו 9 החוזר להר אחרי מלחמת ששת הימים.
מרצה: שמוליק לנגר