עם לבדד ישכון? (ימי ה', 10:45-9:00, פתיחה 12.5)

התנועה הציונית: זיקות, השפעות ויחסי גומלין - בזום
תאריך: 12/05/2022
יום חמישי י"א באייר תשפ"ב
שעה: 09:00
₪ 390.00

עם לבדד ישכון? 
התנועה הציונית במבט "מבחוץ" פנימה 

התנועה הציונית, שנולדה מתוך כמיהה עתיקה לשוב לציון, לא נולדה בחלל הריק. הקורס יעסוק בנקודות מבט שונות ביחסיה של התנועה הציונית עם סביבותיה: הנסיבות, התנועות והרעיונות שתרמו לעיצובה והילכו קסם על מנהיגיה. 

עשר הרצאות | בימי חמישי מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
רכזת הקורס: נעמה ניסני  
מועד הפתיחה: יום חמישי, י"א באייר, 12.5

הטבה מיוחדת: 5% הנחה לנרשמים לשלושה / ארבעה קורסים, 10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855.

יום חמישי, י"א באייר, 12.5
דברים שרואים משם: החממה הבריטית והיישוב היהודי
מי גרש את הבריטים? 'אלביון הבוגדת' וביטויים דומים הם יפים לזיכרון, אך לא להיסטוריה. מבט היסטורי מבחוץ מספק תמונה מעניינת: אלמלא איפשרו הבריטים תנאי צמיחה מיטביים לישוב היהודי המאורגן, לא היתה קמה מדינת ישראל שלושים שנים בלבד אחרי הצהרת בלפור.
מרצה: פרופ' מוטי גולני

יום חמישי, י"ח באייר, 19.5
מה בין סרביה לציון? השורשים הנשכחים של הציונות
מתי, היכן וכיצד השפיעה הופעתן של התנועות הלאומיות בקרב העמים על צמיחת הלאומיות היהודית החדשה? רעיון הלאומיות שצמח באירופה עורר הוגים, סופרים ופעילי ציבור יהודים לנסח מחדש את זהותם המסורתית ולפתח במאה ה־19 זהות היסטורית־תרבותית שהציעה פירוש חדש, לעתים מנוגד, לעבר היהודי. הלאומיות של האומות השכנות היתה מופת והשראה, אולם בה בעת שידרה ליהודים כי בשל שונותם לא יעלה בידם להשתלב בשיח הלאומי החדש. השילוב בין משיכת היהודים לרעיון הלאומיות לבין דחיית היהודים מצד האומות הוליד 'לאומיות יהודית'.
מרצה: פרופ' ישראל ברטל

יום חמישי, כ"ה באייר, 26.5
האם הרצל היה סוציאליסט?
הרצל, הוגה פורה ויצירתי, ניסה להציג ביצירתו "מדינת היהודים" חזון כולל וטוטאלי למדינה העתידית. האם היה הרצל אוטופיסט חסר שחר, או שמא דווקא סגנון הכתיבה המובנה והכולל מעיד על אמונה עמוקה בהיתכנות חזונו? נעסוק ברעיונות בני הזמן שעיצבו את מחשבתו, בסוציאליזם ובדה־קולוניאליזם כרכיבים פחות ידועים של משנתו, וביחסו לאנטישמיות האירופית ומשמעותה.
מרצה: פרופ' דני גוטוויין

יום חמישי, ג' בסיוון, 2.6
מי הכריע את המלחמה ב־1948? מבט מזווית המאקרו
המלחמה הפנימית בפלשתינה/א"י, כמו גם 'המלחמה הערבית־ישראלית הראשונה' בשנים 1949-1947 , הוכרעו לטובת היישוב וישראל אחריו. האם די היה בכוחם של אלה כדי להכריע את המלחמה? מבט מאקרו מבחוץ נותן תשובה מעניינת, שספק אם היא חלק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו.
מרצה: פרופ' מוטי גולני

יום חמישי, י' בסיוון, 9.6
העלילה מסרבת למות: הפרוטוקולים של זקני ציון
בשנת 1903 הופץ כתב פלסתר מהמפורסמים שבעלילות האנטישמיות. עלילה זו מלווה את העם היהודי בעת החדשה ואינה מרפה. כיצד באו הפרוטוקולים לעולם? מי כתב אותם? והאם הם עדיין מהווים סכנה? נעסוק ברעיון האנטישמי ובהשפעתו על עיצובה של הציונות.
מרצה: אוריאל פיינרמן

יום חמישי, כ"ד בסיוון, 23.6
עיצוב לאומי, פילנתרופיה ופוליטיקה: יהודי ארה"ב, המפעל הציוני וישראל
לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, יהודי ארצות הברית התגייסו במלוא כוחם לתמוך בהקמת מדינה יהודית. קשה לתאר כיצד מדינת ישראל היית קמה ושורדת בעשור הראשון לקיומה ללא תמיכה זו. ההנהגה היהודית־אמריקאית לא הסתפקה במתן תמיכה כלכלית ופוליטית וביקשה לקחת חלק פעיל בעיצוב המדינה היהודית, כולל בסוגיות יסוד פנימיות וחיצוניות. רצונם זה גרם למתח מובנה בינם לבין ההנהגה הישראלית בכלל ובן־גוריון בפרט.
מרצה: פרופ' זהר שגב

יום חמישי, א' בתמוז, 30.6
'לומד עברית, קורא עיתון, ו... הופ! ציוני'!
אחת השאלות שכמעט לא נדונה במחקר היא מה היו הנתיבים שאפשרו לעשרות אלפי צעירות וצעירים במזרח, שגדלו בחברה המסורתית במזרח אירופה, להפנים את האתוס הציוני על מורכבויותיו. נכיר את מקומן המרכזי והמכריע, של מערכות החינוך היהודיות המודרניות ושל העיתונות העברית בתהליך זה.
מרצה: פרופ' מוטי זלקין

יום חמישי, ט"ו בתמוז, 14.7
תנועות מהפכניות ברוסיה והשפעתן על ההתיישבות השיתופית בא"י
במסגרת הניסוי והתעייה בימי עיצוב מפת ההתיישבות בארץ ישראל, ולאחר שנים של התיישבות קפיטליסטית, נוסו לראשונה בתחילת המאה ה־20 צורות שיתופיות. נבחן כמה מהן בראי הזיקה לתנועות המהפכניות ברוסיה ונדון בגיבוש צורות ייחודיות שהתאימו לתנאים המקומיים.
מרצה: ד"ר מיכל אורן

יום חמישי, כ"ב בתמוז, 21.7
בספרייה, במגרש ובבית הכנסת: התלבטויות ציוניות־תרבותיות בימי המנדט
מהי ספרות עברית ראויה לילדים? אילו משחקי כדור מתאימים ליישוב היהודי המתחדש? כיצד מתכננים ומעצבים בית כנסת ציוני? נכיר כמה התלבטויות תרבותיות ציוניות מתקופת המנדט הממחישות מתחים פנימיים, כיווני התפתחות לאומית לסוגיה ומבנה יישובי־תרבותי עשיר ומגוון במיוחד.
מרצה: ד"ר ראובן גפני

יום חמישי, כ"ט בתמוז, 28.7
הציונות והשאלה הערבית
למן לידתה, היה על התנועה הציונית לתת דעתה על קיומה של אוכלוסייה ערבית בארץ שבה ביקשה להגשים את רעיון המדינה היהודית. הצורך במענה, מדיני־מעשי ומוסרי, הלך והחריף ככל שהתנגדותם של הערבים הפלסטינים למפעל הציוני נעשתה אלימה. לבד מהמנהיגות הציונית הרשמית, ה"שאלה הערבית" העסיקה תנועות פוליטיות וחוגים וולונטריים, והדבר ניכר בגישות רעיוניות שפיתחו ובפעילות מעשית שניהלו. נעסוק במקומן של קבוצות אלו בעיצוב המדיניות הציונית ובשאיפה להסכם על עתיד היחסים בין יהודים וערבים בא"י.
מרצה: פרופ' אברהם סלע


 
איור: כרזת גיוס ביידיש לגדודים העבריים, 1917
 

עם לבדד ישכון? 
התנועה הציונית במבט "מבחוץ" פנימה 

התנועה הציונית, שנולדה מתוך כמיהה עתיקה לשוב לציון, לא נולדה בחלל הריק. הקורס יעסוק בנקודות מבט שונות ביחסיה של התנועה הציונית עם סביבותיה: הנסיבות, התנועות והרעיונות שתרמו לעיצובה והילכו קסם על מנהיגיה. 

עשר הרצאות | בימי חמישי מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
רכזת הקורס: נעמה ניסני  
מועד הפתיחה: יום חמישי, י"א באייר, 12.5

הטבה מיוחדת: 5% הנחה לנרשמים לשלושה / ארבעה קורסים, 10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855.

יום חמישי, י"א באייר, 12.5
דברים שרואים משם: החממה הבריטית והיישוב היהודי
מי גרש את הבריטים? 'אלביון הבוגדת' וביטויים דומים הם יפים לזיכרון, אך לא להיסטוריה. מבט היסטורי מבחוץ מספק תמונה מעניינת: אלמלא איפשרו הבריטים תנאי צמיחה מיטביים לישוב היהודי המאורגן, לא היתה קמה מדינת ישראל שלושים שנים בלבד אחרי הצהרת בלפור.
מרצה: פרופ' מוטי גולני

יום חמישי, י"ח באייר, 19.5
מה בין סרביה לציון? השורשים הנשכחים של הציונות
מתי, היכן וכיצד השפיעה הופעתן של התנועות הלאומיות בקרב העמים על צמיחת הלאומיות היהודית החדשה? רעיון הלאומיות שצמח באירופה עורר הוגים, סופרים ופעילי ציבור יהודים לנסח מחדש את זהותם המסורתית ולפתח במאה ה־19 זהות היסטורית־תרבותית שהציעה פירוש חדש, לעתים מנוגד, לעבר היהודי. הלאומיות של האומות השכנות היתה מופת והשראה, אולם בה בעת שידרה ליהודים כי בשל שונותם לא יעלה בידם להשתלב בשיח הלאומי החדש. השילוב בין משיכת היהודים לרעיון הלאומיות לבין דחיית היהודים מצד האומות הוליד 'לאומיות יהודית'.
מרצה: פרופ' ישראל ברטל

יום חמישי, כ"ה באייר, 26.5
האם הרצל היה סוציאליסט?
הרצל, הוגה פורה ויצירתי, ניסה להציג ביצירתו "מדינת היהודים" חזון כולל וטוטאלי למדינה העתידית. האם היה הרצל אוטופיסט חסר שחר, או שמא דווקא סגנון הכתיבה המובנה והכולל מעיד על אמונה עמוקה בהיתכנות חזונו? נעסוק ברעיונות בני הזמן שעיצבו את מחשבתו, בסוציאליזם ובדה־קולוניאליזם כרכיבים פחות ידועים של משנתו, וביחסו לאנטישמיות האירופית ומשמעותה.
מרצה: פרופ' דני גוטוויין

יום חמישי, ג' בסיוון, 2.6
מי הכריע את המלחמה ב־1948? מבט מזווית המאקרו
המלחמה הפנימית בפלשתינה/א"י, כמו גם 'המלחמה הערבית־ישראלית הראשונה' בשנים 1949-1947 , הוכרעו לטובת היישוב וישראל אחריו. האם די היה בכוחם של אלה כדי להכריע את המלחמה? מבט מאקרו מבחוץ נותן תשובה מעניינת, שספק אם היא חלק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו.
מרצה: פרופ' מוטי גולני

יום חמישי, י' בסיוון, 9.6
העלילה מסרבת למות: הפרוטוקולים של זקני ציון
בשנת 1903 הופץ כתב פלסתר מהמפורסמים שבעלילות האנטישמיות. עלילה זו מלווה את העם היהודי בעת החדשה ואינה מרפה. כיצד באו הפרוטוקולים לעולם? מי כתב אותם? והאם הם עדיין מהווים סכנה? נעסוק ברעיון האנטישמי ובהשפעתו על עיצובה של הציונות.
מרצה: אוריאל פיינרמן

יום חמישי, כ"ד בסיוון, 23.6
עיצוב לאומי, פילנתרופיה ופוליטיקה: יהודי ארה"ב, המפעל הציוני וישראל
לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, יהודי ארצות הברית התגייסו במלוא כוחם לתמוך בהקמת מדינה יהודית. קשה לתאר כיצד מדינת ישראל היית קמה ושורדת בעשור הראשון לקיומה ללא תמיכה זו. ההנהגה היהודית־אמריקאית לא הסתפקה במתן תמיכה כלכלית ופוליטית וביקשה לקחת חלק פעיל בעיצוב המדינה היהודית, כולל בסוגיות יסוד פנימיות וחיצוניות. רצונם זה גרם למתח מובנה בינם לבין ההנהגה הישראלית בכלל ובן־גוריון בפרט.
מרצה: פרופ' זהר שגב

יום חמישי, א' בתמוז, 30.6
'לומד עברית, קורא עיתון, ו... הופ! ציוני'!
אחת השאלות שכמעט לא נדונה במחקר היא מה היו הנתיבים שאפשרו לעשרות אלפי צעירות וצעירים במזרח, שגדלו בחברה המסורתית במזרח אירופה, להפנים את האתוס הציוני על מורכבויותיו. נכיר את מקומן המרכזי והמכריע, של מערכות החינוך היהודיות המודרניות ושל העיתונות העברית בתהליך זה.
מרצה: פרופ' מוטי זלקין

יום חמישי, ט"ו בתמוז, 14.7
תנועות מהפכניות ברוסיה והשפעתן על ההתיישבות השיתופית בא"י
במסגרת הניסוי והתעייה בימי עיצוב מפת ההתיישבות בארץ ישראל, ולאחר שנים של התיישבות קפיטליסטית, נוסו לראשונה בתחילת המאה ה־20 צורות שיתופיות. נבחן כמה מהן בראי הזיקה לתנועות המהפכניות ברוסיה ונדון בגיבוש צורות ייחודיות שהתאימו לתנאים המקומיים.
מרצה: ד"ר מיכל אורן

יום חמישי, כ"ב בתמוז, 21.7
בספרייה, במגרש ובבית הכנסת: התלבטויות ציוניות־תרבותיות בימי המנדט
מהי ספרות עברית ראויה לילדים? אילו משחקי כדור מתאימים ליישוב היהודי המתחדש? כיצד מתכננים ומעצבים בית כנסת ציוני? נכיר כמה התלבטויות תרבותיות ציוניות מתקופת המנדט הממחישות מתחים פנימיים, כיווני התפתחות לאומית לסוגיה ומבנה יישובי־תרבותי עשיר ומגוון במיוחד.
מרצה: ד"ר ראובן גפני

יום חמישי, כ"ט בתמוז, 28.7
הציונות והשאלה הערבית
למן לידתה, היה על התנועה הציונית לתת דעתה על קיומה של אוכלוסייה ערבית בארץ שבה ביקשה להגשים את רעיון המדינה היהודית. הצורך במענה, מדיני־מעשי ומוסרי, הלך והחריף ככל שהתנגדותם של הערבים הפלסטינים למפעל הציוני נעשתה אלימה. לבד מהמנהיגות הציונית הרשמית, ה"שאלה הערבית" העסיקה תנועות פוליטיות וחוגים וולונטריים, והדבר ניכר בגישות רעיוניות שפיתחו ובפעילות מעשית שניהלו. נעסוק במקומן של קבוצות אלו בעיצוב המדיניות הציונית ובשאיפה להסכם על עתיד היחסים בין יהודים וערבים בא"י.
מרצה: פרופ' אברהם סלע


 
איור: כרזת גיוס ביידיש לגדודים העבריים, 1917