המנדטורים (ימי ב', 10:45-9:00, פתיחה: 18.10)

ימי המנדט בפלשתינה־א"י מנקודת המבט הבריטית
תאריך: 18/10/2021
יום שני י"ב בחשון תשפ"ב
שעה: 09:00
₪ 375.00

המנדטורים - ימי המנדט מנקודת המבט הבריטית
ננסה להציג את האופן שבו פעלו הבריטים בארץ ישראל בתקופת המנדט - לא מתוך נקודת המבט היהודית והערבית, הבוחנת את האירועים מבעד לשאלה האם היו "לנו או לצרינו", אלא מנקודת מבטם: מתוך ניסיון להבין את האינטרסים של הבריטים ואת הכוחות הפנימיים והחיצוניים שפעלו עליהם במשך כשלושה עשורים.

עשרה מפגשי הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה בת רבע שעה ביניהם.
ייעוץ אקדמי: פרופ' מוטי גולני
רכז הקורס: דב נוטקביץ 



יום שני, 18.10.21, י"ב בחשוון תשפ"ב
החממה הבריטית
הבריטים כמו נמוגו מארץ בליל 15-14 במאי 1948. הזיכרון הישראלי השאיר להם בדוחק מקום כעוכרי העניין הציוני. קומץ הלוחמים נגד ממשלת המנדט הבריטי, שהיו שוליים בשעתם, נשלחו אל מרכז הזיכרון. אלא שההיסטוריה לא נעלמה והיא אתנו בדמות געגוע לא מוסבר לימי המנדט וסיפור מחקרי ההולך ולובש צורה ברורה יותר ויותר - ובו נדון.
פרופ' מוטי גולני

יום שני, 25.10.21, י"ט בחשוון תשפ"ב
הצהרת בלפור וגבולות ארץ ישראל המנדטורית
הצהרת בלפור מדברת על "ראייה בעין יפה את ייסודו של בית לאומי יהודי בארץ ישראל". בריטניה הייתה שחקנית ראשית, אך לא יחידה, בתהליך עיצוב גבולות "פלשתינה־א"י". נבדוק האם ההצהרה תאמה את המציאות בעניין זה? במה התבטא יחס התנועה הציונית לקביעת הגבולות הללו? האם יש משמעות בהווה לקביעות הגבול של הבריטים? 
פרופ' גדעון ביגר

יום שני, 1.11.21, כ"ו בחשוון תשפ"ב
לרבע את המשולש: 'חבר הלאומים' בין הבריטים, הערבים והציונים
ההיסטוריה של תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל מתוארת לרוב כמשחק בין שלושה שחקנים: הבריטים, היהודים והערבים. אולם, במשחק הזה היה שחקן רביעי: חבר הלאומים, הריבון בפלשתינה־א"י, הגוף הבין־לאומי שהעניק לבריטים את ייפוי הכוח (המנדט) לשלוט במזרח התיכון. ההרצאה תעסוק בתפקידו של חבר הלאומים בפיקוח על השלטון המנדטורי, בהשפעה של הארגון על המדיניות הבריטית בארץ, ובמערכת היחסים המורכבת בין ארבעת השחקנים.
ערן שלומי


יום שני, 8.11.21, ד' בכסלו תשפ"ב
הצד הנשכח של המנדט: עבר הירדן
כאשר חושבים על תקופת המנדט הבריטי בארץ יש נטייה לשכוח שאותו שלטון מנדט פעל גם ממזרח לירדן ויצר את מה שלימים תהפוך להיות ממלכת ירדן. ההרצאה תעקוב אחר תהליך ההיפרדות של שני חלקי המנדט והחרגת עבר הירדן מתחום הבית היהודי הלאומי והפיכתה ליחידה פוליטית נפרדת, אך גם על תעמוד על יחסי הגומלין ההדוקים בין שני החלקים. היא תשווה בין המדיניות הבריטית כלפי שני החבלים, מידת תשומת הלב השונה וכמות השקעת המשאבים ואת תוצאתה של מדיניות זו. במרכז ההרצאה הטענה, כי המנדט הבריטי בעבר הירדן הוא סיפור הצלחה גדול מבחינת האימפריה הבריטית, ודאי בהשוואה לקשיים של בריטניה בארץ ישראל המערבית.
פרופ' יואב אלון

יום שני, 15.11.21, י"א בכסלו תשפ"ב
הגנת הארץ 1948-1918 - מי הגן מפני מי ומדוע? 
ההגנה על פלשתינה־א"י העסיקה את בריטניה משלהי המאה ה־19 ועד ימי המלחמה הקרה. בשנים 1948-1918 היתה עיקר המעמסה על כתפי האימפריה הבריטית. מה תוכנן ומה בוצע? מי הפסיד ומי הרוויח בכל שלב מההתנהלות הביטחונית־צבאית של בריטניה בשאלת ההגנה על הארץ? היכן מחליף הזיכרון את ההיסטוריה ומדוע?
פרופ' מוטי גולני
 
יום שני, 22.11.21, י"ח בכסלו תשפ"ב
הצנזורה על הקולנוע בתקופת המנדט הבריטי, 1948-1921
נעסוק בגיבוש החקיקה ומנגנון הפיקוח על סרטים, על רקע התפתחות הצפייה בהם כמרכיב מרכזי בתרבות הפנאי העירונית שהתפתחה בימי המנדט. מה היו שיקולי שלטונות המנדט לפסול סרטים מסויימים ומה הייתה התגובה הציבורית לכך? כיצד שימשה הצנזורה על הסרטים ויומני החדשות הקולנועיים ככלי פיקוח פוליטי, שמטרתו למנוע פגיעה ביחסי בריטניה עם מדינות זרות ולהפחית תסיסה דתית או לאומית בקרב תושבי הארץ?
ד"ר גיורא גודמן

חופשת חנוכה 29.11.21

יום שני, 6.12.21, ב' בטבת תשפ"ב
אינטרסים צבאיים מוצקים: התרבות הצבאית הבנויה בשירות המנדט
הצבא הבריטי חנה בארץ ברציפות במשך כול שנות המנדט. נוכחותו הייתה כרוכה בבנייה מינימלית, אך לקראת מלחמת העולם השנייה הוחלט בבריטניה שפלשתינה־א"י תהפוך למחנה לוגיסטי. בניית החירום המואצת התאפיינה דווקא בבניית קבע איכותית ומתקדמת. כיום, יציקות הבטון באדמת הארץ מנכיחות את הזיכרון ההיסטורי של מאמץ האימפריה הבריטית להגן על נכסיה כאן.
ד"ר שרי מרק

יום שני, 13.12.21, ט' בטבת תשפ"ב
בריטניה וערביי פלסטין: המדיניות הבריטית מול כתב המנדט
בהצהרת בלפור, שנכללה כלשונה בכתב המנדט שנתן חבר הלאומים לבריטניה ב-1922, נקבע שהקמת הבית הלאומי לעם היהודי לא תהיה כרוכה בפגיעה בזכויות האזרחיות והדתיות של תושבי הארץ הערבים. ההרצאה בוחנת עד כמה עמדה בריטניה בהתחייבות זו בהקשרים שונים: התפתחות פוליטית והקמת מוסדות ייצוגיים (מועצה מחוקקת, ממשלה ייצוגית); אכיפת חוק וסדר, בעיקר נוכח פרצי אלימות ומרי (מהומות 1920/1921/1929 והמרד הערבי 1936-1939), והיענות לצרכים החברתיים־כלכליים של הערבים, בעיקר בתחומי החינוך, החקלאות וסמכויות השלטון המקומי.
פרופ' אברהם סלע

יום שני, 20.12.21, ט"ז בטבת תשפ"ב
ירושלים כבירת השלטון הבריטי בארץ ישראל
הבריטים הפכו את ירושלים למרכז שלטונם בארץ ישראל ולבירת הארץ כולה, לראשונה זה מאות שנים. נכיר את מבני השלטון הבריטי וסמליו בירושלים אשר ביססו את מעמדה כבירת הארץ: חלקם מוכרים יותר (ארמון הנציב, מלון המלך דוד, בניין הדואר ברחוב יפו) ואחרים מוכרים פחות או נשכחים כליל. מרכזי שלטון אלה הפכו יעד להתקפות של ארגוני המחתרת היהודיים בשלהי תקופת המנדט, וסגירתם במסגרת "אזורי בטחון" צבאיים הוא פרק הסיום המרתק בקורותיה של ירושלים כבירת השלטון הבריטי.
 ד"ר גיורא גודמן


יום שני, 27.12.21, כ"ג בטבת תשפ"ב
הנציבים (גם ליהודה) הבריטים
שבעה נציבים עליונים שרתו בארץ בימי המנדט. רק מעטים יודעים לומר את שמות כולם ולציין את שנותיהם בארץ, אולם כוחם היה רב מאד בשעתם והם חרצו כאן גורלות. מי הצליח, מי פחות ומי נכשל? האם "מבחן היישוב היהודי" היה מבחנם האחד? כדאי להכיר -ההפתעה מובטחת...
פרופ' מוטי גולני


קישור למפגשי הקורס בזום יישלח לנרשמים.
לפרטים נוספים: 02-5398855

 

ירושלים, מרץ 1921, מימין לשמאל: וינסטון צ'רצ'יל,  הרברט סמואל, האמיר עבדאללה, ביאטריס סמואל; ברקע מימין, רונלד סטורס (ארכיון המדינה)

המנדטורים - ימי המנדט מנקודת המבט הבריטית
ננסה להציג את האופן שבו פעלו הבריטים בארץ ישראל בתקופת המנדט - לא מתוך נקודת המבט היהודית והערבית, הבוחנת את האירועים מבעד לשאלה האם היו "לנו או לצרינו", אלא מנקודת מבטם: מתוך ניסיון להבין את האינטרסים של הבריטים ואת הכוחות הפנימיים והחיצוניים שפעלו עליהם במשך כשלושה עשורים.

עשרה מפגשי הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה בת רבע שעה ביניהם.
ייעוץ אקדמי: פרופ' מוטי גולני
רכז הקורס: דב נוטקביץ 



יום שני, 18.10.21, י"ב בחשוון תשפ"ב
החממה הבריטית
הבריטים כמו נמוגו מארץ בליל 15-14 במאי 1948. הזיכרון הישראלי השאיר להם בדוחק מקום כעוכרי העניין הציוני. קומץ הלוחמים נגד ממשלת המנדט הבריטי, שהיו שוליים בשעתם, נשלחו אל מרכז הזיכרון. אלא שההיסטוריה לא נעלמה והיא אתנו בדמות געגוע לא מוסבר לימי המנדט וסיפור מחקרי ההולך ולובש צורה ברורה יותר ויותר - ובו נדון.
פרופ' מוטי גולני

יום שני, 25.10.21, י"ט בחשוון תשפ"ב
הצהרת בלפור וגבולות ארץ ישראל המנדטורית
הצהרת בלפור מדברת על "ראייה בעין יפה את ייסודו של בית לאומי יהודי בארץ ישראל". בריטניה הייתה שחקנית ראשית, אך לא יחידה, בתהליך עיצוב גבולות "פלשתינה־א"י". נבדוק האם ההצהרה תאמה את המציאות בעניין זה? במה התבטא יחס התנועה הציונית לקביעת הגבולות הללו? האם יש משמעות בהווה לקביעות הגבול של הבריטים? 
פרופ' גדעון ביגר

יום שני, 1.11.21, כ"ו בחשוון תשפ"ב
לרבע את המשולש: 'חבר הלאומים' בין הבריטים, הערבים והציונים
ההיסטוריה של תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל מתוארת לרוב כמשחק בין שלושה שחקנים: הבריטים, היהודים והערבים. אולם, במשחק הזה היה שחקן רביעי: חבר הלאומים, הריבון בפלשתינה־א"י, הגוף הבין־לאומי שהעניק לבריטים את ייפוי הכוח (המנדט) לשלוט במזרח התיכון. ההרצאה תעסוק בתפקידו של חבר הלאומים בפיקוח על השלטון המנדטורי, בהשפעה של הארגון על המדיניות הבריטית בארץ, ובמערכת היחסים המורכבת בין ארבעת השחקנים.
ערן שלומי


יום שני, 8.11.21, ד' בכסלו תשפ"ב
הצד הנשכח של המנדט: עבר הירדן
כאשר חושבים על תקופת המנדט הבריטי בארץ יש נטייה לשכוח שאותו שלטון מנדט פעל גם ממזרח לירדן ויצר את מה שלימים תהפוך להיות ממלכת ירדן. ההרצאה תעקוב אחר תהליך ההיפרדות של שני חלקי המנדט והחרגת עבר הירדן מתחום הבית היהודי הלאומי והפיכתה ליחידה פוליטית נפרדת, אך גם על תעמוד על יחסי הגומלין ההדוקים בין שני החלקים. היא תשווה בין המדיניות הבריטית כלפי שני החבלים, מידת תשומת הלב השונה וכמות השקעת המשאבים ואת תוצאתה של מדיניות זו. במרכז ההרצאה הטענה, כי המנדט הבריטי בעבר הירדן הוא סיפור הצלחה גדול מבחינת האימפריה הבריטית, ודאי בהשוואה לקשיים של בריטניה בארץ ישראל המערבית.
פרופ' יואב אלון

יום שני, 15.11.21, י"א בכסלו תשפ"ב
הגנת הארץ 1948-1918 - מי הגן מפני מי ומדוע? 
ההגנה על פלשתינה־א"י העסיקה את בריטניה משלהי המאה ה־19 ועד ימי המלחמה הקרה. בשנים 1948-1918 היתה עיקר המעמסה על כתפי האימפריה הבריטית. מה תוכנן ומה בוצע? מי הפסיד ומי הרוויח בכל שלב מההתנהלות הביטחונית־צבאית של בריטניה בשאלת ההגנה על הארץ? היכן מחליף הזיכרון את ההיסטוריה ומדוע?
פרופ' מוטי גולני
 
יום שני, 22.11.21, י"ח בכסלו תשפ"ב
הצנזורה על הקולנוע בתקופת המנדט הבריטי, 1948-1921
נעסוק בגיבוש החקיקה ומנגנון הפיקוח על סרטים, על רקע התפתחות הצפייה בהם כמרכיב מרכזי בתרבות הפנאי העירונית שהתפתחה בימי המנדט. מה היו שיקולי שלטונות המנדט לפסול סרטים מסויימים ומה הייתה התגובה הציבורית לכך? כיצד שימשה הצנזורה על הסרטים ויומני החדשות הקולנועיים ככלי פיקוח פוליטי, שמטרתו למנוע פגיעה ביחסי בריטניה עם מדינות זרות ולהפחית תסיסה דתית או לאומית בקרב תושבי הארץ?
ד"ר גיורא גודמן

חופשת חנוכה 29.11.21

יום שני, 6.12.21, ב' בטבת תשפ"ב
אינטרסים צבאיים מוצקים: התרבות הצבאית הבנויה בשירות המנדט
הצבא הבריטי חנה בארץ ברציפות במשך כול שנות המנדט. נוכחותו הייתה כרוכה בבנייה מינימלית, אך לקראת מלחמת העולם השנייה הוחלט בבריטניה שפלשתינה־א"י תהפוך למחנה לוגיסטי. בניית החירום המואצת התאפיינה דווקא בבניית קבע איכותית ומתקדמת. כיום, יציקות הבטון באדמת הארץ מנכיחות את הזיכרון ההיסטורי של מאמץ האימפריה הבריטית להגן על נכסיה כאן.
ד"ר שרי מרק

יום שני, 13.12.21, ט' בטבת תשפ"ב
בריטניה וערביי פלסטין: המדיניות הבריטית מול כתב המנדט
בהצהרת בלפור, שנכללה כלשונה בכתב המנדט שנתן חבר הלאומים לבריטניה ב-1922, נקבע שהקמת הבית הלאומי לעם היהודי לא תהיה כרוכה בפגיעה בזכויות האזרחיות והדתיות של תושבי הארץ הערבים. ההרצאה בוחנת עד כמה עמדה בריטניה בהתחייבות זו בהקשרים שונים: התפתחות פוליטית והקמת מוסדות ייצוגיים (מועצה מחוקקת, ממשלה ייצוגית); אכיפת חוק וסדר, בעיקר נוכח פרצי אלימות ומרי (מהומות 1920/1921/1929 והמרד הערבי 1936-1939), והיענות לצרכים החברתיים־כלכליים של הערבים, בעיקר בתחומי החינוך, החקלאות וסמכויות השלטון המקומי.
פרופ' אברהם סלע

יום שני, 20.12.21, ט"ז בטבת תשפ"ב
ירושלים כבירת השלטון הבריטי בארץ ישראל
הבריטים הפכו את ירושלים למרכז שלטונם בארץ ישראל ולבירת הארץ כולה, לראשונה זה מאות שנים. נכיר את מבני השלטון הבריטי וסמליו בירושלים אשר ביססו את מעמדה כבירת הארץ: חלקם מוכרים יותר (ארמון הנציב, מלון המלך דוד, בניין הדואר ברחוב יפו) ואחרים מוכרים פחות או נשכחים כליל. מרכזי שלטון אלה הפכו יעד להתקפות של ארגוני המחתרת היהודיים בשלהי תקופת המנדט, וסגירתם במסגרת "אזורי בטחון" צבאיים הוא פרק הסיום המרתק בקורותיה של ירושלים כבירת השלטון הבריטי.
 ד"ר גיורא גודמן


יום שני, 27.12.21, כ"ג בטבת תשפ"ב
הנציבים (גם ליהודה) הבריטים
שבעה נציבים עליונים שרתו בארץ בימי המנדט. רק מעטים יודעים לומר את שמות כולם ולציין את שנותיהם בארץ, אולם כוחם היה רב מאד בשעתם והם חרצו כאן גורלות. מי הצליח, מי פחות ומי נכשל? האם "מבחן היישוב היהודי" היה מבחנם האחד? כדאי להכיר -ההפתעה מובטחת...
פרופ' מוטי גולני


קישור למפגשי הקורס בזום יישלח לנרשמים.
לפרטים נוספים: 02-5398855

 

ירושלים, מרץ 1921, מימין לשמאל: וינסטון צ'רצ'יל,  הרברט סמואל, האמיר עבדאללה, ביאטריס סמואל; ברקע מימין, רונלד סטורס (ארכיון המדינה)